טיפוח הכושר הגופני היה נדבך חשוב ברעיון הציוני. תפיסת "יהדות השרירים", שמקס נורדאו הציג בקונגרס הציוני השני, גרסה כי למען הגשמת יעדי הציונות יש לעצב יהודים חדשים, בעלי עוצמה גופנית ונפשית, שיהוו ניגוד ליהודי הגולה שפופי הקומה. מנהיגים ציוניים מכל הזרמים הביעו דעות דומות.

"ראשון לציון", אשר נוסדה בשנת 1906 ביפו, הייתה קבוצת הספורט הישראלית הראשונה, ובשנת 1912 התאגדו קבוצות הספורט הקיימות האחרות והקימו את "מכבי". מלבד העיסוק בספורט, חברי "מכבי" השתתפו במשימות עבודה, שמירה והגנה. המכבים, קומץ הלוחמים היהודים העשויים ללא חת שמרדו באימפריה היוונית וקוממו עצמאות ישראלית, היו בעבורם מודל לחיקוי.

"הפועל", ביתם של הספורטאים חברי ההסתדרות השמאלנית-סוציאליסטית, קמה בשנת 1926. ההסתדרות ראתה בעצמה ארגון שנועד למלא את כלל המשימות הציוניות, ובהן מילוי צורכי הפועלים. הקמת ארגון ספורט הייתה אחד מערוצי התמיכה בבריאותם וברווחתם של העובדים. ב"מכבי" נותרו הספורטאים שלא היו חברי ההסתדרות, והיא החלה להיתפס כרוויזיוניסטית-בורגנית.

היריבות בין "הפועל" ל"מכבי" הייתה תוצאה של האווירה הפוליטית ששררה אז ביישוב: השתייכות למפלגה הייתה מאפיין זהות כה עמוק, שהיה כמעט בלתי אפשרי לחרוג ממנה. כל מחנה הקים לעצמו מוסדות שהיו כלי במאבק האידיאולוגי: קופת חולים, בתי חינוך, תנועת נוער, בנק, הוצאת ספרים, ו... כן, גם קבוצת ספורט.

אחד מביטויי התמיכה הפוליטיים היה מצעדי תנועות הנוער, והתחרות הגיעה גם לשם. למאבק בין מצעדי "מכבי" למצעדי "הפועל" גויס בשנות ה-30 המחנך והמשורר אהרן זאב. ילדי זרם העובדים השתוקקו לגבור על מצעד החנוכה הפופולרי של "מכבי" וביקשו ממנו לכתוב שיר שילווה את אירועי החנוכה. השיר שכתב היה "אנו נושאים לפידים".

השיר מתאר את עוז רוחם של הציונים, שאינם ממתינים לנס משמיים, אלא פועלים בעצמם להעלאת האור. בהיותו מתריס כנגד המסורת, השיר עורר ברבות השנים ביקורת ציבורית כשנבחר ללוות את טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. כך או כך, בחנוכה ההוא רשם השיר ניצחון מסחרר, ודווקא של "הפועלים" על "המכבים"...