אני לא גנב

 / 

תמי שם טוב

הספר "אני לא גנב" מספר סיפור בדיוני המבוסס על דמותו האמיתית של יאנוש קורצ'אק, שהקים בית יתומים בוורשה, וניהל אותו במשך כ-30 שנה, עד שנלקח עם חניכיו בידי הנאצים למחנה טרבלינקה ושם נספה עמהם. הספר משרטט את דמותו של קורצ'אק מנקודת מבטו של חניך אחד (בדיוני) בבית היתומים.

שתף תמונה

מצגת - יאנוש קורצ'אק

שתף משחק
לפני ההאזנה לספר

 א.  הקרינו את הסרטון יאנוש קורצ'אק – תולדות חייו, שהופק ביד ושם.

לתשומת לב: הספר "אני לא גנב" אינו עוסק בסופם המר של קורצ'אק והילדים. זהו ספר מרגש ולעיתים כואב, אך לא טרגי. ייתכן שהתלמידים יסיקו מהסרטון בטעות שהספר עוסק בשואה ובמוות, וייתכן שיהיו תלמידים שיסתייגו מהאזנה לספר.

לכן, לפני ההאזנה לספר מומלץ להקרין רק את חלקו הראשון של הסרט (עד דקה 2:28), ואת הסיום להקרין רק בפעילות שלאחר ההאזנה. לחילופין, אם כי פחות מומלץ, אפשר להסביר לתלמידים שהסיפור מסתיים לפני פרוץ השואה.

 

ב.  ערכו דיון קצר:

כרקע לדיון הקרינו מצגת ובה פריטים מאוסף הספרייה הלאומית הקשורים במורשתו של יאנוש קורצ'אק. אין צורך להציג בשלב הזה את כל הפרטים המופיעים במצגת. אפשר להתמקד בחלק ממנה. את השאר מומלץ להקרין לאחר ההאזנה לספר (למשל את שירו של שלנגל ואת המודעה על ההצגה, שיקבלו משמעות רבה יותר לאחר קריאת הספר).

שאלות לדיון:

  • מהו בית יתומים? מהם הדימויים שעולים בראשכם לבית כזה?
  • מהן הנסיבות שבגללן הגיעו ילדים לבית יתומים? האם אתם יודעים מה עושים ילדים שנקלעים לנסיבות כאלה בתקופתנו?

רקע מידעי:

בתקופתנו, ילדים יתומים או ילדים שאין להם אפשרות לחיות עם הוריהם, גדלים לרוב אצל משפחות אומנה. אם אין משפחת אומנה מתאימה, הם שוהים באופן זמני במרכזי חירום עד שנמצאת משפחה עבורם. הסבר קצר על שתי מסגרות אלו:

משפחת אומנה – משפחה המקבלת אליה ילד ומגדלת אותו בביתה כחלק מן המשפחה. אומנה אינה אימוץ. זהו פתרון שעשוי להיות זמני – למשל בתקופה שבה ההורים אינם יכולים למלא את תפקידם כראוי, או כפתרון ביניים בדרך לאימוץ. עם זאת, לעיתים האומנה היא ארוכת טווח והילד ממשיך בה עד הבגרות. ילדים במשפחת אומנה עשויים להיות בקשר רציף עם משפחתם הביולוגית, ואם הדבר מתאפשר – לשוב ולהיות בחזקתם. משפחת אומנה יכולה להיות בית לילד אחד או לכמה ילדים.

מרכז חירום – מקום שמיועד לשהות זמנית קצרה של ילדים, עד למציאת פתרון קבע עבורם בדמות אומנה, פנימייה או חזרה הביתה. במרכז יכולים לשהות עד 15 ילדים. במקרה של הוצאה מיידית מהבית עקב סכנה לשלומו של הילד, משמש המרכז מקום מקלט מיידי. במרכז החירום נמצאות דמויות אחראיות קבועות: אם/אב בית, מדריכים ואנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה).

 

  • בעבר היו קיימים בתי יתומים גדולים שבהם שהו מאות ילדים בו-זמנית. מה החסרונות הגלומים בפתרון כזה? האם הפתרון של אומנה מתגבר על חסרונות אלה? הסבירו.

יאנוש קורצ'אק ניסה נהל מוסד שמתגבר על החסרונות שהיו אופייניים לבתי היתומים הגדולים של תקופתו. הוא אף ניסה להפיק מבית היתומים תועלת וערך עבור הילדים. על כך נשמע בספר "אני לא גנב".

בעקבות ההאזנה לספר

פתיחה

דמותו של קורצ'אק מתעוררת לחיים בספר באמצעות סיפורו של הילד הדמיוני יאנק (כפי ששמעתם בהערת המחברת).

הקרינו שוב את המצגת. כעת התמקדו בחלקים שלא הצגתם בפתיחה. מומלץ להציג את השיר של שלנגל ואת המודעה על ההצגה. דונו עם התלמידים במליאה בנושאים שאולי התעוררו אצל התלמידים בעקבות ההאזנה:

  • אילו פרטים חדשים למדתם על קורצ'אק מן הסיפור?
  • יאנוש קורצ'אק הפך סמל ידוע למחנך, וביד ושם הוקמה אנדרטה לזכרו. לאור מה שקראתם הספר, מהו לדעתכם ייחודו של קורצ'אק? מהם התכונות שהפכו אותו לסמל?
  • האם קראתם את אחד מספריו של קורצ'אק? (קאיטוש הקוסם/יותם הקסם, המלך מתיא הראשון). אם כן – מה מאפיין את דמויות הילדים שם?
  • מה מיוחד ביחסו של קורצ'אק לילדים כפי שבא לידי ביטוי באופן הניהול של בית היתומים שהקים?
  • הכינוי הרווח לקורצ'אק, כפי שהוא מוזכר בשירו של שלנגל, היה "אבי היתומים". מה לדעתכם הפך אותו מדמות מנהל ומחנך טוב, לדמות אב?
  • הקרינו לתלמידים קטע קצר מראיון שערכו ילדים עם הסופרת. בקטע מתארת הסופרת את חיבורה האישי עם דמותו של יאנק. שאלו את התלמידים: מה חשתם כלפי יאנק? מה אהבתם בדמותו ומה לא אהבתם? מה נגע לליבכם בקורות חייו? האם יש משהו שהייתם רוצים לומר לו?

 

הצעה ללימוד

הסופרת אפיינה את דמותו של קורצ'אק סביב מאורעות שונים שהתרחשו בחיי חניכו יאנק. נעקוב אחר המאורעות שאירעו ליאנק, וננסה לדלות מתוכם את הפרטים שמהם נבנית בספר דמותו של קורצ'אק.

במליאה

ערכו רשימה של מאורעות בחייו של יאנק המוזכרים בספר (שבירת רגליו, האשמתו כגנב, התעלמותו מאחותו, סיפור המצלמה, הכתבה בעיתון, מתקפת כדורי השלג ועוד)

 

פעילות יצירתית בזוגות

חלקו את הכיתה לזוגות (אפשר גם שלישיות). ההנחיות לפעילות לכל זוג:

1.     בחרו במאורע אחד מחיי יאנק וחשבו איזה מאפיין משמעותי של קורצ'אק עולה מתיאור המאורע בסיפור (כמחנך, כרופא, כתחליף הורה, כסופר).

2.     כתבו מדור לעיתון הפנימי של בית היתומים. בחרו באופי המדור (ריאיון, כתבה, טור דעה, מודעה, מדור מידעי, עמוד שער, ועוד), וכתבו תוכן המשקף את המאורע שאירע ליאנק. הדגישו בטקסט את הפן באופיו של קורצ'אק שעלה מן המאורע.

3.     עצבו את המדור כשקופית, בהתאם לסגנון המקובל במדור כזה. הוסיפו תמונה רלוונטית, עצבו את הפונטים המתאימים ועוד.

 

המלצה לשיתוף הפעילות:

תוכלו ליצור מכל השקופיות עיתון אחד. לשם כך יש לפתוח מצגת ב-google slides ולשתף אותה כך שכל מי שיש לו את הקישור יכול לערוך את המצגת. שלחו את הקישור לתלמידים, והנחו כל קבוצה לעבוד רק על השקופית שלהם. (אם בטעות תלמידים מחקו או שינו שקופית אחרת, אפשר לתקן זאת באמצעות שימוש בהיסטוריית הגירסאות – אל תשחזרו, אלא העתיקו את השקופית ששונתה ושבצו אותה בגירסה המעודכנת).

לאחר הסיום סגרו את העיתון לעריכה(באמצעות כפתור השיתוף – פשוט בחרו באפשרות 'הצגה' במקום באפשרות 'עריכה').  הציגו את העיתון בכיתה.

סיכום

לסיכום נזכיר שניים מחניכיו האמיתיים של קורצ'אק שהאריכו ימים, שסיפוריהם היו השראה לחלקים מהמתואר בספר:

יצחק בלפר – דמותו מוזכרת בסיפור כאמן.

שלמה נדל (ז"ל) – סיפורו הוא המקור לחלקים מסיפורו של "הצלם".

יצחק ושלמה ועוד חניכים אחרים לא שכחו את קורצ'אק בבגרותם, ותרמו להנצחת זכרו – בציורים, בסיפורים, בצילומים ובסרטים.

להמחשה מומלץ להציג מיצירותיו של בלפר, או להקריא כתבה על סיפור צילומיו של נדל.

פעילות: מי הדמות?
פעילות: חידון
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית