המאבק של מרטין לותר קינג – איך זה קשור אלינו?
אנו יכולים למצוא בסיפורו של מרטין לותר קינג משמעות לחיינו אנו, בישראל. אמנם אין בישראל הפרדה ואפליה רשמית מטעם החוק, כשם שהדבר היה בארה"ב בימי ילדותו של מרטין לותר קינג. אך אין זה אומר שהגזענות והאפליה אינן קיימות, כפי שעדיין קיימות בכל ארצות העולם. גם בארץ היו התקוממויות כנגד יחס מפלה כלפי עדות שונות, החל בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ועד היום. גם בישראל, ככל שצבע העור כהה יותר – כך קיימות יותר עדויות לאפליה ולגזענות.
תוכלו לפתח דיון בכיתה או להציע את הנושא כעבודת חקר בבית.
הפנו את התלמידים לדוגמאות מארכיון הספרייה:
תנועת הפנתרים השחורים
התנועה קמה בשנות ה-70 בעקבות תחושת קיפוח עמוקה של הדור השני לעולי עדות המזרח. שמה של התנועה לקוח משם של תנועת מרי בארצות הברית. טענותיהם היו בעיקר כנגד קיפוח כלכלי, אך לא רק. הם העלו לתודעה את האפליה הגזעית הקיימת בצורה מוסווית או גלויה בציבור הישראלי.
פרשת ילדי תימן
במהלך השנים הראשונות לקום המדינה החלו להישמע טענות בדבר ילדי עולים חדשים מתימן אשר נעלמו מבתי החולים בטענה שנפטרו. הסערה פרצה מחדש בשנות ה-60 והוקמה ועדה לבדיקה, שמסקנתה הייתה שרוב הילדים נפטרו בבית החולים, בודדים נמסרו לאימוץ וכמה עשרות גורלם לא נודע. אף שלא נפתרה סופית התעלומה על גורלם של הילדים האבודים, יתכן כי התנשאות הממסד הרפואי והממשלתי כלפי ה"שחורים" הביאה להעלמת מידע מהורים על מצבם של ילדיהם.
אפליה עדתית בבתי ספר
בבתי ספר שבהם יש אוטונומיה למנהלים להחליט על קבלת תלמידים, עולה פעמים רבות טענה לאפליה על רקע גזעי. בכמה מקרים הוצגו טפסים לקבלת תלמידים במוסדות בחברה החרדית, שבהם יש לציין שם משפחה כמה דורות אחורה, כאשר משתקף מכך הרצון לברר את שייכותו החברתית-עדתית של התלמיד. תנועת ש"ס הוקמה על רקע אפליה כזו. מאוחר יותר הופנו כלפי תנועת ש"ס טענות שהקמת התנועה והרשת החינוכית שלה חיזקו את ההפרדה במקום לסייע לביטולה.
- מכתב על הפרדה בין אשכנזים לספרדים בבית הספר
אפליית עולי אתיופיה
אפשר להביא גם דוגמאות מהעיתונות בתקופתנו ליחס מפלה בין אזרחים בגלל צבע עורם. למשל הפרדה בין יוצאי אתיופיה לאחרים בגנים ובבתי ספר, חשש לאכיפת יתר ולשימוש מופרז בכוח של המשטרה על פי צבע עור או המוצא.
