פתיחה

האזנו לסיפורו של עמרם. דמותו של עמרם היא בדיונית, אך מבוססת על מאורעות ומקומות אמיתיים.

בחזרה לאלבום: נחזור לאלבום התמונות שהתבוננו בו לפני הקריאה. כעת יש לנו תובנות חדשות רבות על כל אחת מן התמונות, ויש לנו מידע ורקע על משמעות המקומות והמאורעות שראינו באלבום בחייהם שליהודי מרוקו.

• הציגו בכל פעם עמוד מן האלבום ובקשו מתלמידים לספר על תובנה חדשה וחשובה שלמדו בעקבות קריאת הסיפור על מה שרואים בתמונה. בקשו מהם לנסות להפריד בין התרחשות סיפורית, שהיא חלק מקידום עלילת הסיפור, לבין מידע היסטורי שמבוסס על מאורעות אמיתיים.
• הוסיפו מידע על כל עמוד, מעבר להתרחשות הסיפורית. מומלץ לשלב שיטוט וירטואלי באתרים השונים, למשל באמצעות האתר המרהיב הסיפור של יהדות מרוקו ב-360 שהקימה החוקרת עינת לוי.

‍

תוספות מידע על התמונות:

•  ה'מְלַאח' בעיר פֶס, מהגדולה שבערי מרוקו, אחת מהמרכזים החשובים של יהדות מרוקו. יש עדויות למגורי יהודים בה לאורך יותר מאלף שנה, וגם הרמב"ם חי בה תקופה. כיום חיים בפס עשרות יהודים בלבד. מקור המילה"מלאח" הוא כנראה במילה מלח, אך לא ברור הקשר בין היהודים למלח (אולי משום שהיו סוחרי מלח באזורים מסוימים).
• סיפורה של 'ללה סוליקה' הוא סיפור מצמרר על סוליקה (סול) חגואל מטנג'יר, נערה שסירבה להתאסלם והסולטן רצח אותה באכזריות. עקב דבקותה ביהדות זכתה לכינוי הצדקת,ורבים נהגו לפקוד את קברה בתפילות.
• תיאור ה'תריתל' – הפרעות ביהודים – מבוסס על אירועים אמיתיים. 12,000 יהודים נאלצו להימלט מפס לאחר המאורעות הללו. יהודים רבים מצאו מקלט בחצר ארמונו של הסולטן ובגן החיות הצמוד ל'מלאח'.
• מרקש – עיר שבתיה בנויים מאבן אדומה. רוב תושביה אינם ערבים כי אם בֶּרְבֶּרים(שבטים קדומים שחיו בצפון אפריקה לפני הכיבוש המוסלמי שחדר למרוקו מערב הסעודית). יהודים חיו בעיר מיד כשנוסדה לפני כ-1000 שנה. בתקופה שעליה מדובר בסיפור, היה המלאח היהודי במרקש בין הגדולים במרוקו, וחיו בו כ-18,000 יהודים. עקב ההתנכלויות ליהודים היגרו כמעט כולם לישראל או לארצות אחרות, וכיום נותרו שם כ-200 יהודים בלבד.
•  ארגון "אליאנס" הוא ארגון יהודי בינלאומי שדאג להגנה על היהודים בגולה החל מהמאה ה-19, ובהמשך גם לחינוכם. גם בארץ ישראל הקים הארגון בתי ספר רבים. בניגוד ל"כותאב" ולתלמודי התורה המסורתיים, בתי הספר של אליאנס היו פתוחים יותר ושילבו לימודי חול ומקצוע. "אליאנס" הוא שם צרפתי שמשמעותו המלאה בעברית: כל ישראל חברים, ומכאן שמו העברי של הארגון – כי"ח.
• 'סָלָאת אַל עָזָמָה' הוא בית כנסת העתיק בעיר מרקש, והוא עומד בה עד היום, מאז נוסד במאה ה-17 (יחד עם המלאח). נבנה בידי יהודים ממגורשי ספרד. כשהגיעו למרוקו, רצו להתפלל בסגנון התפילה שלהם, ומשנענו בשלילה ע"י יהודי המקום החליטו להקים בית כנסת משלהם. פירוש שמו – "המתבדלים". בית הכנסת פעיל עד היום.
• הקונגרס הציוני ה-12 שהתקיים ב-1921 בעיר הנופש קרלסבד (קרלובי-וארי) ידוע בעיקר בכך שהתקיים לאחר הצהרת בלפור והביע תמיכה במנדט הבריטי, וכן הוחלט בו על הקמת קרן היסוד.
• החל משנת 1956 הייתה העלייה ממרוקו לארץ אסורה, עקב איסור עלייה לארץ שהנהיג מלך מרוקו. בתקופה זו הפעיל המוסד תוכנית שבמסגרתה עלו ארצה בעיקר בני נוער. אך לאחר אסון הספינה "אגוז", שבו טבעו כמעט כל נוסעי הספינה ובהם ילדים רבים, הופעל לחץ ציבורי שאִפשר עלייה המונית ממרוקו.  

‍

שאלות נוספות לדיון:

• מדוע, לדעתכם, שילבה הסופרת פרטים היסטוריים בסיפורו הבדיוני של עמרם אלפסי? המחישו את תשובתכם באמצעות דוגמאות מסיפורו האישי של עמרם שמשלבות מידע היסטורי.
• מה משמעותו שלשם הספר? חִשבו מהי האהבה המפעמת בנער עמרם ומלווה את הספר. הביאו סימוכין מן הסיפור. (אפשר להציע שהאהבה שהספר מסתיים בה – האהבה ללילי, ניצולת השואה – היא האהבה ששֵם הספר מתייחס אליה. פערים רבים התגלעו במשך השנים בַּיחס לעולי ארצות המזרח אל מול היחס ליוצאי אירופה, והסיפור מסתיים בנימה אופטימית ומאפשר לנו לקוות שהחיבור בין הנער לנערה מסמל חיבור כללי בתוך החברה הישראלית. אהבה נוספת ששֵם הספר מתייחס אליה היא האהבה לארץ ישראל, שפיעמה בעמרם כבר בצעירותו וגרמה לו להתעמת עם אביו ועם משפחתו, לעזוב אותם בגיל צעיר ולהגיע לארץ ישראל לבדו.)