נלמד את שירה של עדי קיסר "אלף לילה ולילה". נתמקד במחאה שבה עוסק השיר – תחושת הכותבת שישנם סיפורים שאיש אינו רוצה לשמוע ועל כן הם אינם מסופרים. נציע שני אירועים היסטוריים שיכולים לעמוד ברקע השיר, כפרשנות אפשרית.
נתחיל את השיעור ב"ענן מילים" בעקבות כותרת השיר "אלף ולילה ולילה". ענן מילים הוא מעין "שמש אסוציאציות" וירטואלית בשיתוף של התלמידים.
היכנסו ל Wordcloud והקרינו את האתר על הלוח. בקשו מהתלמידים לומר אסוציאציות סביב כותרת השיר "אלף לילה ולילה". בקשו מכל אחד מתלמידי הכיתה לומר אסוציאציה בת מילה אחת או שתיים. מותר לחזור על אסוציאציה שנאמרה על ידי תלמיד/ה אחר/ת.
כתבו את כל האסוציאציות שנאמרו בתיבת הטקסט (לאחר שתמחקו את הטקסט שנמצא שם). ככל שתכתבו מילה פעמים רבות יותר היא תתפוס נפח גדול יותר בענן המילים. כך נוצר דירוג בין האסוציאציות. לאחר שכל התלמידים אמרו את האסוציאציות שלהם, לחצו על כפתור GO, וצפו בענן המילים שנוצר.
לחלופין, אפשר לצייר שמש אסוציאציות על הלוח.
לאחר שנשמע אסוציאציות שונות נשאל:
מידע מקוצר למורה: "סיפורי אלף לילה ולילה" הוא אוסף של סיפורי עם מזרח-תיכוניים, מקצתם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית. מקור הסיפורים, בין השאר, בפרס, הודו, סין ועמי ערב, והם נאספו לאורך מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון נכתב במאה השמינית לספירה.
נקרא את השיר "אלף לילה ולילה". ננהל דיון ראשוני להבנת השיר.
לצורך גילוי מודרך נספר לתלמידים בקצרה על קיסר: עדי קיסר היא משוררת מזרחית שעוסקת הרבה במאבק להכרה בתרבות של יוצאי עדות המזרח. בתור משוררת צעירה היא השתתפה בערבי השירה המקובלים והרגישה בהם התנשאות וזרות, ולכן ייסדה ערבי שירה אלטרנטיביים שהיו מאופיינים בסגנון ה"חפלה": מוזיקה מזרחית, אווירה עממית, לא-רשמית, וכד'.
בערבים אלו התגבשה תנועת משוררים יוצאי עדות המזרח בשם "ערס פואטיקה". ניתן להתרשם מדוגמה של הקראת שירה על ידי עדי קיסר.
נשאל: לדעתכם, למה עדי קיסר הכניסה את המילה "ערס" לשם הקבוצה? היא רצתה להפוך את כינוי הגנאי "ערס", שמיוחס לרוב ליוצאי עדות המזרח מעמדה של התנשאות וזלזול, מעלבון למקור גאווה. זהו משחק מילים עם המונח הספרותי "ארס-פואטיקה" (בלטינית: אמנות השירה), ומתייחס לתופעה בה שירה עוסקת באמנות השירה עצמה.
נשלח לתלמידים קישור לפריטי המקור:
נחלק את הכיתה לשלושה חלקים, כאשר כל שליש יקבל פריט מקור אחר. התלמידים יחקרו את הפריט בעבודה אישית או בזוגות באמצעות דף ניתוח פריט מקור המצורף לשיעור.
נשוב למליאה. נשמע איזה מידע הצליחו התלמידים להוציא מן התמונות, ונוסיף להם חומר רקע היסטורי על מחאת הפנתרים השחורים ועל פרשת ילדי תימן החטופים.
הפנתרים השחורים:
תנועת מחאה שהחלה לפעול בשנות השבעים וחרטה על דגלה להיאבק נגד קיפוח ואפליית יוצאי עדות המזרח. שמה של התנועה לקוח מתנועת המחאה של האפרו-אמריקנים בארה"ב, והיא הוקמה על ידי צעירים משכונת מוסררה שבירושלים. חברי התנועה טענו שמאז קום המדינה
מנעה המדינה במכוון משאבים ותשתיות מהשכונות שבהן התגוררו יוצאי עדות המזרח. לטענתם, אפליה זו הובילה להחרפת הפערים החברתיים ולריבוי העוני והפשע בשכונות המוחלשות.
פרשת ילדי תימן:
פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, כשני שלישים מהם מיהדות תימן, בין השנים 1948 – 1954. ברוב המקרים אושפזו הילדים במחנות עולים או בבתי חולים, להוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו, אבל רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו
מהם. במהלך השנים התגלו כמה מקרים שבהם נמסרו הילדים לאימוץ ללא ידיעת ההורים. בשנים האחרונות צפות ועולות עדויות של אנשים מתוך הממסד, כמו רופאים ואחיות שטיפלו בתינוקות, שמספרים על לקיחת הילדים ללא רשות והעלמת הפרטים מהוריהם. לאורך השנים הוקמו כמה ועדות חקירה בנושא, ובשנים האחרונות הוא תופס מקום נכבד בשיח הציבורי.
לאחר שלמדנו קצת יותר על הסיפורים שמאחורי הפריטים, נשוב אל השיר. נבקש מן התלמידים לקרוא אותו בשנית וננהל דיון על הקשר האפשרי בין הפריטים ובין השיר. נבהיר שזו הצעה פרשנית, ושיכולים להיות סיפורים רבים אחרים שהשיר מתייחס אליהם. מכיוון שאין בידינו
הפניה לסיפור ספציפי שהושתק, אנו משערים מה הייתה כוונת המשוררת באמצעות ההקשר הרחב של שירתה ופועלה החברתי ואירועים של מחאה עדתית שקיבלו ביטוי ציבורי לאורך ההיסטוריה במדינת ישראל.
שאלות לדיון:
1. הֶרְמֵז לסיפורים מתרבות ערב שכוללים הגזמות והמצאות כהקבלה לכך ש"ההם", לטענת הכותבת, נוטים להתייחס לעדויות של יוצאי עדות המזרח כהמצאה והפרזה.
2. המילים "אלף" ו"לילה" מרמזות על שני נושאים עיקריים שקשורים להשתקת הסיפורים: היותם רבים ונפוצים מאוד ("אלף") והתחושה שיש חושך ואפלה סביבם ("לילה"), ועל כן יש להוציא אותם לאור.
המחאה המזרחית החלה את דרכה כבר בשנות ה-70, אבל בשנים האחרונות מצאה את דרכה גם אל התרבות והשירה. קיסר מבטאת בשיר זה מחאה כפולה: ראשית היא באה להיות קול לציבור שלם, יוצאי עדות המזרח, שחשים שאין לסיפורי העלייה והקליטה שלהם מקום ומענה בציבוריות הישראלית ובמוסדות המדינה, ואיש אינו מעוניין לקבל אחריות על העוולות שנעשו להם; שנית, היא מבטאת את החוויה האישית שלה – לתחושתה, היא מודרת מן השדה התרבותי של השירה רק מכיוון שהיא משוררת מזרחית.
מילות השיר "אלף לילה ולילה" מאת עדי קיסר, באתר סימניה
"מחאה חברתית על רקע רגשות של קיפוח עדתי", מאת קציעה אביאלי-טביביאן, באתר מט"ח
פרשת ילדי תימן ואחרים, מידע ומסמכים באתר ארכיון המדינה
"אלף לילה ולילה", מאת אביעד רז, אתר מט"ח
מהטמה גנדי אמר יפה: "הֱיֵה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". אפשר להדגיש שעדי קיסר אינה מסתפקת במחאה נגד הקיים, אלא גם יוצרת בעצמה אפשרות חלופית שתוכל לתת מענה למה שנגזל ממנה ומן הציבור שהיא מייצגת. זו אחת הסיבות לכך ששיריה כלולים בתכנית הלימודים של משרד החינוך.
