חנה סנש עלתה לישראל בגיל 18 והצטרפה לקבוצת שדות ים. ביקורה בחוף קיסריה הסמוך הציף בה תחושות עזות שעליהן כתבה ביומנה ולימים כתבה עליהן גם שיר. לאחר מותה נתגלו כתביה, ושירה זכה ללחן מרטיט ולמקום של כבוד בשירה העברית.
בחוף קיסריה
נקרא שני קטעים שכתבה חנה סנש בהשראת חוף קיסריה.
חנה סנש כתבה יומן שבו פירטה את חוויותיה ואת מחשבותיה. בדף שלהלן היא מתארת את ביקורה בחוף קיסריה, הסמוך לקיבוץ שדות ים, שבו הייתה חברה:
4.2.1942
"חזרתי מביקור קצר בקיסריה. אמנם פעם שניה. כבר שהיתי שם, התרשמתי מחדש ועוד יותר מלפני זה. האופק הזה, בכל המובנים, כלפי ים, ושדות, עבר ועתיד מרחיב את הלב ומגביר את הרצון לעשות דבר, גדול ויפה. האוירה בקבוצה כמובן הרבה יותר אנטימית וביתית, מלוכדת, כל זה תוצאות התנאים השונים.לפני הצוהרים טילתי בין החרבות; אחרי הצהרים ב"שדות שלנו" וביתר דיוק אשר עתידים להיות שלנו.
כשהסתכלתי על גלי הים, אשר פורצים כלפי החוף בקצף וזעם, איך הם משתתקים להשברם על החוף איך הם נעשים שטחיים חשבתי רגע בלבי: אולי הרעש, ההתלהבות, הקצף שלנו לא שונה מזה. כשרק באים הגלים הם מלאים נוער, מעוף; על החוף הם נשברים ומשחקים עם החול הצהוב, כילדים טובים…"
התמקדו בדימוי הים והאדם בפסקה האחרונה. במה דומים הגלים והאדם לפי סנש? תארו מקרה חברתי או אישי שבו מתרחשת התנהגות אנושית זו בדומה לגלים אל מול החול, והסבירו מיהו ה"חול" במקרה שתיארתם.
השיר הליכה לקיסריה הוא אחד השירים המוכרים של סנש. קראו את השיר כפי שהוא מופיע במחברת השירים של חנה סנש והתבוננו בכתב היד שהותירה אחריה למשמרת אצל חברתה לפני שיצאה למשימתה האחרונה:
אילו פרטים בדף יכולים ללמד אותנו על סנש ככותבת?
התייחסו לכותרת, לחתימה עם המקום והתאריך ולניקוד. האם, לדעתכם, זו הפעם הראשונה שכתבה את השיר? נמקו את תשובתכם.
בשיר מופיעה מילה אחת בשגיאת כתיב – "לאולם". מהי, לדעתכם, הסיבה לשגיאת כתיב אצל מי ששפתה כה גבוהה ויפה?
בשיר קצר זה ערכה המשוררת כמה תיקונים במהלך הכתיבה. התבוננו בטיוטה קודמת לשיר המופיעה ביומנה האישי.
ערכו רשימה של המילים שהשתנו בין הטיוטה לנוסח הסופי שראיתם קודם.
הסבירו מדוע, לדעתכם, בחרה חנה סנש להחליף את המילים המסוימות האלה (לכל אחת מן המילים המוחלפות יכולה להיות סיבה משלה).
בתחילת השיר המקורי מופיעות מילים מחוקות. מה יכולה להיות הסיבה למחיקתן?
מה האפשרויות השונות לכותרת השיר? מה אפשר ללמוד מבחירתה של חנה סנש להתמקד לבסוף בכותרת המופיעה בהעתקה הסופית?
הקשיבו לזמרת רמה סמסונוב המבצעת את השיר בלחנו של דוד זאבי. איזה שינוי יש בביצוע לעומת השיר הכתוב? מדוע, לדעתכם, נעשה שינוי זה?
מן היומן לשיר
שימו לב לתאריך של קטע היומן ולתאריך של השיר. ראשית, פענחו את החודש, הכתוב בספרות רומיות משמאל ליום בחודש (היעזרו בטבלה). שני השירים נכתבו באותה שנה. מה הפער בין מועד ביקורה של חנה סנש בקיסריה למועד כתיבת השיר? מדוע, לדעתכם, קיים פער זה?
בקטע היומן מקבילה סנש בין גלי הים לבני אדם. על פי ההקבלה החליפו בשיר את המילים הקשורות לים בביטויים מקבילים הקשורים לבני האדם (למשל, שלא ייגמרו לעולם ההתלהבות והצחוק).
לפנינו שני קטעים המתארים את אותן התחושות – האחד קטע שירה, והשני קטע פרוזה (אף כי במקורו, כביכול, אין הוא ספרותי, אלא אוטוביוגרפי). לכל אחד מן הקטעים איכויות משלו. כתבו על כל אחד מהקטעים במה צורת הכתיבה שלו מתאימה יותר או פחות להעברת תחושות, רגשות ומידע.
בקריאה של שני המקורות האלו אנו נחשפים לתהליך העיבוד שלחוויות הכותבת והפיכתן לקטעים ספרותיים. התהליך הזה כולל גם תהליך של צמצום: החוויות החושיות והרגשיות הן המאגר המקורי, בכתיבה ביומן מובעות חלק מהן, ובשיר שנכתב לאחר חודשים אחדים מתומצתות התחושות העיקריות. הציגו את המהלך הזה של הצמצום בתרשים הזרימה שתיצרו (אפשר במסמך רגיל או ב-Canva) והוסיפו על הדוגמאות:
התנסו בכתיבת שיר בעקבות חוויה חושית ורגשית, בדומה לחנה סנש.
צאו למקום שמעורר בכם תחושות ורגשות יוצאי דופן, כאלה שאינכם חווים ביומיום (זה יכול להיות מקום רגיל ומוכר, אך בעיתוי מיוחד, כמו בשקיעה, מקום שיש לכם זיכרון מיוחד ממנו, אתר טבע, מקום עם נוף מעניין וכדומה). התבוננו סביבכם, האזינו לקולות, הריחו את הריחות והתרשמו מהשפעת הסביבה עליכם.
כתבו את תחושותיכם בפסקה קצרה של ארבעה עד שישה משפטים.
כעת הפכו את הפִּסקה לשיר בהשראת "הליכה לקיסריה". תוכלו להתבסס על מבנה השיר: "אלי, שלא ייגמר לעולם..."
.svg)
