במהלך השיעור נקרא את שירו של רוני סומק "חיטה", נברר עם התלמידים מה ציפיותיהם מהמשפחה ונתחבר לתחושות החיוביות כלפי המשפחה העולות מתוך המטאפורות בשיר: שייכות, חום, קרבה, קבלה ללא תנאי, יציבות ועוד.
הקרינו על גבי מסך את השיר 'חיטה' , והקריאו אותו לתלמידים.
הסבירו לתלמידים מה היא מטאפורה והסבירו את ההבדל בין מטאפורה לדימוי.
בין דימוי למטאפורה
תוכלו להשמיע את הפרק על דימוי ומטאפורה של הפודקאסט 'מה הפואנטה?' ולהעזר גם בדף העבודה על הפרק.
דימוי יופיע כמעט תמיד תוך שימוש במילים כמו, כאילו, כך, או עם כ"ף הדמיון. בדימוי, תופיע בדרך כלל הקבלה בין המשל לנמשל רק ביחס לתכונה מסוימת. למשל: 'דני מהיר כברק' – ההשוואה בין דני לברק היא רק בנוגע לתכונת המהירוּת. או למשל: 'שמלה לבנה כשלג' – ההשוואה קשורה בצבע בלבד.
במטאפורה, לא נעשה שימוש בכ"ף הדמיון או במילים המקבילות לה, וכך נוצרת הקבלה כללית ורחבה בין המשל לנמשל – בין המושג למטאפורה שהוצמדה לו. למשל: 'כוכבי עיניה' – ההקבלה בין עיניים לכוכבים היא כוללת, והיא מתייחסת למגוון של תכונות משותפות בין המשל לנמשל, כמו האור שמפיץ הכוכב, הנצנוץ, הייחוד והקסם שיש בכוכב, כך שבאמצעות הצירוף המטאפורי הדובר קובע שיש בעיני אהובתו את כל התכונות האלה: אור, נצנוץ וקסם.
יש מטאפורות שהן כבר שחוקות, שאנו משתמשים בהן בשגרת הדיבור, מבלי להיות מודעים לכך שהן מטאפורות. למשל: 'אש האהבה', 'יד הגורל' ועוד.
חִזרו אל השיר. ציינו כי בשיר מופיעות שתי מטאפורות, ובקשו מהתלמידים למצוא אותן. (שתי המטאפורות הן 'שדה חיטה מתנופף על ראש אשתי' ו'הלחם של חיי').
התמקדו במטאפורה 'שדה חיטה' המופיעה בשיר:
הקרינו את התמונה של שדה החיטה. המשורר מדמה את שיער אשתו ובִתו לשדה חיטה. שאלו את התלמידים, מה לדעתם התכונות הדומות בין השניים? בהשוואה בין השיער לחיטה התייחסו לצבע ולטקסטורה.
רשמו על הלוח את המטאפורה השנייה, 'הלחם של חיי'.
שאלו את התלמידים מדוע לדעתם בחר המשורר לדמות את אשתו ואת בִּתו בביטוי הזה? אילו תכונות נקשרות למושג 'לחם'? (אפשר להזכיר: ביתיות, קרבה, חום, יציבות, קבלה ללא תנאי, משפחתיות, פשטות, שובע).
דונו בקשר בין חיטה ללחם – המשורר משתמש בשני דימויים מאותו נושא, כאשר הראשון מתאר שלב גולמי והשני מביע שלב מפותח יותר.
הקרינו על הלוח את פריט המקור הראשון: ילדים מברכים את הוריהם, גלויה ,Die Kindergratuliren den Eltern.
בקשו מהתלמידים לענות בזוגות על השאלות בדף העבודה.
בשאלה 2 על התמונה הראשונה אנו מכוונים את התלמידים להבחין בחתול הנמצא בקדמת התמונה בצד שמאל, ובמשרתת הנושאת מגש, בפינה הימנית בחלקה האחורי של התמונה. שתי הדמויות הללו מעידות על מעמד כלכלי גבוה של המשפחה. אמנם נושא זה אינו קשור ישירות לדיון שלנו, אולם זו הזדמנות להדגים לילדים כיצד התבוננות מעמיקה בתמונה, יכולה להוביל לתובנות וגילוי מידע חדש.
הקרינו על הלוח את פריט המקור השני: משפחה.
בקשו מהתלמידים לענות בזוגות על השאלות בחלק השני של דף העבודה.
במליאה שאלו את התלמידים: מה רואים בתמונה? מהו הקשר המשפחתי בין הילדים בתמונה?
אפשר לנחש אך קשה לדעת בוודאות האם אתם יכולים לשער איזה סוג של יחסים יש בין הילדים? – אהבה? חוסר אכפתיות? כעס? וכדומה... כיצד אתם לומדים זאת?
לאחר שהתלמידים מציעים תשובות שונות, אפשר לספר להם על ההערה שמצורפת לתמונה: 'ילדיו של הנס אחיו של רודי'. מכך אנו יודעים שהילד במרכז הוא האח הגדול, שנראה גאה ומרוצה מתפקידו במשפחה – אח בכור. נראה שהוא אוהב את אחיו וקשור אליהם, למשל, הוא רגיש לתנוחה של אחיו הקטן שמרים ידיים, ואוחז בידיים המורמות בעדינות.
הזמינו כמה תלמידים להקריא את תשובותיהם לשאלה 3 על התמונה השנייה.
ערכו הצבעה בכיתה: מי אח בכור? – שירים את ידו (או יעמוד), מי שני? במשפחה וכן הלאה. מעניין לראות את ההתפלגות בכיתה.
דונו בשאלה 4 שבמשימה 1 ורשמו על הלוח את הרגשות שמעלים התלמידים.
שאלו את הילדים אילו רגשות עולים מתמונה 2.
התמונות מלפני 50 שנה ומלפני 100 שנה, מביעות תחושות שגםאנחנו בימינו מרגישים כלפי המשפחה. מה אפשר להסיק מכך?
קראו שוב אתהשיר ובקשו מכל תלמיד למצוא שלוש מטאפורות המתארות את תחושותיו ביחס לאחד מבניהמשפחה שלו, או תחושות של אחד מבני משפחתו ביחס אליו. לדוגמא: 'אני האוצר של אמא שלי'. או: 'אמא שלי היא מצפן'.
הדריכו את הילדים כיצד למצוא מטאפורה. עליהם לחשוב: איך אני רואה את הדמות שבחרתי? מה קיבלתי ממנה? למה אני מצפה ממנה? מההתכונות האופייניות לה בעיניי? לאיזה דבר אחר יש תכונות דומות? ולהפך: איך אני נתפס בעיני בן משפחתי? מה התכונות שלי בעיניו? מה אני בשבילו?
השלימו את התבנית הבאה:
אני__________ של __________(אמא/סבא/אח...) שלי
________ (אמא/סבא/אח...)שלי הוא________
עוד על רוני סומק ויצירתו, תוכלו לקרוא כאן: בלקסיקון הספרות העיברית החדשה
