במרכז הסיפור ניצבת כביכול קליפת זהב עלובה ורמוסה, אך למעשה היא מגלמת בתוכה סוגיות שונות בארץ ישראל בשנים שלפני קום המדינה, שהיו משמעותיות לסופר ולקוראים. בעקבות היכרות עם מודעות על שלושה מהנושאים המוזכרים בסיפור, ייצרו התלמידים כרזת פרסומת לקליפת תפוח הזהב ולנושאים אותם נוכחותה מעלה.
הסבירו לתלמידים שקליפת הזהב במוקד הסיפור היא גורם מניע ("טריגר") לדיון בבעיות מרכזיות יותר ופחות שעמדו על פתחו של העם היהודי בארץ בתקופת המנדט, מעט לפני קום המדינה.
משימת פתיחה: בקשו מהתלמידים למצוא בסיפור שלושה נושאים הקשורים לחברה ולעם, ולרשום אותם. לאחר מכן התלמידים יקריאו בקול את הנושאים שמצאו. רשמו את דבריהם על הלוח.
כדי לסייע להם אפשר לתת לפתוח באחת מהדוגמאות להלן (בחרו אחת שלאו דווקא מובנת מאליה): תלונה על המיסים העירוניים, רמיזה כנגד קרן הקרקעות, הקונגרס הציוני, דקדקני השפה, העסקנים (אנשים שעובדים בתשלום לקידום עניינים אישיים ופוליטיים), בקשת תרומות מחוץ לארץ, ויכוחים בין דתיים לחילוניים, יחס המשטרה אוזלת יד מול התעסקות בקטנות, וביורוקרטיה הנדרשת לצורך עסקים.
שימו לב, אפשר לבצע פעילות זו בשיתוף כולם במליאה.
מתוך כל אלה, חלקם עניינים שקיימים בכל חברה כמעט ובתקופות שונות למשל תלונות על הארנונה או על המשטרה. אנו נתמקד במאורעות ייחודיים לתקופה בה נכתב הסיפור.
הציגו בפני התלמידים שלוש מודעות העוסקות בהתרחשויות בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה:
פרסומת של הקרן הקיימת לישראל
כרזה נגד תכנית החלוקה – כרזה של השומר הצעיר
עברי, דבר עברית צחה – מודעה של גדוד מגִני השפה העברית
ניתן להקרין את המודעות על הלוח. ספרו בקצרה על הרקע לסוגיות אלו, והפנו כל זוג תלמידים לבחור באחת הכרזות ולמלא את דף העבודה בעקבותיו.
לאחר העבודה בזוגות, בקשו משלושה תלמידים לתאר מה ראו בכרזה שלהם, ומה הנושא שעסקו בו. האחרים יציעו למה לדעתם הנושא עורר דיון או ויכוח בסיפור.
רקע לנושאים הנזכרים בסיפור ובכרזות:
תכנית החלוקה: בשנת 1936 הוקמה "הוועדה המלכותית" (ועדת פּיל) שבחנה פתרון לפרעות נגד היהודים ולסכסוך על הארץ. ב-1937 פורסמה הצעתם לחלוקת הארץ לשלושה אזורים: שתי מדינות ואזור בשליטה בריטית. התכנית לא התקבלה, ורק שנים אחר כך הוצעה תכנית חדשה של ועדת אוּנסקו"פּ, שאושרה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947.
קרן הקרקעות: הקרן הקיימת לישראל הוא גוף שהוקם ב-1901 לשם רכישת קרקעות עבור העם היהודי. את הקרקעות רכשה קק"ל בכספי תרומות מהארץ ומרחבי העולם ופעלה ללא הרף לשם השגתן. רוב הקרקעות יועדו לחקלאות, לייעור ולהתיישבות. בנוסף פעלה קק"ל גם לנטיעת עצים וייעור ולהגברת החינוך החקלאי.
גדוד מגיני השפה העברית: ארגון שהוקם בידי קבוצת צעירים ופעל בין השנים 1936 – 1923. פעילי הגדוד שמו להם למטרה לחזק את השפה העברית כבסיס לפעילות המגוונת בארץ: בפקידות, במסחר, בחינוך ובחיי היום יום, זאת בעיקר עם התגברות זרם המגיעים מאירופה שהיו בהם שביקשו להפוך את היידיש לשפה שלטת. בין השאר פעלו חברי הגדוד לחיזוק ההגייה הנכונה.
בעקבות המודעות והכרזות שראו, התלמידים יצרו באתר canva כרזה או מודעה הקשורה לקליפת תפוח הזהב. לשם כך יש לפתוח חשבון באתר באמצעות כתובת מייל, ואז בחור סוג העיצוב. יש אפשרות לשלב גופנים שונים, רקעים, אלמנטים גרפיים ועוד (שימו לב, חלק מן האלמנטים הם בתשלום).
כדאי לעודד את התלמידים לאמץ את השפה הגרפית של המודעות של פעם. לשם כך אפשר להציג בפניהם מודעות הקשורות לנושא הסיפור תפוח הזהב, למשל:
בריאות וכוח בפרי הדר – מודעה של המועצה לשיווק פרי הדר
אכול ושתה פרי הדר לבריאותך – מודעה נוספת
לקטיף – הדר ארצנו ועושרה – מודעה של משרד העבודה והבינוי
עליהם להחליט על מטרת הכרזה (פרסומת, מודעה על אירוע, גילוי דעת וכדומה), ולכתוב תוכן מתאים. עליהם לשתול ביצירה את המידע מתוך הסיפור על הקליפה ולהתייחס לכמה מן האירועים שמוזכרים בסיפור.
הצעה: אפשר להכין תערוכה כתתית של הכרזות שיצרו התלמידים בפעילות: להדפיס אותן ולתלות על קיר הכיתה או על לוח מודעות.
מידע על תכנית החלוקה, באתר הכנסת ובאתר ארכיון המדינה
מידע על הקרן הקיימת, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
מידע על גדוד מגיני השפה, באתר האקדמיה ללשון העברית
על פניו הסיפור עוסק בקליפה שנזרקה על המדרכה, אולם ראינו שקליפה זו הייתה עבור הסופר אמצעי להצגת הנושאים שהלהיטו את הרוחות במדינה בתקופתו. באמצעות היצירה הצלחנו לחוש את החיבור בין נושא שולי ויומיומי ופעוט לנושאים חשובים המשפיעים על חיי האזרחים כולם
