התוכנית בשיתוף מפמ"ר ספרות

אנשים פרחים

 / 

אמירה הס

מאז שנות ה- 60 מושקע מאמץ רב בהגנה על פרחי הבר בישראל ובשמירה על מגוון עשיר של מינים בטבע. שירה של אמירה הס "אנשים פרחים" יוצר הקבלה בין היחס החומל לפרחי השדה לבין היחס לזולת, ומזמין את הקורא לשאול - מיהם אותם "אנשים פרחים" שכלפיהם אנו חשים אהדה או דאגה? האם גם כאשר אנו פוגשים באדם-פרח קוצני כמו שיח האטד אנו מבחינים במהותו היפה והרכה? שירה של הס מציג לקוראים אתגר מוסרי ומזמין אותנו לתהות על הנכונות לקבל את השונה, הזר, החריג. 

שתף תמונה
שתף משחק
מבט מקרוב

בחנו בתשומת לב את הכרזה:

  • מתי היא פורסמה?
  • סכמו בקצרה, במילים שלכם, את המסר המרכזי של הכרזה.
  • מיהו לדעתכם קהל היעד אליו פונה הכרזה?הסבירו מדוע אתם חושבים כך.
  • אילו תחושות ורגשות מעוררת אצלכם הכרזה?
  • מה לדעתכם ביקשו יוצריה של הכרזה לגרום למתבוננים בה להרגיש, לחשוב ולעשות?
  • דרגו מאחת עד עשר, באיזו מידה מעבירה הכרזה את המסר בבירור? באיזו מידה היא משכנעת?

עוד בנושא

הכרזה,משנת 1970, נושאת את סיסמת הקמפיין להגנה על פרחי הבר שהובילה החברה להגנת הטבע–אחד ממסעות ההסברה המוצלחים שהתנהלו בישראל. הקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף"פנה לילדים (בתיווך מערכת החינוך), וביקש להנחיל להם – ובאמצעותם גם להורים ולמבוגרים – ערכי שמירת טבע.

בכרזה נראים שני ילדים, אולי אחים. הצעיר מביניהם מושיט ידו כדי לקטוף כלנית אך הבוגר עוצר אותו ברכות ומגונן על הפרח הענוג. הכלנית, בשיא פריחתה, בולטת במרכז האיור. צבעה האדום מושך את העין, על רקע גוונים רכים של ירוק ותכלת השולטים באיור. האיור "מקפיא"את תנועתם של הילדים שבריר שניה לפני שהפעוט קוטף את הפרח. המתבונן בכרזה, שחושש אולי לגורל הכלנית, עוצר לרגע את נשימתו! אבל צבעיו הרכים של האיור, דמותו העגלגלה של הפעוט ומגע ידיו העדינות של הילד הבוגר שפניו רגועות – כל אלה משרים תחושה שלרוך, חמלה ונועם. נראה שהילד הבוגר מגן על הכלנית באותה מידה שהוא שומר על הילדון הפעוט. האיור בכרזה יוצר הקבלה בין הכלנית לפעוט: שניהם רכים ופגיעים, זקוקים להגנה.

לומדים

בשירה"אנשים פרחים" מעצבת המשוררת אמירה הס הקבלה דומה. קראו תחילה את הבית הראשון של השיר: כיצד מתארת המשוררת אנשים פרחים?

שימו לב לשמות התואר בהם משתמשת הס: רך, יפה, ענוג. הס מאפיינת גם את התגובה שאנשים פרחים  מעוררים אצלנו – הם ממלאים אותנו רכות ודאגה לשלומם, אולי רצון להגן עליהם.

האם כל האנשים הם פרחים? מעניין לעמוד על כך שהס אינה אומרת "אנשים הם פרחים", כלומר, יתכן שיש מלבד אנשים-פרחים גם אחרים שלא נזהה אצלם אותה"מהות" של רכות ויופי.

המשיכו וקראו את השיר עד סופו. אפשר להתייחס למבנה השיר. מדוע לדעתכם שתי השורות האחרונות נפרדות מחלקו הראשון? איזו משמעות יכולה להיות להפרדה הזו?

מדברים

מה משמעות הטענה "לפעמים גם אטד הוא פרח"? האטד הוא שיח בר קוצני, בעל פרחים שצבעם לבן או סגול והוא פורח בחודשי החורף והאביב. פירותיהם של חלק ממיני האטד רעילים, אולם מרביתם ראויים למאכל. אחד מבין חמשת מיני האטד הנפוצים בישראל נמנה על צמחי הבר המוגנים.

האטד נזכר במקרא (בין היתר במשל יותם, שופטים פרק ט').במשל יותם, הנוגע בשאלת בחירתם של מנהיגים, משמש האטד בתפקיד לא מחמיא. הוא מתואר כמנהיג בלתי ראוי ואף אלים אשר זוכה במלוכה מן ההפקר, לאחר שטובים ומתאימים ממנו מסרבים לקבל על עצמם את עולה שלטון.

בחירתה של הס באטד היא מעניינת, משום שהיא מקפלת בתוכה לא רק את תכונותיו של השיח הממשי (צמח בר מוגן בעל פרחים, קוצים, פירות), אלא גם רבדים נוספים של משמעות שמעניקים לו שורשיו המקראיים.

יש אמת בטענה של הס "לפעמים גם אטד הוא פרח".לשיח הבר הקוצני אכן יש פרחים(נסו למצוא תמונות ברשת). אך יחד עם השורה האחרונה שלהשיר, "צריך רק להבחין" היא מסמנת אתגר מוסרי וחברתי:

  • האם קל לנו להבחין בפרחיו של האטד? האם אנחנו מצליחים לזהות גם את השיח הקוצני כפרח יפה וענוג שראוי ליחס רך וחומל?
  • באיזו מידה אנחנו מצליחים לראות אצל כל בני האדם את הפרח,ולא רק את הקוץ? מתי אנו מתקשים בכך?
  • מיהם, לדעתכם,"אנשים אטדים"? לאיזה יחס הם זוכים בדרך כלל?
  • איך אנחנו יכולים להבחין בכך שהאטד הוא פרח?
יוצרים

הזמינו את התלמידים לעצב כרזה שסיסמתה היא השורות האחרונות בשיר:

"לפעמים גם אטד הוא פרח. צריך רק להבחין."

ערך מוסף

שירה של הס קורא לנו לשים לב שגם האטד הקוצני, השונה, החריג, ראוי ליחס של רכות וחמלה.

להרחבה

המשוררת אמירה הס נולדה בעיר בגדד שבעיראק בשנת 1943. בשנת 1951, כשהיתה בת שמונה, עלתה עם הוריה ואחיה במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה" להעלאת יהודי עיראק. בספר שיריה הראשון"וירח נוטף שגעון" (1984) היא מגדירה עצמה "פֶּרַח נָע ונָד בֵּין עוֹלָם לעוֹלָם" (עמ' 37).

  • מה מספר התיאור הזה על חוויית ההגירה ועל קשייה?
  • כיצד מתקשר התיאור הזה לשירה "אנשים פרחים"?

בשיר אחר מתוך ספרה "שני סוסים על קו האור" הס כותבת "אָטָד אֲנִי לִמְלֹךְ עַל מִדְבָּרֵנוּ" (עמ' 16). האם העובדה שהס מזהה את עצמה כאטד מעניקה בעיניכם משמעות נוספת לשירה "אנשים פרחים"?

לקריאה נוספת

מילות השיר "אנשים פרחים" מאת אמירה הס, בבלוג תני למלים

מי מכיר את פרחי הבר? סקר החברה להגנת הטבע

סיפורו של החוק להגנה על פרחי בר – בלוג ארכיון המדינה

משל יותם – שופטים פרק ט,פסוקים ח'-ט"ו, באתר 929 (בין המאמרים הקצרים המלווים את הפרק באתר 929, שימו לב לבילי סביר "חשבתם פרח, קיבלתם קוץ" שדנה במאפייניו של האטד.)

"ואלס להגנת הצומח": השיר שנכתב נגד הטרדה מינית, הדר בן יהודה, הספרנים, בלוג הספרייה הלאומית

כתבה: אפרת וקסמן
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית