הקרינו את פריט המקור רק אתמול עבדו קשה ובשלו כמו בזמנים של סבתא והזמינו את התלמידים להתייחס לשאלות האלה:
בראשית שנות ה-60 החלה "אסם" לייצר ולשווק מוצר חדש שתכליתו להקל על חייה של עקרת הבית (שבשנות ה-60, כשהחל הפמיניזם לשגשג, בחרה אולי לפנות לחיי קריירה והגשמה אישית) – אבקת מרק המסייעת בהכנה קלה ומהירה של מרקים. הפרסומת מתארת את המרק כחלק ממסורת נמשכת ומסיפור משפחתי – המרק הטוב ביותר הוא בלי ספק זה של סבתא. אך אם ב"זמנים של סבתא" היתה הכנת המרק מפרכת ומייגעת, כיום (אומרת הפרסומת) אפשר להכין מרק מעולה ללא שמץ טרחה, בשיטות מודרניות ולא בשיטות של סבתא.
שאלו את התלמידים:
הזמינו את התלמידים לשתף בסיפורים על מסורות משפחתיות ועל הקשר עם סבא וסבתא:
מודעת הפרסומת המאוירת להפליא של"אסם" נוגעת במתח שבין המשכיות ושינוי במעבר בין הדורות. שירה של עדי קיסר קיצור תולדות האהבה אף הוא מזמין למחשבה על הקשר הבין-דורי. במשפטים ספורים מצליחה המשוררת לתפוס את הקושי ולאפיין את המשבר שפוקד חברות מהגרים.
קראו יחד את השיר. במהלך השיחה תוכלו להתייחס לשאלות הבאות:
סבתא/סבא _____________
אמא/אבא ______________
אני ___________________
אפשר להתייחס גם לכך שזהו שיר ארס-פואטי, כלומר שיר המתבונן על אמנות השירה עצמה. הדוברת מספרת על המקורות מהם יונקים שיריה: "וְאֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי / וְאֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי / אֲנִי כּוֹתֶבֶת".
עדי קיסר מרבה לכתוב ולספר על הכאב ותחושת ההחמצה שהיא חשה, מול הסבתא האהובה עימה לא יכלה לתקשר במלים (ראו, למשל, כאן).
מעניין לחשוב על כך שהאובדן שחוותה עדי קיסר – העדר השפה המשותפת והקשר המוחמץ, הבלתי שלם, עם סבתה – הופך להיות הכוח המניע את יצירתה. המלים שאין ביכולה להחליף עם סבתה הופכות להיות מלות שיריה.
הסיפור הפרטי אותו מתארת עדי קיסר הוא חלק מן הסיפור הקולקטיבי, המשותף, של ישראל כחברת מהגרים. במשפחות רבות שפת האם של הילדים שנולדו בישראל לאחר הגירת הוריהם איננה "שפת האם" במובן המילולי, כלומר אינה שפתם הראשונה של הוריהם מבית.
בראשית שנות המדינה נעשה מאמץ מיוחד להנחיל את השפה העברית.
הקרינו את פריט המקור הלשון באה לברוא לב אחד לכל חלקי האומה.
שאלו את התלמידים:
הכרזה מביאה מדברים שנשא המשורר חיים נחמן ביאליק בשנת 1917, בוועידה הראשונה של "אגודת חובבי שפת עבר". מראשיתה, ראתה הציונות בעברית נדבך חשוב ביצירתה של זהות לאומית משותפת, בדומה לתנועות לאומיות נוספות של המאה ה-19. הכרזה מגייסת את המשורר הלאומי (שלמעשה נפטר ב-1934, שנים רבות לפני גלי העלייה בשנות ה-50) למאמצי ההנחלה של השפה העברית למאות אלפי העולים שעלו לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה.
מול גל העלייה האדיר בשנות ה-50 שלעולים מארצות מוצא שונות, היה המבצע להנחלת השפה העברית חלק ממאמץ חינוכי גדול למיזוג הגלויות ולעיצוב אומה עברית אחת. יחד עם זאת, כבר בשנות החמישים עוררה תפיסת "כור ההיתוך" אי-נחת. מבקריה האמינו כי יש לכבד מסורות ומנהגים שהביאו העולים מארצות מוצאם.
חשבו:
לשפה יש תפקיד ביצירת קשר, בבניית יחס של קרבה ואהבה. בעוד ביאליק מחפש אחר שפה משותפת בחברת מהגרים, שתשרה סולידריות ותודעת שותפות לאומית, עדי קיסר מתאבלת על אובדן שפת האם בתוך תהליך ההגירה ועל הניתוק בין הדורות.
הכרזה למענך ולמען ילדיך למד עברית מבטאת אף היא את המאמץ להנחיל את השפה העברית לעולים בשנות ה-50. לימוד העברית מוצג בה כחובה לאומית אך גם כחובתו של אב עבור משפחתו. זהו פריט מקור מרתק ומכמיר לב, אשר קורא למחשבה על אתגר רכישת השפה ומשבר הקשר הבין-דורי בחברת מהגרים. הקרינו את הכרזה, וחלקו לתלמידים את דף ניתוח המקור. הקדישו מספר דקות לעבודה אישית או בזוגות, ולאחר מכן המשיכו לדון במליאה בשאלות האלה:
שימו לב לאמצעים הגרפיים – לצבעוניות של הכרזה, לקווי המתאר של הדמויות, תנוחות הגוף והבעות הפנים. בחנו כיצד מעוצבות דמותו של הגבר ודמותה של הילדה:
באתר החינמי ווקי אפשר לעצב בקלות אווטרים ולדבב אותן בשפות שונות. תחילה יש לבחור דמות, אחר כך ניתן לעצב את הדמות ומאפייני הרקע כרצונכם, ולבסוף אפשר לשים בפיה טקסט כתוב או מוקלט.
הנחו את התלמידים לעצב (לבד או בזוגות) דמות בהשראת השיר.
בחרו אחת מבין הדמויות הבאות. צרו אווטר עבור הדמות שבחרתם ונסחו עבורה משפט או שניים בהקשר לשיר שלמדנו:
עוד בנושא
נקנח עם פרסומת נוספת של חברת "אסם", אף היא משנות ה-60'.
הקרינו את הפרסומת ושאלו:
ישראל היא חברת מהגרים, אליה נהרו עולים מכל קצווי עולם, בני תרבויות שונות ודוברי שפות שונות. בשנות המדינה הראשונות הושקעו מאמצים רבים בהנחלת השפה העברית לעולים, מתוך השקפה לאומית הרואה בחיוב יצירת שפה משותפת. אולם, כפי שרומזת המשוררת עדי קיסר, פרויקט התחייה של השפה העברית גבה מחיר מיחידים וממשפחות. האהבה, בחברת מהגרים, צריכה לדלג מעל מחסום של פערי שפה במעבר בין הדורות... כבר בשנות ה-50 היו שיצאו נגד המאמצים לעצב את החברה הישראלית כ"כור היתוך" בו מושלת אחידות תרבותית, וברבות השנים גברו הקולות המחייבים שונות, רב-קוליות ומגוון תרבותי.
"שחור על גבי שחור" – ספר ביכורים למשוררת עדי קיסר
"שמש נצחית בראש צלול" – מאמר מאת עדי קיסר באתר "המקום הכי חם בגיהנום"
"מלכה לב שחור" – ראיון עם עדי קיסר בידיעות אחרונות, יוני 2016
השמים נפלו – אלי הירש כותב על ספרה השני של עדי קיסר
