קבוצת שיטות שנועדו לטפח את מיומנות הקריאה העצמאית של התלמידים בטקסטים מאתגרים מסוגים שונים, גם כאלה שנראים לא מובנים בקריאה ראשונה. מטרה מרכזית של שימוש תכוף בשיטות כאלה היא הפחתת החרדה של התלמידים ממפגש עם טקסט חדש וטיפוח אסטרטגיות לשוניות ופרשניות וחוסן להתמודדות עם טקסטים מורכבים, גם כאשר הבנתם חלקית בלבד. המשותף לשיטות המאוגדות בקבוצה זו היא שהן שואפות להפגיש תלמידים עם קטעים משמעותיים של טקסטים ראשוניים (מקוריים) באופן בלתי מתווך ולהימנע מלתת לתלמידים פרשנות נתונה או פרשנות של המורה. השיטות מבוססות על תהליכי קריאה אישיים וקבוצתיים שונים שבעזרתם הבנתם של התלמידים את הטקסט נוצרת, משתפרת ומעמיקה. השיטות דורשות מהמורים להימנע מלגשר עבור התלמידים על פערי ההבנה, אבל הם יכולים להכין פיגומים לקריאה עצמאית של הטקסטים. השיטות בקבוצה זו מתאימות במיוחד לטקסטים פילוסופיים ודתיים, אך ניתן להשתמש בהן גם בקריאת רוב הטקסטים הספרותיים ובטקסטים שונים גם בתחומי הרוח האחרים.