חלקו כרטיסי שנה טובה או כרטיס משאלה (לחצו על כפתור 'הורידו את השיעור' והדפיסו את הכרטיסים). בקשו מהתלמידים לכתוב בכרטיס שאיפות ותקוות לשנה או לחודש הקרוב. הקדישו כמה דקות לכתיבה.

בעזרת מקרן וworcloud צרו ענן מילים מאסוציאציות שלהתלמידים עבור המילה 'משאלה'.

איך יוצרים ענן מילים? בעזרת לחיצה על הקישור. אין צורך בהרשמה ל wordcloud ניתן להפעיל את הכלי תוך כדי השיעור. אחרי שלוחצים על הקישור, מוחקים את הטקסט שנמצא במסגרת. במקומו כותבים את האסוציאציות של התלמידים למילה משאלה. לחיצה על המילה "go" יוצרת את ענן המילים. ככל שתכתבו מילה פעמים רבות יותר היא תתפוס נפח גדול יותר בדף. כך נוצר דירוג בין האסוציאציות.

שאלו את התלמידים:

• מתי אנשים נוהגים לבקש משאלות?
• האם כדאי/חשוב/משמעותי לשתף אנשים אחרים במשאלות הלב?
• האם בדרך כלל משאלות מתגשמות?
• אילו רגשות מציפים את האדם אחרי שהתגשמה משאלתו?

השמיעו, הקרינו או חלקו את מילות השיר 'תשרי'.

הסבירו מילים או ביטויים קשים להבנה. לאחר מכן דונו עם התלמידים על השיר.

דגשים לדיון בשיר:

• השורה הראשונה והשורה האחרונה בשיר מתחילות באותה המילה ובשתיהן מובעת משאלה (לו יהיו/לו תהיה). כיצד תורמת המסגרת לשיר?
• הדוברת בשיר משתמשת בתיאורי טבע כדי לתאר מערכת יחסים בין בני אדם. איזו מערכת יחסים היא משרטטת? האם מערכת היחסים היא סטטית או דינמית? במה היא תלויה?
• לקראת סיום השיר ישנו מעבר מתיאור העולם הכללי אל העולם האישי ומתיאור הסביבה למשאלה. כיצד שני האלמנטים הלאה מתחברים דווקא לחודש תשרי?

שימו לב, חודשי השנה העברית קיבלו את שמם בתקופת גלות בבל. רובם נגזרים מן השפה האכדית. שם החודש "תשרי" נגזר מהמילה "תשריתו", שפירושה "התחלה". זו תחילת שנת הלימודים, תחילת הסתיו ותחילתה של השנה העברית, שהיא תקופה של חשבון נפש.

עבודה בזוגות: הקרינו את פריט המקור: טיוטת השיר 'לו יהי', 1973 .

חלקו את דף ניתוח פריט המקור.  הדף כולל שאלות התבוננות, התרשמות וחשיבה על כתבהיד של טיוטת השיר. תשובות לכמה מהשאלות בדף מופיעות בסרטון.  

לאחר מכן הקרינו את הסרטון אוצרות ומכמנים: נעמי שמר (מופיע לעיל). החלק הרלוונטי הוא ה1:45 הראשונות של הסרטון.

בקשו מהתלמידים להשוות בין השיר 'תשרי' ל'לו יהי'. אפשר ליצור טבלה על הלוח.  

מה דומה בין שני השירים?

• שני השירים משתמשים באותו המינוח 'לו יהי'. הם עוסקים במשאלת לב של הכותבות ובאיחולים שלהן לעצמן או לסביבתן.
• שני השירים נקשרים לחודש תשרי ולתחילת השנה העברית.

מה שונה בין שני השירים?

• השיר 'תשרי' הוא שיר בעל אופי אישי, ואילו 'לו יהי' מתייחס לאירועים לאומיים.
• השיר 'תשריש מציג תמונת עולם אופטימית ורגעוה ("נחלים יזרמו על מי מנוחות"), ואילו ב'לו יהי', לצד התקווה, ישנן רמיזות חוזרות ונשנות לסכנה שאורבת ("ענן שחור כבד").

שני השירים  משתמשים באותה מטבע לשון: 'לויהי'. אך כמו שפניהם של בני האדם שונים, גם המשאלות המוצגות בשני השירים שונות.באחד מודגשים ההיבט האישי והזוגי, ואילו באחר מודגשים ההיבט הלאומי והחשש מפני הסכנות שעתידות להתרחש במהלך השנה. ההשוואה מגלה שלמרות שחומרי הגלם של שני השירים דומים, משאלות הלב של שתי הדוברות בשיר ייחודיות להן, מכיוון שהן נגזרות מעולמן הפנימי ומההקשר ההיסטורי. כמו כולנו, לכל אחת מהן ציפיות ותקוות משלה לקראת השנה החדשה.

עלהשיר "לו יהי" באתר תרבות il

לביצוע של השיר לו יהי מפי נעמי שמר: