בר כוכבא, רבי עקיבא, מירון, מסעי הצלב, רבי שמעון בר יוחאי, חץ וקשת, מדורות, מנהגי אבלות ומתן תורה. כולם התקבצו ל-50 הימים שבין חג הפסח לחג השבועות.
אבל אף אחד מהם הוא לא תשובה על השאלה למה סופרים ספירת העומר ומה זה בכלל "ספירת העומר".
עומר היא מידת נפח קדומה. עומר שעורים היא הכמות שנכללה בקורבן שהיו מביאים לבית המקדש בתחילת עונת הקציר, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה". מיום הבאת קורבן העומר יש לספור חמישים ימים, לא מפורש מדוע, עד לחג הקציר המסמל את סיום התקופה והודיה על התבואה.
לאחר חורבן בית המקדש המשיך מנהג הספירה, ולמרות שכבר לא מקריבים את קורבן העומר, היא נקראת ספירת העומר.
הפריט שבתמונה נועד לסייע לאנשים המקפידים לספור את ספירת העומר לזכור באיזה יום נמצאים בספירה. הוא מעוצב בצורת שיבולת, המורכבת משני טורים בעלי שבעה שקעים. טור אחד מייצג את שבעת השבועות של ספירת העומר והטור השני את שבעת ימי השבוע. בכל יום מזיזים שני גרגרי חיטה לשקעים המתאימים.
מבחינה חקלאית, ימי אייר הם ימים קשים ומעוררי דאגה. מזג האוויר מתעתע והחשש לגורל התבואה רב. זוהי כנראה הסיבה הקדומה לכך שימים אלו נתפסים כימי צער, והספירה אולי נועדה לעודד שהתקופה קרבה לסיומה. מותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא בימים אלו שלאחר הפסח, ככל הנראה במרד בר-כוכבא, הוסיפה סיבה היסטורית לנהוג מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, וכך גם מסעי הצלב בקהילות אשכנז שהתרחשו בחודשים אייר-סיון מאות שנים לאחר מכן.
ביום ה-33 לעומר פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות ויום זה נקבע כיום שמחה. הסברה שרבי שמעון בר יוחאי, תלמיד אחר של רבי עקיבא, נפטר ביום ל"ג בעומר, הוסיפה לאופיו של היום כיום הילולה, הדלקת מדורות ועלייה למירון, שם נמצא קברו לפי אחת המסורות.
בתקופת התלמוד נעשה גם החיבור בין חג הקציר ליום מתן תורה, שלא מוזכר במפורש מתי התרחש, וברבות השנים הספירה קיבלה גם ממד רוחני של חשבון נפש והכנה לקראת קבלת התורה בכל שנה מחדש.
כמו במקרים רבים אחרים, הרבדים שנוספו לימי ספירת העומר לאורך הדורות העניקו להם משמעויות שונות. אבל בין אם אתם קוצרים חיטים ובין אם לא, אם הצלחתם לספור בכל יום תוכלו לקצור את הפרס האולטימטיבי שהוא - עוגת גבינה בחג השבועות!
מבחינה חקלאית, ימי אייר הם ימים קשים ומעוררי דאגה. מזג האוויר מתעתע והחשש לגורל התבואה רב. זוהי כנראה הסיבה הקדומה לכך שימים אלו נתפסים כימי צער.
כמו במקרים רבים אחרים, הרבדים שנוספו לימי ספירת העומר לאורך הדורות העניקו להם משמעויות שונות.
- באיזו צורה מעוצב הפריט? איך העיצוב מתאים לאופי הימים של ספירת העומר ואיך הוא משמש כדי לזכור את הספירה?
- התבוננו בפריט: אילו עיגולים מסומנים? באיזה יום לספירת העומר מדובר? בדקו בלוח השנה כמה היום לעומר.
- האם הפריט נוח לשימוש? האם אתם מכירים חפצים נוספים שמיועדים לסייע לספור את ספירת העומר מבלי להתבלבל?
- את ספירת העומר סופרים מהתחלה לסוף, ולא כספירה לאחור. מה זה מסמל בעיניכם?
- מה ההבדל בין ספירה לאחור לבין ספירת ימים בצורה רגילה? לאילו תחושות גורמת הספירה?
- האם ספרתם פעם לקראת משהו שחיכיתם לו מאוד? איך הייתה ההרגשה? האם ספרתם כמה ימים עברו או כמה ימים עוד נשארו?
- ימי ספירת העומר קיבלו משמעויות נוספות במהלך הדורות, מעבר למשמעות החקלאית המקורית שלהם.
האם אתם מכירים עוד חגים, מועדים או תקופות בשנה שמשמעותם השתנתה או שנוספו להם רבדים שונים במהלך הדורות?
האם אתם או מישהו אחר במשפחה סופר את ספירת העומר? האם אתם נוהגים לציין את יום ל"ג בעומר? באיזו דרך?
עצבו פריט שיסייע לאנשים הסופרים את ספירת העומר לזכור את הספירה.
בשיעורי היסטוריה, בנושא: ממדינת מקדש לעם הספר.
בשיעורי תרבות יהודית ישראלית, בנושא: ספירת העומר; שבועות; שלושה רגלים כחגים חקלאיים.
בשיעורי תנ"ך, בנושא: חגים.
עוד מאותו נושא: