"הסיפור של דוגו": כאב והומור

להורדת השיעור המלאלהורדת דף עבודה

אפשר לומר שחייו של דוגו נחלקים לשניים: לפני השואה ואחריה.

  • מה מאפיין את חייו לפני השואה? מה מאפיין את חייו אחריה? אם התלמידים ביצעו את הפעילות המקדימה, כדאי להקרין שוב את פעילות הסימון ולבחון אילו דברים היו מנת חלקו בילדותו ולא ניחשנו אותם לפני ההאזנה.
  • הילדות של דוגו – גם זו שלפני השואה – הייתה שונה מאוד מהילדות שלנו. תנו דוגמה להבדל רב-משמעות שתפס את ליבכם בספר. האם הוא טוב או רע?
  • המחברת מפזרת בספר רמזים מטרימים (=רמזים מקדימים) לגורלן של הדמויות ובכך מטשטשת את החלוקה החדה שהזכרנו קודם. האם הרמזים היו ברורים לכם במהלך ההאזנה? (כדאי להשמיע כמה דוגמאות, למשל: 33:58; 43:10;47:57; 1:24:18; 1:26:35). מדוע, לדעתכם, כך פעלה הסופרת?
  • הספר מתאר סיפור קשה מאוד וטרגי, אך חלקים גדולים ממנו שזורים בהומור רב. תנו דוגמאות להומור בספר. מדוע, לדעתכם, בחרה הסופרת לשלב הומור? באילו חלקים היא ויתרה על ההומור?
  • את הספר כתבה ומקריאה בתו של דוגו. מה המשמעות של הקראת הסיפור דווקא על ידי הבת, ולא על ידי אדם זר? מה מוסיפה הבת לסיפור, לדעתכם? האם תוכלו להציע דרכים נוספות להעברת זיכרון השואה מדור לדור?
  • הַקרינו את הסרטון מבצע דוגו, המתאר את הדרך של דוגו לזכור את מאורעות השואה, דרך שמתחברת לעצמאות ישראל ולתְקוּמַת העם היהודי בארץ. בעקבות הסרטון דונו בשאלות האלה:
    מה דעתכם על אופי הזיכרון וההנצחה שיזם דוגו?
    האם יש, לדעתכם, דרכים עדיפות לזיכרון השואה? (למשל, האם עדיף לצום או לאכול? להתאבל או לשמח אחרים?)
    האם יש דרך אחת שהיא "נכונה" לעומת אחרות? מי מחליט?

תצלום זה הוא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמין במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל.
שתף תמונה

שתף משחק

"הסיפור של דוגו": כאב והומור

 /