אני לא גנב

 / 

תמי שם טוב

הספר "אני לא גנב" מספר סיפור בדיוני המבוסס על דמותו האמיתית של יאנוש קורצ'אק, שהקים בית יתומים בוורשה, וניהל אותו במשך כ-30 שנה, עד שנלקח עם חניכיו בידי הנאצים למחנה טרבלינקה ושם נספה עמהם. הספר משרטט את דמותו של קורצ'אק מנקודת מבטו של חניך אחד (בדיוני) בבית היתומים.

שתף תמונה

מצגת: יאנוש קורצ'אק

שתף משחק
לקראת האזנה לספר

 א.  הקרינו את הסרטון יאנוש קורצ'אק – תולדות חייו, שהופק ביד ושם.

לתשומת לב: הספר "אני לא גנב" אינו עוסק בסופם המר של קורצ'אק והילדים. זהו ספר מרגש ולעיתים כואב, אך לא טרגי. ייתכן שהתלמידים יסיקו מהסרטון בטעות שהספר עוסק בשואה ובמוות, וייתכן שיהיו תלמידים שיסתייגו מהאזנה לספר.

לכן, לפני ההאזנה לספר מומלץ להקרין רק את חלקו הראשון של הסרט (עד דקה 2:28), ואת הסיום להקרין רק בפעילות שלאחר ההאזנה. לחילופין, אם כי פחות מומלץ, אפשר להסביר לתלמידים שהסיפור מסתיים לפני פרוץ השואה.

 

ב.  ערכו דיון קצר:

כרקע לדיון הקרינו מצגת ובה פריטים מאוסף הספרייה הלאומית הקשורים במורשתו של יאנוש קורצ'אק. אין צורך להציג בשלב הזה את כל הפרטים המופיעים במצגת. אפשר להתמקד בחלק ממנה. את השאר מומלץ להקרין לאחר ההאזנה לספר (למשל את שירו של שלנגל ואת המודעה על ההצגה, שיקבלו משמעות רבה יותר לאחר קריאת הספר).

שאלות לדיון:

  • מהו בית יתומים? מהם הדימויים שעולים בראשכם לבית כזה?
  • מהן הנסיבות שבגללן הגיעו ילדים לבית יתומים? האם אתם יודעים מה עושים ילדים שנקלעים לנסיבות כאלה בתקופתנו?

רקע מידעי:

בתקופתנו, ילדים יתומים או ילדים שאין להם אפשרות לחיות עם הוריהם, גדלים לרוב אצל משפחות אומנה. אם אין משפחת אומנה מתאימה, הם שוהים באופן זמני במרכזי חירום עד שנמצאת משפחה עבורם. הסבר קצר על שתי מסגרות אלו:

משפחת אומנה – משפחה המקבלת אליה ילד ומגדלת אותו בביתה כחלק מן המשפחה. אומנה אינה אימוץ. זהו פתרון שעשוי להיות זמני – למשל בתקופה שבה ההורים אינם יכולים למלא את תפקידם כראוי, או כפתרון ביניים בדרך לאימוץ. עם זאת, לעיתים האומנה היא ארוכת טווח והילד ממשיך בה עד הבגרות. ילדים במשפחת אומנה עשויים להיות בקשר רציף עם משפחתם הביולוגית, ואם הדבר מתאפשר – לשוב ולהיות בחזקתם. משפחת אומנה יכולה להיות בית לילד אחד או לכמה ילדים.

מרכז חירום – מקום שמיועד לשהות זמנית קצרה של ילדים, עד למציאת פתרון קבע עבורם בדמות אומנה, פנימייה או חזרה הביתה. במרכז יכולים לשהות עד 15 ילדים. במקרה של הוצאה מיידית מהבית עקב סכנה לשלומו של הילד, משמש המרכז מקום מקלט מיידי. במרכז החירום נמצאות דמויות אחראיות קבועות: אם/אב בית, מדריכים ואנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה).

 

  • בעבר היו קיימים בתי יתומים גדולים שבהם שהו מאות ילדים בו-זמנית. מה החסרונות הגלומים בפתרון כזה? האם הפתרון של אומנה מתגבר על חסרונות אלה? הסבירו.

יאנוש קורצ'אק ניסה נהל מוסד שמתגבר על החסרונות שהיו אופייניים לבתי היתומים הגדולים של תקופתו. הוא אף ניסה להפיק מבית היתומים תועלת וערך עבור הילדים. על כך נשמע בספר "אני לא גנב".

הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית