הפרדת רשויות היא הגיונית מאוד. היא תורמת לכך שאף חלק של השלטון לא יכול לעשות רק את מה שהוא רוצה ולא יכול לצבור יותר מידי כוח שעלול להוביל לעריצות. אבל יחד עם ההבנה בצורך להגביל את כוחו של השלטון, אנשים רבים מרגישים שהם דווקא רוצים מנהיג חזק עם כוח רב שאפשר לסמוך עליו. במסע החקר שלפנינו נעמיד זה מול זה את עיקרון הפרדת הרשויות מול מנהיגות חזקה ונבדוק האם הם סותרים זה את זה, באילו מצבים כל אחד מהם מתאים ולאן אנחנו נוטים יותר.
כפתיחה לחקר עיקרון הפרדת הרשויות התלמידים יכירו מקרה בו ראש הממשלה דוד בן גוריון הפעיל סמכות לרעה נגד אזרח, וכיצד בית המשפט עמד להגנתו.
מתוך הצגת המקרה יבינו התלמידים את מטרותיו של עיקרון הפרדת הרשויות, ואיך הוא בא לידי מימוש בפועל.
נערוך בכיתה שחזור של משפט שהתנהל בבג"ץ, בבית המשפט העליון בירושלים, בשנת 1950-1951
חמישה תלמידים ייצגו את הדמויות, שאר הכיתה תהיה הקהל הנוכח במשפט ושותפה להסקת המסקנות ולדיון שלאחריו.
- ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון
- מנהל בית הספר התיכון "מונטיפיורי" בתל אביב
- נציג משרד החינוך
- המורה ד"ר ישראל שייב
- השופט שניאור זלמן חשין
המורה ישראל שייב פותח ומספר על עצמו:
שמי ישראל שייב, למדתי להיות מורה בווינה, עליתי לארץ לפני 10 שנים, בשנת 1941, ומאז הייתי מורה בגימנסיה בתל אביב. במקביל הייתי פעיל במחתרת לח"י ואף נעצרתי על ידי הבריטים. הייתי בלח"י עד שקמה המדינה והמחתרת פורקה.
עכשיו אני מבקש לחזור ולהיות מורה אבל בשום מקום לא מקבלים אותי לעבודה בגלל דעותיי הפוליטיות ופעילותי בעבר, שנחשבות קיצוניות ולא מקובלות על מפלגת השלטון ועל הממשלה היום. אחרי הרבה מאוד מאמצים מצאתי את תיכון "מונטיפיורי" שהסכים לקבל אותי לעבודה בתחילת שנת הלימודים הזאת, אבל הציב לי תנאי.
מנהל תיכון "מונטיפיורי":
שלום מר שייב היקר, אתה מורה מצוין ונשמח שתלמד בבית הספר שלנו אבל יש לנו בעיה מסוימת עם דעותיך הפוליטיות ולכן תוכל להיות מורה רק אם משרד החינוך יאשר זאת. אשלח פניה למשרד החינוך ובהתאם אליה-נפעל.
נציג משרד החינוך:
לכבוד הנהלת בית הספר התיכון "מונטיפיורי", שלום רב. לא אנחנו, אלא משרד הביטחון מתנגד להעסקתו של ד"ר ישראל שייב כמורה. מסרתי את הידיעה הזו גם בעל פה אתמול למזכירות בית הספר.
המורה ישראל שייב:
שלום לך שר הביטחון. אשמח לשמוע מדוע אתה מונע ממני להיות מורה, ופוסל אותי מלעסוק במקצוע שלי.
שר הביטחון וראש הממשלה דוד בן גוריון:
משרד הביטחון התנגד להזמנתך כמורה מפני שאתה מטיף בספרך ובעיתונך להתנגד במקרים שנראים לך לצבא הגנה לישראל ולממשלת ישראל. הדעות שלך מסוכנות לציבור ולכן אינך יכול להיות מורה ומחנך של בני נוער בישראל.
המורה ישראל שייב:
כבוד בית המשפט, אני פונה אליכם כמוצא האחרון. בגלל שהדעות הפוליטיות שלי לא מקובלות על הממשלה הנוכחית, הורה ראש הממשלה שהוא גם שר הביטחון לא להעסיק אותי כמורה. הממשלה גוזלת את הפרנסה שלי, ובכלל- שר הביטחון לא אחראי על תחום העסקת מורים.
--- נעצור לרגע את ההצגה ---
לפני שנשמע את החלטת השופטים נחדד את הטיעונים של שני הצדדים ונערוך הצבעה בכיתה:
מי בעד טענתו של ראש הממשלה ושר הביטחון?
מי בעד טיעוניו של המורה?
--- לאחר ההצבעה בכיתה, נציג את החלטת השופטים שהתקבלה בבית המשפט: ---
השופט חשין:
שלום לכל המכובדים. לאחר ששמענו את הצדדים זוהי החלטת בית המשפט:
א. כל עוד הכנסת לא חוקקה חוק האוסר על מורה לעסוק בפעילות פוליטית, בתוך בית הספר או מחוצה לו, אסור לבית המשפט או לאף גורם אחר לפסול מורה על פעילות פוליטית או על דעות פוליטיות משום סוג, לא כאלו המקובלות על הממשלה ולא כאלו שאינן מקובלות.
ב. אנחנו מוצאים פגם גם בפעילותו של שר הביטחון שהפעיל כאן את סמכותו לרעה וגרם למניעת פרנסה מאדם רק כי אינו מסכים לדעתו הפוליטית, וגם בפעילותו של שר החינוך שחשב משום מה כי הוא כפוף לשר הביטחון והחליט לקיים את קביעתו מבלי לערער ומבלי להזכיר שתחום החינוך מסור בידו ולא נוגע לסמכויותיו של שר הביטחון. כשם ששר הביטחון לא היה מוסמך לקבוע, כך שר החינוך לא היה מוסמך לקיים.
ג. אם מר בן גוריון חושב שדעותיו של מר שייב מסוכנות או שמעשיו בעבר מונעים ממנו להיות מורה, הוא יכול היה לפנות לבית המשפט ולנהל נגדו הליך משפטי, בו תעמוד למר שייב הזכות להגן על עצמו ועל דעותיו.
אם דעותיו של אדם פסולות, חייו אינם הפקר ואין נועלים בפניו שערי פרנסה סתם כך ללא הסבר ולא חוק, רק באמצעות שליחת מכתבים.
ד. אסור לממשלה להטיל הגבלות על אדם רק משום שהיא חושבת שזה מה שרצוי, מבלי שהחוק נותן לה סמכות לכך, והיא אינה יכולה להתערב בין שני אנשים פרטיים שעורכים חוזה ביניהם.
ועל כן -
למר שייב מותר להיות מורה בכל בית ספר שירצה, אם בית הספר יסכים לכך, ואין לראש הממשלה, למשרד הביטחון או לאף אחד אחר הזכות למנוע זאת ממנו, אלא מטעמים מקצועיים השייכים לתחום עיסוקו בלבד.
תם המשפט.
- איך פעל במקרה שהצגנו מנגנון הפרדת הרשויות? לטובת מי הוא פעל? את כוחו של מי הוא החליש? האם לדעתכם החלטת השופט הייתה נכונה?
- מצאו בדבריו של השופט שתי התייחסויות למערכת האיזונים והבלמים שבין הרשויות השונות.
- מה קרה לאחר המשפט? האם אתם חושבים שהמורה יצליח למצוא עבודה? מדוע?
הכרנו דוגמה לפעולה של מנגנון הפרדת הרשויות בישראל של לפני יותר מ-70 שנה.
ראינו איך בית המשפט הגביל את כוחה של הממשלה ואיך שניהם כפופים לחוקי הכנסת. בצורה כזו אף חלק של השלטון לא יכול לעשות לגמרי מה שהוא רוצה ולא יכול לצבור יותר מידי כוח מול בעלי סמכות אחרים או מול העם.
מדינת ישראל אינה המקום הראשון או היחיד שבו קיים עיקרון הפרדת רשויות.
בחלק זה נכיר מקורות המתארים את הפרדת הרשויות במקומות ובזמנים שונים ואת הסיבות שהם מביאים לכך.
כל קבוצה תקבל כרטיס עבודה ותענה על השאלות. ניתן להיעזר במידת הצורך במקורות מידע נוספים
לאחר שכל קבוצה ענתה על השאלות בכרטיס העבודה שלה, נתכנס שוב למליאה.
כל קבוצה תציג את הכרטיס שלה, תסביר את הכתוב בו ותשתף את תשובותיה עם הכיתה, נתלה את הכרטיסים על הלוח, ונסכם את מה שלמדנו מהם.
בתרבויות רבות ובתקופות שונות חשבו שהפרדת רשויות היא עיקרון הגיוני וחשוב שמסייע לאנשים לכונן חברה או מדינה, בצורה כזו שתשמור עליה מפני מאבקים, מפני שחיתות או מפני עריצות של השלטון כלפי העם.
לצד הצורך להגביל את כוחו של השלטון, אנשים רבים מרגישים שהם דווקא רוצים מנהיג חזק עם כוח רב שיוכל לממש את המדיניות שבשמה הם בחרו אותו.
כעת, לאחר שהבנו את עיקרון הפרדת הרשויות ואת הצורך לרסן את השלטון, נציג את הצורך האנושי במנהיגים חזקים שניתן לסמוך עליהם וננתח אותו.
צפו פעמיים בתשדיר הבחירות משנת 1992, "ישראל מחכה לרבין" ולאחר מכן קראו את המילים:
ישראל מחכה לרבין
יש הסכמה לאומית
שמים 'אמת' בקלפי
רוצים מנהיגות אמיתית
אין לי ארץ אחרת
ישראל היא הבית שלי
כדאי שיהיה פה אחרת
ישראל יקרה לליבי
כולנו ביחד רוצים לשנות
רוצים תקופה חדשה
הפעם הזאת רוצים לשנות
רוצים עכשיו 'עבודה'
ישראל מחכה לרבין
יש הסכמה לאומית
שמים 'אמת' בקלפי
רוצים מנהיגות אמיתית
ישראל מחכה לרבין
ישראל רוצה ביטחון
שימו 'אמת' בקלפי
רבין האיש הנכון
האיש הנכון
ישראל מחכה, מחכה לרבין. 'עבודה'
צפו פעמיים בתשדיר הבחירות משנת 2001 "שרון מנהיג לשלום", ולאחר מכן קראו את המילים:
רוצים אחדות וביטחון
רוצים מנהיג עם ניסיון
רוצים לחשוב על המחר
לדעת שאפשר
ירושלים לתמיד
עם תקווה ועם עתיד
ישראל רוצה מנהיג
אריאל שרון
רק שרון יביא שלום
שלום שישמור עלינו
רק שרון יביא שלום
שלום שישמור עלינו
שלום שישמור עלינו
שלום שישמור עלינו
שרון מנהיג לשלום
אריאל שרון
הכינו "תעודת זהות" לכל אחד משני התשדירים, היעזרו בקטגוריות הבאות:
- מי הדוברים בשיר?
- אילו תמונות מלוות את הסרטון?
- מה "רוצים"?
- מי יעשה את מה שרוצים?
- מה המציאות שמשתקפת מהשיר?
- כיצד מוצג המועמד לראשות הממשלה?
- אילו תחושות מעלה התשדיר כלפי המועמד?
- איך מכונה המועמד לראשות הממשלה?
נציב זה מול זה את "תעודות הזהות" של התשדירים ונדון:
- אילו תחושות הם מעלים? התמונות, המילים, המנגינה?
- האם אתם מזדהים עם התשדירים?
- האם המנהיג אכן יוכל לעשות את כל מה שרוצים שיעשה? מדוע?
כאשר מציבים זה מול זה את שני התשדירים, רואים כי אף על פי שמדובר בשני אנשים שונים, בתקופה שונה ובמפלגות שונות - המסרים שהם מבקשים להעביר הם מאוד דומים.
שני השירים מבקשים לענות על הצורך האנושי במנהיג חזק, באדם בעל סמכות וניסיון בהובלת תהליכים משמעותיים מבחינה לאומית.
התשדירים מדברים בלשון רבים - אנחנו, ישראל, רוצים – כדי להדגיש את המכנה המשותף ואת הרצון במנהיג שיוביל את כל העם, בלי שיקומו לו מתנגדים ובלי שמישהו יעצור את המהלכים שלו.
לסיכום מסע החקר נעמיד זה מול זה את עיקרון הפרדת הרשויות מול מנהיגות חזקה ונבדוק האם הם סותרים זה את זה, באילו מצבים כל אחד מהם מתאים ולאן אנחנו נוטים יותר.
תלו את שני ההיגדים הבאים אחד מול השני, והתלמידים יבחרו לאיזה מהם ללכת או היכן לעמוד ביניהם, כדי לתאר את מידת הסכמתם עם ההיגד:
נסכם את מסע החקר. נדון בצורך של צמצום הכוח של השליט לעומת הצורך והרצון להישען על מנהיג חזק. האם הדברים יכולים לעלות בקנה אחד או שהם סותרים?
ניתן דוגמאות גם מחיי היומיום בבית ובכיתה.
