השיר "מוריד הגשם" מתאר עימות בין אב לבן, בו בולט המתח בין החשיבה המאגית של הילד לבין החשיבה הפרקטית של אביו. במהלך השיעור ננוע בין מספר הקשרים שבהם באה לידי ביטוי האמונה בכוחן של המילים לברוא ולעצב מציאות. נבחן כיצד המילים מבקשות לכשף את העולם. נשים לב גם לכך שהיקסמות מן העולם אינה רק עניין למיסטיקנים, אלא מאפיינת גם את השירה ואת המעשה המדעי.
השמיעו את שירם של תרצה אתר (מלים) ואלונה טוראל (לחן) "גשם בוא".
הקרינו את הכרזה שמופיעה למעלה וקוראת אף היא לגשם "רד נא גשם, רד ורד!".
שאלו את התלמידים:
איך מורידים גשם?
בישראל, היושבת על גבול המדבר ומועדת לשנים שחונות, המים אינם מצויים בשפע. כמיהה לגשם היא מוטיב חוזר בתרבות העברית לאורך הדורות (כפי שהיא קיימת בתרבויות חקלאיות נוספות) ויש לה ביטויים רבים בספרות ובתפילה, במקורות יהודיים קדומים וגם ביצירה הישראלית בת-זמננו.
מה עושים כדי לזמן את הגשם?
בין חוני המעגל, שמתריס מול השמיים, לבין טייסים היוצאים במזג אוויר סוער אל לב העננים, נראה ש"מורידי הגשם" מכל סוג ובכל עת מצטיינים בתעוזה ובנחישות רבה. מידה דומה של ביטחון מאפיינת את גיבור שירו של אהרן אלמוג.
קראו את שירו של אהרן אלמוג, "מוריד הגשם" או הקרינו את הסרטון שבו קורא המשורר את שירו.
שאלו את התלמידים:
השיר מדגיש את הניגוד בין השקפת העולם של הילד לבין השקפתו של האב. מצד אחד, הילד מאמין בכוחו לחולל נסים, להטיל כישוף על העולם ולהשפיע על איתני הטבע. הוא מבקש להביא גשם, לזמן רעידת אדמה (או לפחות ליקוי חמה) ומשוכנע כי בקסמיו הצליח להביא תחילה גשם ואחר כך שביתה. חשיבה מאגית מעין זו אופיינית לילדים.
השיר מדגיש את הניגוד בין השקפת העולם של הילד לבין השקפתו של האב. מצד אחד, הילד מאמין בכוחו לחולל נסים, להטיל כישוף על העולם ולהשפיע על איתני הטבע. הוא מבקש להביא גשם,לזמן רעידת אדמה
מצד שני, האב אינו טיפוס מיסטי או רוחני. הוא מערטל את העולם מן הקסם שהבן רואה בו, ומבטל בזלזול ובתקיפות את גאוותו של הילד. יחסו לעולם הוא פרקטי. שאלתו: "וכסף אתה יכול להביא?", שהיא תמונת ראי מהופכת לדברי הבן הצוהל: "זה אני מביא השביתה", מחדדת את המתח בין דאגותיו המעשיות של האב לפרנסת המשפחה או לחינוכו של בנו ובין הילד שאינו מניח לאב לערער את ביטחונו ומשיב "כוחי רק בדברים רוחניים".
השיר מתאר מצבים לא קלים של התנגשות בין ילד לאביו. אבל אף שהאב מתייחס לבנו בביטול ואף בתוקפנות, אין בשיר תחושה של עלבון. אפשר למצוא בו הומור ונחישות, ענווה וביטחון,שכן הילד סופג את הביקורת שמטיח בו אביו, אך אינו מבטל את עצמו מולה ואף נושא אותה בגאווה כלשהי. את השיר חותמים דבריו של המשורר בבגרותו. הוא מספר כיצד חוויות ילדות ושמורות עימו ומלוות אותו: "קסם המילים / שמור עמי עד היום הזה".
האמונה בכוחן של המילים להגן, לאיים או לברוא מציאות, פועלת בתרבות היהודית לאורך הדורות זה אלפי שנים. קערות השבעה עתיקות הן מן הפריטים העתיקים ביותר והמרתקים ביותר השמורים בספרייה הלאומית.
הקרינו את תמונת הקערה המאגית וחלקו לתלמידים את דף ניתוח הפריט.
הקדישו כמה דקות לעבודה בזוגות בדף העבודה המצורף, ולאחר מכן המשיכו לדון במליאה בשאלות האלה:
יעל מאלי מסבירה במאמרה כי "קערות השבעה הן סוג של קמע המורכב מברכות, קללות ונוסחאות מאגיות שנכתבות על קערות חרס ונקברות מתחת לבית. בבבל, במאות ה-4 עד ה-7, הטמנת קערות השבעה הייתה דרך נפוצה למאבק בשדים בחברה היהודית והנוכרית כאחד. מטרת הטקסטים הכתובים בתוך קערות ההשבעה הייתה להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים הגורמים למחלות". במרכזה של הקערה תוכלו להבחין בציור של שד אסור בכבלים. גם המילים אשר מקיפות את האיור במעגלים הנמשכים עד שולי הקערה כמו כולאות בתוכן את השד
הזמינו את התלמידים לשתף ולספר אם יש במשפחתם חפצים שבני המשפחה מייחסים להם סגולות מיוחדות של הגנה?
באתר של מכון דוידסון תוכלו למצוא הצעות שונות לניסויים מדעיים פשוטים שאפשר לבצע בכיתה או בבית. ביניהם ישנם ניסויים שנראים כמו קסם או מעשה כישוף. לעומת שירו של אהרן אלמוג, שמסמן ניגוד ומתח בין גישתו הפרקטית של האב לעולמו מלא הקסם של הילד, אחדים מן הניסויים באתר של מכון דוידסון מאפשרים לנו לחקור ולהבין את העקרונות המדעיים שביסוד תופעות מפליאות. לחלופין, הם מלמדים שבמדע טמון קסם רב.
על המשורר אהרון אלמוג ושירו "מוריד הגשם", כתבה מאת עופרה 21/5/17 xnet ,אורן עופר
חוני המעגל מוריד גשמים – מתוך ספר האגדה, אוצר אגדות חז"ל ברשת
עוד על זריעת עננים – מהאתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
קערות מכסחות שדים מבבל – מתוך בלוג הספרייה הלאומית
קערות השבעה בבליות - אז והיום – מתוך בלוג הספרייה הלאומית
למרות הביקורת החמורה והנוקשה שהבן סופג מאביו בשירו של אהרן אלמוג, הוא ממשיך למצוא קסם בעולמו גם בבגרותו. ייתכן שאת מקום הקסם של מעשי ההשבעה והכישוף תופס אצל המשורר "קסמן של המלים".
