הסיפור האלגורי בעל הרובד הכפול – סיפור אהבה אנושי, והתנגשות בין-תרבותית – משרה על הקורא אווירה שכמו נלקחה מסרטי אימה. המערך כולל משימה ללמידה מרחוק לתלמידים.
הערה: חלקים מן המערך הזה מופיעים גם בדף פעילות לתלמידים המאפשר למידה עצמאית. אפשר לשלוח אותם לשם כפתיחה או כסיכום לשיעור.
בקשו מאחד התלמידים להקריא את הפסקה הפותחת בסיפור (עד המילים: "טען את קופתו על כתפיו והלך לו").
לאחר מכן הקרינו בפני התלמידים קטע קצר מהמחזה המקביל לפתיח זה.
שאלו: מה ההבדלים בין המחזה לסיפור? מה דעתכם, האם ההבדלים בעלי משמעות לסיפור?
- סיפור נועד לקריאה רציפה, ואילו מחזה נועד להצגה על במה, לכן בסיפור יש חשיבות רבה לתיאור המילולי, ואילו במחזה יש לשים דגש על דיאלוגים. את התיאור המילולי מחליפות תפאורה ותלבושות. אין זו חלופה שוות ערך, מכיוון שהסופר בוחר במה לשים דגש בתיאור ועשוי לבטא בו את נקודת מבטו ולהוביל את הקורא, דבר שפחות אפשרי במחזה.
- במחזה קשה יותר להציג את הזמן החולף.
- שפה שמתקבלת כראוי בקריאה עשויה להישמע מלאכותית על הבמה, ובעיבוד למחזה נוטים להחליף אותה.
כעת הציגו את הדף הראשון של כתב היד של הסיפור.
בקשו מהתלמידים לעמוד על הדברים הבולטים בכתב היד. התמקדו (זום-אין) בקטעים שיתייחסו אליהם.
שאלות מכוונות להתבוננות:
מכיוון שכתב היד קשה מאוד לקריאה אפשר לסייע להם ולכוון אותם לעריכות הבולטות שעשה הסופר:
- החליף את המילה "הגיע" במילה "נזדמן"
- מחק את המילה "לו" (בביטוי "עומד לו יחידי")
- מחק משפט פנייה של הרוכל לאדונית ("מה מוצאת כאן דבר שאת צריכה")
- מחק מילה לא מזוהה וכתב במקומה "תמרוקים".
שאלו:
אם התלמידים מבצעים משימה זו באופן עצמאי בבית, פתחו לוח Padlet (ראו סרטון הסבר) ושלחו את הקישור לתלמידים. כל תלמיד יפתח פתק משלו ויכתוב בו את תשובתו לשאלה.
ערכו דיון:
דוגמאות:
פניית האדונית "מה אתה מבקש, יהודי?" (עמ' 92). המילה "יהודי" ממחישה את התהום שפעורה ביניהם. הביטויים היהודיים שהרוכל משתמש בהם: "אמסור עצמי בידי שמיים" (עמ' 93), "אבי שבשמיים, כמה נתרחקתי" (עמ' 101) – מעבירים את הרעיון שההתקרבות לאדונית היא התרחקות מהזהות היהודית והאמונית שלו.
רמזים מטרימים: "הלא אף אתה מוכר סכינים שאפשר לשחוט בהם אדם" (עמ' 94) – רמז המסייע לקורא להבין את המתרחש מאחורי ראשו של הרוכל התמים. וכן: "נסתכלה בו האדונית וחייכה חיוך משונה, של בוז או שלריצוי, או סתם חיוך שאדם מחייך לו וחבירו מפרשו לטובת עצמו. הרוכל שאדם תמים היה פירש לו שְׂחוק זה ששׂחקה אותה אישה לטובתו ולהנאתו" (עמ' 95) – מילים אלה של המספר מסייעות לקורא להבין שלאדונית יש כוונות נסתרות הרוכל אינו מודע להן, ולכן הוא נופל בפח.
לעומת המילים שהסופר בחר להשתמש בהן, קניית סכין הציד, האווירה הגשומה בחוץ המקשה על הסוחר לעזוב את מקום הסכנה, המעבר מלינה ברפת ללינה במיטת האדונית לבסוף ומציאת האדונית הדקורה בידי עצמה – כל אלו מעבירים מסר חשוב במחזה, אך הוא עובר גם בלי שימוש במילים המסוימות שבחר בהן הסופר.
כעת נחבר בין הדיון בסיפור הזה לתפיסתו הכללית של עגנון את יצירתו.
כפתיח לפעילות נקרין סרטון בהפקת הספרייה הלאומית, שבו גיל חובב מציג קרעי טיוטה של הספר "שירה" בכתב ידו של עגנון (להקרין עד דקה 1:17).
שאלות:
הסיפור "האדונית והרוכל" הוא אלגוריה,לכל הדעות, אך עלו פרשנויות רבות מאוד באשר לפִשרה. לפניכם שלושה מקורות המעלים הצעות לפרשנות, ובעקבותיהם פעילות בדף העבודה המצורף למערך:
- מאמר בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- ביקורת ספרותית של ברוך קורצווייל על "האדונית והרוכל"
- ניתוח של ד"ר שושנה חלואני במגזין הווירטואלי "מעמקים"
שלב א
את הפעילות הבאה יבצעו התלמידים בזוגות או בשלישיות. חלקו לכל זוג או שלישייה את דף העבודה. עליהם לקרוא בעיון את אחד המקורות, לבחור בפרשנות האלגורית שהזדהותם עמה גדולה, שהיא מעניינת במיוחד לטעמם, או שהיא מושכת אותם מסיבה אחרת, ולענות על השאלות בדף.
שלב ב
כל זוג או שלישייה ייצרו לכל אחת משתי הדמויות בסיפור דף ברשת חברתית, כגון אינסטגרם, טיקטוק, ואטסאפ או פייסבוק, או בכמה מהן. בדף תציג כל דמות את עצמה בהקשר האלגורי שבו בחרו.
לדוגמה, בהקשר של מוטיב הסיפורים העממיים שמציעה חלואני יופיעו ברשת החברתית של הילני אזכורים של מסורות גותיות, של ערפדים ועוד. הינה דוגמה לפרופיל אינסטגרם כזה.
בסיכום
כל זוג או שלישייה יציגו בפני האחרים את תוצריהם. על התלמידים לנחש מה האלגוריה שבה בחרו ולהביע את דעתם על העקביות בהצגת האלגוריה ועל מידת הצלחתם בהצגת פנים מעמיקות של האלגוריה (או שנשארו בפני השטח).
להלן מצגת ובה פריטים שונים מאוסף הספרייה הלאומית הקשורים לעגנון ולחייו. אפשר להציג אותם ולהרחיב את המידע על הסופר עצמו.
הצעה לפעילות מרחיבה
שפתו של עגנון ייחודית מאוד. את רוב סיפוריו הוא כתב בשפה המושפעת מלשון חז"ל, בעיקר מלשון המשנה. צורת כתיבה זו באה לידי ביטוי, למשל, בשמות עצם (קוּפה, מנעליו, כתלִי הבית, דָּמֶיהָ), בצורתם של הפעלים (פירשתי, שחה, נתנמנם) ובכלל בביטויים ובניסוחים (היה מהלך, אמסור עצמי בידי שמים ואל..., הביט אילך ואילך, עם שהוא עומד ומביט, התקינה לו סעודה).
בקשו מהתלמידים לכתוב קטע קצר בלשונו של עגנון.
הקטע יכול להיות
- ביקורת על הסיפור
- המשך לסיפור
- מידע על עגנון (על פי ויקיפדיה או מקור מידע אחר)
וכדומה.
האדונית והרוכל –אלגוריה ופשרה בבלוג "הספרנים" בספרייה הלאומית
סרט באורך מלא על פי הסיפור בכיכובם של לאורה ריבלין ושלמה תרשיש
מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" על עגנון לרגל קבלת פרס נובל
