תנועת הפנתרים השחורים צמחה בתחילת שנות ה-70 בשכונת מוסררה בירושלים ומשם התרחבה לאלפי פעילים בכל הארץ.

בני הדור השני לעלייה הגדולה מארצות האסלאם ביקשו להעלות לתשומת הלב הציבורית את המצוקה, את העוני ואת התנאים הקשים שבהם חיו הם ומשפחותיהם. מצוקה שנגרמה מהאפליה והיחס המתנשא - עד כדי גזעני - של הממסד כלפי יוצאי ארצות האסלאם.

בשנים אלו שלטה בישראל מפלגת מפא"י. המפלגה לא הייתה רק נציגה פוליטית של בוחריה בכנסת, אלא מוסדות וגופים רבים מאוד במדינה היו שייכים אליה. מקומות עבודה, בנק, קופת חולים, ואפילו קבוצות ספורט. חברי המפלגה נהנו מיתרונות שישראלים רבים אחרים לא היו חלק מהם. הפנתרים ביקשו לפרוץ את המועדון הסגור הזה, ולא בחלו באמצעים.

לצד הכינוסים, ההפגנות והמחאות (האלימים לעיתים), הפנתרים היו יוצאים למבצעים ליליים של גניבת רכוש מבתים בשכונות מבוססות והעברתו לשכונות העוני, או הפרעות לנציגי השלטון. לצד המחאה, הם הקימו מסגרות שיקום וגמילה לנערים שהמצוקה הביאה אותם לבטלה ולהתמכרויות.

התפיסה הכלכלית של הפנתרים לא הייתה ימנית, אבל השיח החברתי וההתנגדות העזה לשלטון מפא"י חיברו ביניהם לבין מנחם בגין מנהיג הליכוד, שהדיח לבסוף את מפא"י וחולל את המהפך הפוליטי הגדול בישראל.

- את מי מזמינה המודעה לבוא להפגנה?

- האם אתם מבינים מהן הסיבות לקיומה של ההפגנה?

- האם המודעה גורמת לכם להזדהות ולרצות לבוא להפגנה?

- מי הטובים ומי הרעים לפי המודעה?

לפניכם כרזות נוספות של הפנתרים השחורים (לחצו על האייקונים להגדלה). קראו אותן, התבוננו בהן וענו:

‍

- אילו נקודות דמיון יש בין כל הכרזות? אילו מילים משותפות?

- אילו כרזות מעוררות הזדהות ואילו פחות? אילו רגשות הן מעוררות?

- מה שונה בין הכרזות?

- למי הן פונות? מה הן קוראות לעשות?

בשיעורי אזרחות, בנושא: זכויות האדם והאזרח- חופש ההפגנה והמחאה

בשיעורי היסטוריה, בנושא: המעבר מכור היתוך לחברה רב-תרבותית במדינת ישראל

בשיעורי תנ"ך, בנושא: חוק וחברה

בשיעורי תקשורת, בנושא: פרסום

‍

עוד מאותו נושא: