האביב של שנת תרצ"ב, 1932, היה עמוס אירועים ביישוב היהודי בארץ ישראל. במודעה שפרסמה עיריית תל-אביב "לקראת מפעלי האביב - חגיגות פורים, המכביה ויריד המזרח הקרוב" נקראים תושבי העיר "לבוא לעזרת מסדרי המפעלים ולסייע להצלחתם", משום ש"הכנסת האורחים - המכבים והתיירים - חובת כבוד היא לנו...ויש לדאוג [שהם] ייהנו מביקורם בעירנו". תיירים רבים נהנו מהביקור כל כך עד שנשארו כאן לצמיתות.

"המכבייה", תחרות הספורט היהודית הגדולה בעולם, התקיימה בארץ ישראל באביב 1932, והשתתפו בה 390 ספורטאים מ-18 ארצות. למשלחות הסתננו גם כאלו שהתחזו לספורטאים ונותרו בארץ לאחר המשחקים. אחרים הגיעו לצפות במשחקים ובטקסים, וגם מאלו היו שנשארו. התחרות הייתה פרי רעיון של יוסף יקותיאלי. הוא הציע לקיים אירוע שישזור ספורט וציונות, יחבר בין העם היהודי לארצו ויחזק את דימוי "היהודי החדש".

אירוע נוסף שמשך אליו המונים באותה תקופה היה יריד המזרח. כמה יזמים תל-אביביים הגו רעיון להקים יריד מסחרי בין-לאומי שיציג מוצרים וחידושים טכנולוגיים. היריד התקיים לראשונה בשנת 1923 וזכה להצלחה גוברת והולכת ברבות השנים. בשנת 1932 עוצב סמלו - גמל מעופף. בשנה זו פקדו את היריד כ-300,000 איש, והוצגו בו מוצרים מ-24 מדינות. המגיעים ליריד היו אנשי עסקים ויזמים, ואלו שנשארו הניחו יסודות לתעשייה ולמסחר בארץ.

על ממדי התופעה ניתן ללמוד מהחשש שהובע בעיתונות הערבית לקראת יריד המזרח: "אתמול נכנסו לפלסטין דרך [נמל] יפו 2,136 איש... לתערוכה הציונית... ואין אנו יודעים אם ישובו כפי שבאו או... יישארו בארץ" ("פלסטין", 29.3.1932, עמ' 4).

גם העדלאידע - תהלוכת פורים שיזם אברהם אלדמע והתקיימה מדי שנה ברחובות תל-אביב – הייתה אבן שואבת לתיירים מכל הסוגים.

לפי הערכות הממשל הבריטי והסוכנות היהודית, אלפים רבים ניצלו את אשרות הכניסה שקיבלו לאירועים אלו. חלקם הגישו בדיעבד בקשה להארכת האשרות, ואלו נגרעו מהמכסה שהעניקו הבריטים ליהודים בכל שנה, אך רבים השתקעו בארץ ללא אישור, הצטרפו לכלל העולים הבלתי לגאליים שהגיעו בדרכים שונות והתקבלו בברכה על ידי היישוב העברי.