חג השבועות (ו' בסיוון) חל שבעה שבועות לאחר חג הפסח, בתום ספירת העומר. החג הוא אחד משלושת הרְגָלים: פסח שבועות וסוכות, שבהם נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה, מכיוון שלפי המסורת, ביום זה קיבלו בני ישראל את התורה בהר סיני. החג נקרא גם יום ביכורים, משום שבימי המִקרא הביאו בני ישראל לבית המקדש את קורבן מִנְחַת הביכורים, שהיה עשוי מהחיטה החדשה שנקצרה באותה שנה, וכן את פירות הביכורים – פירות הארץ הראשונים שהבשילו. את הפירות היו מניחים בטֶנֶא ומביאים לירושלים. בכך ביקשו החוגגים להביע את תודתם על הטוב ועל השפע שבגידולי האדמה.
מאז ראשית ימי המדינה שבועות נחוג במושבים ובקיבוצים כחג חקלאי שבו חוגגים את שפע היבול ומציגים את תוצרת המשק של השנה החולפת. בחלון זה נצטרף לחגיגות בקיבוץ הזורע בשנת 1940.
הניחו סל על הכתף וזר על הראש, לחצו על הלחצנים והצטרפו אלינו.