קהילת היהודים במרוקו – שראשיתה, על פי המסורת, לפני כ-2,000 שנה – הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות האסלאם. לאורך ההיסטוריה חוו יהודי מרוקו תקופות טובות ותקופות קשות שהושפעו מיחס שלטונות המדינה אליהם, אך הם תמיד שמרו על זיקה לארץ ישראל.
בשנת 1948, לאחר קום המדינה, חשו יהודי מרוקו שהחלום הציוני קורם עור וגידים לנגד עיניהם. הרגש הציוני שפעם בליבם ולצידו החשש מפְּרעות בעקבות ניצחון ישראל במלחמת העצמאות הביאו לגל עלייה גדול שנמשך כמה עשורים. בתחילה עלו יהודי מרוקו באופן חוקי, ובהמשך, לאחר ששלטונות מרוקו אסרו עליהם לעלות לארץ, הם עלו באופן מחתרתי. בתקופה שבה נאסרה עלייתם לישראל ניסו יהודי מרוקו להגיע לארץ בחשאי. הם עזבו את בתיהם בחשיכה, עלו על ספינות לאירופה ומשם המשיכו לישראל. באחת הפעמים ניסו העולים להגיע לארץ ישראל בספינת המעפילים "אגוז", אך בדרך אירע אסון: הספינה עלתה על שרטון וטבעה בים, וכל 44 נוסעיה אבדו במצולות.
בחלון זה נפגוש משפחת עולים ברגע הגעתה לארץ, נכיר עֵדה מופלאה וגם נשוב למרוקו ונחזה בתמונות מהחיים שם. לחצו על הלחצנים והצטרפו אלינו.