בשלב הראשון קראו את השיר במליאה. לאחר קריאת השיר, ערכו דיון קצר במליאה, לוודא שהתלמידים הבינו את הסיפור שמתארת הבלדה.
כעת הרחיבו את הרקע לכתיבת הבלדה: הקרינו ברקע את הכרזה לעליה ופדות במולדת!, ובלי לדון בה ספרו בקצרה על עליית פליטי השואה לארץ.
הרקע:
לאחר המלחמה נותרו מאות אלפי יהודים באירופה ללא בית, חלק ניכר מהם ילדים בודדים. תופעה זו קיבלה את הכינוי "בעיית הפליטים". אומות העולם העלימו עין והציעו בפשטות לפליטים שיחזרו לביתם, שם חוו אנטישמיות גם מצד השכנים, ושם ראו במקרים רבים את משפחתם נרצחת. רבים מבתיהם של הפליטים נתפסו במהלך המלחמה ולא היה באפשרותם לחזור כלל לביתם. בידי הפליטים נותרה האפשרות לעלות לישראל או להגר למדינה שתסכים לקבלם. רבים רצו לעלות ארצה, אך כאן כידוע הגבילו הבריטים את מכסת העולים. הקהילה בארץ קראה להביא את הפליטים לכאן, וניסתה להפעיל לחץ ציבורי על הבריטים לאפשר לפליטים להיכנס לארץ.
יהודי היישוב בארץ נרתמו לסייע בדרכים שונות: בצד ההבאה לארץ, גופים שונים סייעו בהעפלה בלתי חוקית,בזיוף דרכונים ובארגון אוניות העפלה. קיבוצים, ארגונים נוספים ואנשים פרטיים נרתמו לקליטתם של הבאים.
השיר מעלה על נס את עבודת הקודש של העוסקים במלאכה – ומשווה אותם למקיימי צו אלוהי.
לאחר הסבר זה, בקשו מהתלמידים לתאר את הסיטואציה המוצגת בכרזה – העם הולך מגיא ההריגה, בתהלוכה לכיוון ישראל – ולהקביל אותה לשורות מתוך הבלדה של אלתרמן.
אפשר לסייע להם בדוגמאות:
"לֶךְ־לְךָ, דֶּרֶך לֵיל מַאֲכֶלֶת וָדָם, / אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ".
שורות נוספות:
"לַפֶּרֶק הַזֶּה בְּקוֹרוֹת־הָעִתִּים / שֵׁם קֹרָא בַּעוֹלָם: בְּעָיַת הַפְּלִיטִים!"
"וַיֶּחֱרַד אַבְרָהָם וַיִפֹּל עַל פָּנָיו/ וַיֵּצֵא מִנִּי בַּיִת וָשַׁעַר."
לסיכום, ספרו לתלמידים שהשיר אמנם נוגע בבעיה כללית לאומית, אך המניע לכתיבתו היה תצלום וכיתוב קצר בעיתון, על ילד פרטי אחד, שאכן שמו היה אברהם (אברמק), שלא הסכים לישון בשום מיטה מאז ראה את הוריו הרצוחים במיטתם. סיפור זה מוצג כ"מוטו" לשיר שפורסם בטור השביעי.
.svg)
