מבצע מנהטן

 / 

דנה אלעזר הלוי

הספר מתאר חבורת ילדים המגויסת בידי איש מוסד לצורך תפיסתו של אדם החשוד בארגון פעילות טרור. מה זומם החשוד? האם יצליחו הילדים במשימתם?

שתף תמונה

מידע על המוסד

שתף משחק
לקראת האזנה לספר

א.    פתיח במליאה: מהו "המוסד"?

פתחו את השיעור בהקרנת סרטון של המוסד לגיוס מועמדים.

שאלו את התלמידים מה הם יודעים על "המוסד".

לאחר שיספרו את מה שהם יודעים, דברו על כך שבכל מה שקשור למוסד – רב הנסתר על הגלוי, שכן פעולות המוסד לרוב חשאיות. יש פעולות רבות שנעשו מאז הקמת מדינת ישראל שעד היום לא סופר על פרטיהן ואפילו לא אושר שהמוסד קשור אליהן, אף כי יש להניח את הקשר.

ובכל זאת – בשנים האחרונות משוחרר לציבור מידע רב על המוסד, על מבנהו ועל פעולותיו. למשל, שמו של ראש המוסד היה חסוי עד 1996. גם עובדיו לא הזדהו, אך כיום מותר להם לספר כי הם עובדים ב"משרד ראש הממשלה" שהוא כינויו הרשמי.

הקרינו מצגת ובה מידע על המוסד.

משימה לתלמידים:

הוסיפו עוד שני פרטי מידע על המוסד מן הידע האישי שלכם.

 

ב.    פעילות מקדימה לתלמידים

הספר "מבצע מנהטן" מתאר חבורת ילדים הפועלים בשירותו של בכיר במוסד. איזה סוג של פעולות נדרשים פעילי מוסד לבצע? מהן התכונות הנדרשות לביצוע תפקידים במסגרת פעולות המוסד? לפני קריאת הספר נחפש תשובות לשאלות אלה ממקורות מוסמכים, ואחר כך נראה האם תיאור הדמויות בספר תואם לדרישות במציאות.

הפנו את התלמידים לריאיון בעיתון ולכתבת הטלוויזיה:

  • ריאיון עם ראש המוסד לשעבר מאיר עמית: המציאות שחייתי בה עלתה על כל הכתוב בספרי הריגול
  • כתבת טלוויזיה על גיוס למוסד

מקורות אלה מלמדים על התנאים והמאפיינים הנדרשים מאנשי מוסד.

חלקו לתלמידים את דף העבודה המצורף למערך. עליהם למלא את דף העבודה בעקבות הקריאה בריאיון והצפייה בכתבה. בקשו מהתלמידים לשמור את הדף לשיעור הבא.

בעקבות ההאזנה לספר

פתיחה

כפתיח לשיעור חברו בין הדמויות והמאורעות בספר לחומר הרקע שלמדנו לקראת ההאזנה:

  • אפיון הדמויות: חשבו מהם המאפיינים של כל אחת מהדמויות הראשיות בספר (חנן, נועם, גיא, רועי). היזכרו במאפיינים הדרושים לפעילי מוסד, שהוזכרו בכתבה ובריאיון שקראנו בשיעור הקודם. האם יש התאמה בין אפיון הדמויות בספר ובין התכונות הנדרשות מפעילי מוסד?
  • מבנה הסיפור: הסיפור הוא סיפור מתח.

מאפייני סיפור מתח:

- המידע מושהה ומתגלה בשלבים.

- צצות בעיות לא צפויות ויש צורך למצוא להן פתרון.

- לרוב יש חידה או תמיהה שמתגלה לקראת הסוף.

- לעתים יש חלוקה ל"טובים" ו"רעים", ולעתים דמויות שנחשבות מהטובים – מתגלות כשייכות לרעים.

חשבו אילו מאפיינים מתוך אלה שמנינו קיימים בסיפורנו? כיצד הם באים לידי ביטוי?

  • אמינות הסיפור: אילו מאורעות ודמויות אמיתיים מוזכרים בסיפור?  (יונתן פולארד, אלי כהן, אירועי ה-11 בספטמבר)

היזכרו באמירתו של מאיר עמית על חשיבות המוח האנושי במוסד על פני הטכנולוגיה – היכן בא הדבר לידי ביטוי בספר? (בחילוץ של חנן מהבית הילדים הצטיידו בציוד טכנולוגי מתקדם, אך מה שהציל אותם היה יכולת האלתור והמחשבה – מול השומר שתפס את נועם, מול המנקה, ובמציאת הקוד לדלת). 

 

כעת נרחיב את הידע וההתמצאות שלנו בהקשר למתרחש בסיפור.

הצעה ללימוד א: התמצאות

הספר מתרחש בניו יורק – במנהטן ובסביבתה. נכיר את אזור ההתרחשות.

