הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה והיישוב היהודי בארץ ישראל נתון בדילמה קיומית: האם להמשיך במאבק נגד הבריטים ונגד חוקי הספר הלבן, שמונעים מיהודים להגיע לארץ ולהתיישב בה, או לעצור את המאבק ולהצטרף לבריטים במלחמתם בנאצים?

הדרך של בן-גוריון לפתור את הדילמה הזו היתה "עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה". גם האצ"ל הצטרפו לגישה הזו, והשעו את מאבקם בבריטים למשך שנות המלחמה. קבוצת אנשים שהתנגדו לתפיסה הזו, פרשה מהארגון והקימה את לח"י.

המוסדות הלאומיים הכריזו על חובת גיוס לצבא הבריטי לצעירים בני 20-30. שנת 1941, בה התקרב הצבא הגרמני לארץ-ישראל, היתה השנה בה התגייסו הכי הרבה יהודים לצבא הבריטי לעומת כל שנות המלחמה. לקראת סוף המלחמה הוקמו יחידות צבאיות מובחנות ליהודים מארץ ישראל, כמו הבריגדה היהודית.

ההערכה היא שכמעט ארבעים אלף מיהודי היישוב התגייסו לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

- בכרזה מופיעות שלוש סיבות להתגייס לצבא הבריטי. מהן? איזו מהן משכנעת במיוחד?

- איך השימוש בצבעים מסייע להעביר את המסר? כיצד מיוצגת ארץ ישראל, כיצד מיוצגים הנאצים?

- האם לדעתכם היה נכון להצטרף למאמצי הצבא הבריטי במלחמתו בנאצים, תוך כדי שהבריטים שלטו בארץ ישראל והצרו את צעדי היישוב היהודי?

- האם שירות בצבא זר שונה משירות בצבא של המדינה? במה הוא שונה ובמה דומה?

- באילו דרכים שלטון יכול להעלות את המוטיבציה של האזרחים לשרת בצבא?

ערכו דיבייט המציג את העמדות השונות של הזרמים ביישוב היהודי ביחס לגיוס לצבא הבריטי.

שימו לב לשינויים שהתרחשו במהלך שנות המלחמה

בשיעור היסטוריה, בנושא: היישוב היהודי בארץ ישראל בשאלת העזרה ליהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי; המאבק בבריטים

בשיעור תרבות יהודית-ישראלית, בנושא: המועדים הממלכתיים, יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בשיעור אזרחות, בנושא: חובות האזרח

‍

עוד מאותו נושא: