השיר "הליכה לקיסריה" הוא האהוב והמוכר ביותר מבין שיריה של חנה סנש. אולי בגלל הלחן של דוד זהבי הוא הפך למזוהה עם ימי זיכרון, אך השיר עצמו הוא שיר התפעמות מהטבע ומהאנושות. נסקור מקורות וטיוטות לשיר מכתבי היד בארכיון חנה סנש ונבחן את תוכן השיר עצמו.
השמיעו לתלמידים את השיר בביצועה של רמה סמסונוב. בקשו מהם לומר במה השיר עוסק ורשמו את תשובותיהם. נשוב אליהן לאחר הלימוד.
השיר "הליכה לקיסריה", ממש כמשתמע משמו, נכתב בעקבות ביקור של חנה סנש בחוף קיסריה בשנת 1942. על הביקור הזה פירטה סנש ביומנה.
הפנו את התלמידים לפעילות אישית או זוגית סביב תצלום דף היומן (מקור מס' 1).
בשיחה במליאה אפשר לעסוק בנושא סוּגת היומן: מהי כתיבה אוטוביוגרפית? מה הם הנושאים השונים העולים ביומן? אילו יומנים מוכרים הפכו לספרים? אילו ספרים מוכרים נכתבו בסגנון של יומן?
האם אפשר להתייחס לַכָּתוב ביומן כאל ספרות? מה הם הקריטריונים לכך? מה הם ההבדלים בין כתיבה אוטוביוגרפית לכתיבה שירית? מה ההבדל באיכות, בצורה ובסגנון?
כעת נקרא את השיר "הליכה לקיסריה".
נתבונן בעותק מתוך מחברת השירים שלה.
סַפרו על המחברת: לפני שיצאה למשימת הצניחה שבה נתפסה והוצאה להורג בידי ההונגרים, העתיקה חנה סנש את שיריה הנבחרים למחברת מסודרת ויפה שעל כריכתה רשמה את הכינוי שבו השתמשה במשימתה – הגר. בתחילת המחברת רשמה הקדשה אישית לחברתה.
התעכבו על ניתוח השיר: שיר זה מזוהה כשיר תפילה חילוני. אומנם הוא פונה לאלוהים, אך באותה מידה הפנייה יכולה להיות לטבע או פשוט ביטוי טבעי של תקוות. השורה החותמת היא רפלקטיבית בכך שהיא מביעה את התקווה שמעשה השיר עצמו, הבעת תקוות בתפילה, לא ייתם. השרשור בין מבעי הטבע למבע האדם יוצר רצף בין תופעת הטבע הכבירה ביותר בעולמנו – הים וגליו – ובין היכולת הרגשית-רוחנית האנושית.
הפנו את התלמידים למשימת התבוננות וחקר בעקבות השיר (מקור מס' 2) או קיימו פעילות חקר במליאה. לאחר עיון בכתב היד מן המחברת ישוו התלמידים בינו לבין הטיוטה מן היומן.
אפשר להרחיב בנושא כתבי יד וטיוטות: מה אנו לומדים מכתב היד שאיננו יכולים ללמוד מהשיר ה"נקי" – מוקלד או מודפס? מה אנו למדים על הבחירות המילוליות שביצירה ועל היצירה עצמה, ומה אנו למדים על הכותבת? מה נוכל ללמוד מהחילוף בין "אמון האדם" המקורי ל"תפילת האדם" בנוסח הסופי? מדוע, לדעתכם, בחרה חנה סנש בתחילה בניסוח הראשון ואחר כך החליפה אותו?
שובו והתבוננו בשיר בהקשר הרחב יותר, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בתיעוד מן היומן. חזרו לתשובות התלמידים בשאלת הפתיחה על תוכן השיר – האם ההקשר משנה את התשובה שהיו עונים? האם חשוב לנו בכלל לדעת על ההקשר של יצירה ספרותית? על הכותב? מה מוסיפים או מה מפחיתים ההיכרות עם הכותב והרקע לכתיבה?
אפשר להפנות את התלמידים לחלק המסכם של הפעילות – "מן היומן – לשיר" - המרחיב בנודע לדרך שבה חוויה הופכת ליצירה ספרותית.
חנה סנש – רשימות על חייה ויצירתה בבלוג הספרנים בספרייה הלאומית, וביניהן גם רשומה על השיר "הליכה לקיסריה".
"הליכה לקיסריה" – רקע וביצועים באתר "בית לזמר העברי" של הספרייה הלאומית