 

1. רקע קצר: ניו יורק היא העיר המתוירת ביותר בארצות הברית ואחת הערים החשובות שבה – אף שאינה הבירה. היא מכונה "העיר ניו יורק" להבדיל מן המדינה ניו יורק, שבתוכה היא נמצאת.

העיר מחולקת לחמישה רבעים, שהמרכזי ביניהם הוא מנהטן, שלמעשה הוא אי (או ליתר דיוק – קבוצת איים). רחובות מנהטן בנויים במעין רשת: מצפון לדרום נמתחות שדרות מקבילות ובמאונך אליהן חוצים אותן רחובות. לרוב השדרות והרחובות יש מספרים ולא שמות.

במנהטן יש את הריכוז הגבוה ביותר של גורדי שחקים בעולם.

מקומות מרכזיים במנהטן:

- מטה האו"ם

- מרכז הסחר העולמי ("מגדלי התאומים") שנהרס לגמרי בפיגוע הרצחני ב-11/9/2001, ובו נרצחו כ-3000 אנשים

- הבורסה של ניו יורק – בורסת וול סטריט (על שם מקום מושבה ברחוב החומה)

- כיכר הטיימס

- מוזיאון ה-'מט' (מטרופוליטן), מהגדול במוזיאונים בעיר

- סנטרל פארק

­- בניין האמפייר סטייט

 

2. שיטוט באזור: כעת היכנסו למנהטן ברשימה בגוגל מפות, הסתובבו מעט בסביבה כדי להתרשם מאווירת הספר. ברשימה מסומנים ארבעה מקומות המופיעים בספר:

-        מטה האו"ם, שם נפגשו הילדים לדיונים שכביכול למטרתם הגיעו

-        מלון מפואר סמוך (במפה מצוין מלון מילניום הילטון וואן) – שם התגורר אחמד אבו בשיר

-        דירה בה התגוררו הילדים: רחוב 45 מזרח פינת השדרה השנייה

-        בית בלונג איילנד, שם התרחשה הפעילות של אבו בשיר, ולשם נחטף חנן

כל המקומות מלבד האחרון נמצאים במנהטן.

הצעה ללימוד ב: רקע היסטורי

בספר נזכרים דמויות היסטוריות ואירועים היסטוריים. ננסה להרחיב מעט על הפרטים הללו באמצעות שאלות סביב תמונות. להלן הצעות:

 

1.      מרגלים ישראליים

חיבור לספר: בספר מוזכרות פעילויות ריגול שונות נגד אנשים בחו"ל, ובמרכז הספר עומד המוסד המפעיל את פעילויות הביון הישראלי בחו"ל.

בסיפור מזכירים הנערים את אלי כהן כדוגמה למרגל ישראלי נודע מטעם המוסד. אפשר להרחיב  מעט על אלי כהן.

 

הציגו מודעת אבל ושאלו את התלמידים מי הדמות הנזכרת בה.

ספרו בקצרה על אלי כהן (תוכלו למצוא רקע נוסף בכתבה על דמותו):

עלה ממצרים לארץ ישראל, ושנים בודדות לאחר מכן גויס למוסד ויצא בשליחות חשאית לדמשק. לאחר שנים אחדות הצליח להתברג לצמרת הממשל הסורי ולספק ידיעות חשובות, אך לבסוף נתפס והוצא להורג. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

 אפשר להציג ידיעה בעיתון על הוצאתו להורג.

כהן הוא המרגל הישראלי הנודע ביותר, בין השאר בגלל סופו הטראגי. ידועים גם משתתפי המבצע להבאת אדולף אייכמן לארץ. על אחת מהם – יהודית נסיהו – נעשה סרט.

 

2.      פרשת יונתן פולארד

חיבור לספר: בספר מזכירה ראשת המוסד שולמית לחנן את האיסור החמור לפעול על אדמת ארצות הברית, מאז פרשת פולארד.

פרשת פולארד מוצגת כרקע לכל ההתרחשות בסיפורנו –בעקבות פרשה זו נמנע המוסד מלפעול בארצות הברית גם נגד מדינות אויבות. האזכור בספר מרומז ביותר, ואפשר להרחיב מעט את המידע על הפרשה.

 

הציגו לתלמידים מודעה ושאלו מה הם יודעים על הסיפור.

ספרו בקצרה: יונתן פולארד הוא יהודי אמריקאי שעבד בתפקיד ביטחוני רגיש בארצות הברית ופנה לישראל במטרה לשמש סוכן סמוי. המוסד הפעיל אותו במשך כמה שנים וקיבל ממנו מידע מודיעיני רב על ארצות הברית. ב-1985 הוא נתפס ונשפט, ונגזר עליו מאסר עולם. ארצות הברית היא מדינה ידידותית לישראל, ותפיסתו של פולארד יצרה קרע בין המדינות (בכתבה הזו יש הרחבה על הבעייתיות בכך). ישראל לא הודתה באחריותה להפעלת פולארד עד 1998. במשך שנים רבות התנהל קמפיין לשחרורו. ב-2015, לאחר ריצוי של 30 שנה בכלא, הומתק עונשו והוא שוחרר.

כפי שמוזכר בספר, כדי לא לערער שוב את היחסים עם בעלת ברית כה חשובה לישראל, נמנע המוסד מלבצע פעולות ריגול על אדמת ארצות הברית, גם נגד גורמים זרים.

להרחבה: ידיעה ראשונה על מעצרו (המשך)

 

3.      האו"ם

חיבור לספר: בספר יוצאים הילדים לפעילות הריגול במסווה של משלחת נוער לאו"ם. משלחות כאלה אכן מתקיימות.

 

הציגו לתלמידים כרזה. שאלו מה הם יודעים על האו"ם – האומות המאוחדות.

ספרו בקצרה: להקמת האו"ם קדמה הקמתו של ארגון בינלאומי אחר – חבר הלאומים, שפעל בין מלחמות העולם. לאחר פירוקו הוקם האו"ם כשמטרתו קידום השלום וההבנה בין העמים, כלקח מהמלחמות העולמיות הנוראיות שקטלו עשרות מיליונים. כיום חברות באו"ם 193 מדינות, והוועדות והמועצות השונות בו עוסקות בשלל תחומים הנוגעים ליחסים שבין מדינות – ענייני ביטחון, חברה, כלכלה ועוד.

הקשר לישראל: בזכות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 התאפשרה הקמת מדינת ישראל. עם השנים עברו באו"ם החלטות רבות כנגד המדינה (בעקבות מלחמת ששת הימים בעיקר). יש הטוענים שמדיניות האו"ם כיום מוטה כנגד ישראל, והדבר בולט בעיקר בכך שהחלטות שמתקבלות נגדה אינן מתקבלות נגד אזורי סכסוך דומים אחרים. מן הצד השני יש טוענים שמכיוון שישראל אכן שולטת על שטחים שאינם חלק ממנה, ושרוב תושביהם פלסטינאים, טוב שיש ביקורת ובחינה מצד האו"ם על הנעשה שם.

תמונה בעיתון – שמיר (כשר חוץ) נואם מול אולם ריק בעצרת האו"ם

סיכום

לאחר שהתעמקנו בספר והרחבנו את ידיעותינו סביב הנושא שלו, אפשר לסכם את הקריאה בהצגת נקודות מבט שונות של האירועים המתוארים בו. אפשר לעשות זאת כפעילות בכיתה או כעבודה מסכמת לבית.

 

סיפורים רבים נכתבים מפי "מְסַפר כל יודע". המספר עצמו אינו דמות בתוך הסיפור, והוא מתאר את כל ההתרחשויות ואת כל הפעולות של הדמויות, תוך שהוא חושף לקוראים את צפונות הלב של הדמויות – מחשבות ורגשות. הקורא מקבל מידע רב שהדמויות עצמן אינן מודעות לו.

בספר "מבצע מנהטן" בחרה המחברת להציג לנו את הסיפור מתוך נקודות המבט של הדמויות – של חנן והילדים. שמו של כל פרק הוא כשם הילד שמנקודת המבט שלו מסופרים האירועים. כך, נקודת המבט בכל פרק היא מוגבלת, אך באופן זה נשמר יותר המתח בסיפור. הבחירה בכתיבה מתוך נקודות המבט של הדמויות יוצרת עניין וזרימה בסיפור, ומאפשרת לנו להכיר כל אחת מהדמויות המרכזיות על המיוחד בה.

 

אין לנו בספר את נקודות המבט של סוזן או אבו בשיר. ננסה להציג גם אותן!

  • כל תלמיד יבחר נקודת מבט שממנה הוא רוצה להציג את הסיפור:

o      מארגן המבצע – חנן שומרוני

o      המְבצעים – נועם, גיא או רועי

o      הצופה החשדן מהצד – אופיר

o      המטרה – אבו בשיר

o      העוקבת / השותפה – סוזן מה-CIA

o      דמויות צדדיות (פקיד במלון, ילדים במשלחות אחרות באו"ם, נהג המונית)

  • התלמיד ייצור אנימציה קצרה (למשל בכלי PowToon) ובה יציג את הדמות שבחר – מה היא רואה שהדמויות האחרות עושות, מה דוחף אותה, מה היא חושבת, איך היא מפרשת את הדמויות האחרות וכו'. מומלץ לבחור תבניות קיימות ולהתבסס עליהן. להלן דוגמה לסרטון.
  • הציגו בכיתה סרטונים של נקודות מבט שונות.

 

משימה סודית - פיצוח קוד הכספת
חידון: מה יוצא דופן?
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית