הסיפור "בעיני ילד" מעניק לנו חלון הצצה לעולמו של הילד גיבור הסיפור, ליחס של אימו אליו ולכללים המעיקים על סעודת פורים אצל הדוד הרץ. במהלך השיעור יפגשו התלמידים במשפחה אחרת ובסעודה מסוג אחר באיור שנעשה על פי ציורו של מוריץ אופנהיים – סעודת פורים. בין שתי היצירות תיערך השוואה, ולאחר מציאת המקביל והשונה, ייצרו התלמידים "ממים". הם יבחרו דמויות שונות מהסיפור או מהציור ויביעו את המשמעות של סעודת פורים עבורן, את מה שעבר עליהן במהלך החג ואת התחושות שעורר בהם המפגש המשפחתי.
לאחר קריאת הסיפור "בעיני ילד" וניתוחו, בקשו מהתלמידים לתאר את מאפייני סעודת הפורים אותה מתאר הילד: מתח, קפדנות, אין מקום לילד וכו'. אפשר לכתוב את תשובותיהם בטור הראשון בטבלת ההשוואה.
כעת הציגו בפני התלמידים את האיור משפחה יהודית בפורים שנעשה על פי ציורו של מוריץ אופנהיים.
מלאו את הטור השני בטבלה – את הרגשות והתחושות העולות מן המפגש המשפחתי הפורימי בציורו של אופנהיים.
חקר התמונה: הקשר והחיבה בין בני המשפחה המומחש במבטים, הנינוחות, האווירה העליזה של התחפושות ורוח השטות. קבלת ההשתטות ברוח טובה ולא בנזיפה. האוכל הוא לא העיקר – השולחן ריק למדי. מותר לילד לנהוג כילד ולהישען על השולחן – אינו סופג נזיפות על התנהגותו. אפילו המשרתת מציצה ומצטרפת, עם חיוך על הפנים.
הנגנים – ככל הנראה נגני רחוב – מתקבלים במאור פנים, בלי חשד מזרים ובלי ריחוק. הדמויות אינן נלעגות אלא מכובדות.
כעת דונו בהבדלים הבולטים שעלו בין שתי היצירות.
כדאי לתת מעט רקע על שני היוצרים (ראו בקישורים לקריאה נוספת), ואפשר אף להפנות לתמונתו של שלום עליכם, שניכר בה השובבות וההומור שלו, לעומת דיוקן מוריץ אופנהיים, שניכר בו כובד הראש ורצינותו.
בקצרה: בין היוצרים הפרידו מספר עשורים, ובעוד שלום עליכם גדל במזרח אירופה (רוסיה הלבנה ופולין), אופנהיים חי בגרמניה. הציור של אופנהיים נעשה לקראת סוף המאה ה-19 והסיפור של שלום עליכם הוא מתחילת המאה ה-20.
שני היוצרים גדלו בסביבה דתית והם עצמם לא ניהלו אורח חיים דתי. אופנהיים הסתכל על חיי הדת והמשפחה היהודית באור נוסטלגי, וצייר סדרת תמונות מלאות געגוע המתארת את חיי המשפחה היהודית בגרמניה. לעומתו, שלום עליכם הציג בסיפוריו, בצורה הומוריסטית, את הצד המעיק בטקסי החגים המשפחתיים.
אופנהיים בא ממשפחה בורגנית ושבעה, והוא מתאר את השפע בצורה אוהדת ונינוחה. שלום עליכם חווה חיי משפחה קשים, ונאלץ לסייע לפרנסה בצעירותו, וגם בבגרותו סבל תקופות של עוני, ולכן הסתכל על העשירים בצורה מרוחקת – של קנאה ולעג כאחד.
דונו בשאלות:
לאחר ההשוואה בין העולמות השונים, המוצגים בסיפור ובאיור, הציעו לתלמידים ליצור "ממים" על היצירות, באמצעות מחולל ממים כמו מם קינג. במחולל הממים אפשר לבחור תמונה או להעלות תמונה ולהוסיף לה כיתוב. לעתים אפשר לבחור תמונה מתוך תכנית טלוויזיה שיש בה כבר שורת מחץ רלוונטית וניתן להוסיף שורה שתקשר את התמונה ליצירות.
התלמידים יבחרו דמויות שונות מהסיפור או מהציור ויביעו את המשמעות של סעודת פורים עבורן, את מה שעבר עליהן במהלך החג ואת התחושות שעורר בהם המפגש המשפחתי. אפשר לבחור דמות אחת או יותר מכל אחת מהיצירות. אפשר כמובן להוריד את הציור עצמו למחשב ולהשתמש בחלקים ממנו ליצירת מם.
דוגמה:
בקשו ממספר תלמידים להציג את אחד הממים שלהם בפני האחרים, כך שתתקבל גלריה מגוונת של דמויות.
שלום עליכם ויצירתו – חוברת מאת מתן חרמוני בהוצאת סל תרבות ארצי של משרד החינוך.
"סעודת פורים" – הציור המקורי של אופנהיים, עליו מבוסס האיור בגלויה
מוריץ דניאל אופנהיים – מצגת על חיי האמן ויצירתו, באתר המצגות של אסף פלר
מסגרת זהה – סעודת פורים משפחתית – יכולה להיחוות באופן שונה למדי בהתאם למאפיינים המשפחתיים: אופי הנוכחים, הציפיות, החינוך ועוד. המאפיינים הללו הם שעושים כל סעודה שונה מחברתה.
הציעו לתלמידים לחשוב כיצד הם היו רוצים לנהל סעודה משפחתית כך שתהיה נעימה, נינוחה ומשמחת, ולא לחוצה ומאיימת כמו בסיפור "בעיני ילד".
