פנינו אל השמש העולה

אם הייתם מטיילים ברחבי ישראל בשנת 1948, שנת הקמת המדינה, ובשנת 1958 - כאשר היתה בת 10 – הייתם יכולים להבחין בקלות בשינויים האדירים שחלו בנוף האנושי של המדינה הצעירה.

סוג האנשים, המגוון התרבותי והגילאי ובעיקר- כמות האנשים, השתנו לבלי הכר.

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

קוראים

כשקמה המדינה חיו בישראל כ-650 אלף יהודים, וכתוצאה מהחשיבות הרבה שייחס ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון לעלייה ולקליטת יהודים מכל העולם, הגיעו לישראל בעשור הראשון שלה כמיליון איש. כלומר: על כל שני אנשים שחיו בישראל כשקמה המדינה, נוספו כתוצאה מקליטת עלייה עוד שלושה בתוך עשור!

לקצב הגידול הזה אין תקדים בעולם. לכן אין פלא שבשנת העשור להקמתה הייתה העלייה לארץ אחד מהמפעלים המרכזיים שציינה מדינת ישראל.

הכרזה שפורסמה מטעם משרד החינוך והתרבות בשנת 1958 מציגה את העולים לארץ המגיעים אליה באוניה. תורן האוניה מורכב מהמספר עשר ועליו תלוי דגל ישראל. הכרזה מבקשת להציג את מגוון העולים לארץ: ילדים ומבוגרים, גברים ונשים, בעלי לבוש דתי-מסורתי יותר ופחות. המשותף לכולם הוא שהם נראים שמחים ומצפים להגיע לחוף.

את הכרזה הוזמן לאייר שמואל כץ, מאייר וקריקטוריסט, המוכר בזכות הקו הקליל וההומור שמאפיינים את ציוריו. כץ אייר בין היתר את  "דירה להשכיר", "חסמבה", עיתוני ילדים מתקופת ראשית המדינה ועיתונים למבוגרים.

האוניה מפליגה לכיוון השמש הזורחת, בהתאם לתפיסה שבישראל מתחילים חיים חדשים, טובים מאלו שהיו בגלות. השמש והאור מייצגים את העלייה לישראל ואת הציונות בהרבה שירים, שמות וטקסטים, ביניהם בשירו של יצחק שנהר פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה.

המציאות שהכרזה מציגה היא אופטימית למדי, ואינה משקפת את קשיי הקליטה האדירים שנתקלו בהם העולים. החל מתנאי מגורים קשים מאוד ועד להתנשאות תרבותית ויחס מזלזל מצד הוותיקים ומצד הממסד.

מדיניות הקליטה והמדיניות הכלכלית-חברתית שנקבעה בעקבותיה הן סוגייה לא פתורה בחברה הישראלית ומשפיעות עד היום על השיח הציבורי במדינה.

כתוצאה מהחשיבות הרבה שייחס ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון לעלייה ולקליטת יהודים מכל העולם, הגיעו לישראל בעשור הראשון שלה כמיליון איש. כלומר: על כל שני אנשים שחיו בישראל כשקמה המדינה, נוספו כתוצאה מקליטת עלייה עוד שלושה בתוך עשור!

המציאות שהכרזה מציגה היא אופטימית למדי, ואינה משקפת את קשיי הקליטה האדירים שנתקלו בהם העולים. החל מתנאי מגורים קשים מאוד ועד להתנשאות תרבותית ויחס מזלזל מצד הוותיקים ומצד הממסד.

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

מתבוננים

- שימו לב לצבעים ולקווים של הכרזה. מה הם באים לשדר? אילו ערכים הם מעוניינים לקדם?

- האם העולים שמופיעים בכרזה מביאים עימם רכוש? חשבו מה לקחו עימם העולים לארץ, מה השאירו מאחוריהם מרצון או מכורח, ומה עלה בגורלו של הרכוש הפיזי והרוחני שהביאו עימם לאורך השנים.

- מהם הרגשות של העולים לפי המופיע בכרזה? עד כמה הם משקפים את המציאות?

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

מדברים

- האם מדיניות הקליטה ללא הגבלה שנקטה מדינת ישראל הייתה נכונה? האם היה נכון יותר לקלוט רק עולים ממעמד חברתי, כלכלי או מצב בריאותי מסוים?

- האם לדעתכם צריכה מדינת ישראל לעודד עלייה ולדאוג לקליטת עולים? האם נכון לשאוף לכך שכמה שיותר יהודים יחיו בישראל?

- הכרזה הזו היא כרזת תעמולה, שמציגה צד אחד של התמונה: זה שהממשלה רוצה לקדם. אילו צדדים נוספים של תופעת העלייה לא מופיעים בכרזה? מהו מקומה של תעמולה ממשלתית במדינה דמוקרטית?

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

יוצרים

הוסיפו בועות דיבור או מחשבה לדמויות וכתבו מה הן אומרות, מה הן חושבות.

הצעת הגשה

הצעת הגשה

בשיעורי אזרחות, בנושא: חיים משותפים בחברה הישראלית; הממשלה ותפקידיה.

בשיעורי היסטוריה, בנושא: עלייה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל- העלייה בשנות ה-50 וה-60.

בשיעורי תרבות יהודית-ישראלית, בנושא: עם וארצו, ישראל והתפוצות.

בשיעורי תנ"ך, בנושא: שיבת ציון.

יום העצמאות.

עוד מאותו נושא:

להרחבה

להרחבה

No items found.