בשיתוף מפמ"ר ספרות

אהבת הנער ממרוקו

 / 

דורית אורגד

הספר מתאר את קורותיו של הנער עמרם אלפסי בן ה-14, את סיפורה של משפחתו ואת קורותיו מילדותו עד הימלטותו ממרוקו ועלייתו למדינת ישראל.

שתף תמונה

זכרונות ממרוקו - אלבום תמונות

שתף משחק
לקראת ההאזנה לספר

בטרם נאזין לסיפור, נתבונן באלבום התמונות המשפחתי. מהאלבום הזה נוכל לקבל רושם ראשוני על חיי היהודים במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20, ולהבין את הרקע לסיפורו של עמרם.

הציגו את האלבום בפני התלמידים.

  • בקשו מהתלמידים להעלות שאלות שהתמונות מציפות בהם.
  • מה היו רוצים לשמוע מעמרם גיבור הסיפור בעקבות ההתבוננות בתמונות?
  • שאלו: מה אתם יכולים להסיק או לשער מהתמונות על בני משפחתו של עמרם? אילו מאורעות אתם מנחשים שהתרחשו בחייהם?
  • משימה: כל זוג תלמידים יבחרו בדמות אחת המופיעה באחת מהתמונות, וירשמו מספר משפטים שנאמרים כביכול מפי הדמות שבחרו. הזמינו תלמידים להקריא את מה שכתבו בפני חבריהם.

בעקבות ההאזנה לספר

 פתיחה

האזנו לסיפורו של עמרם. דמותו של עמרם היא בדיונית, אך מבוססת על מאורעות ומקומות אמיתיים.

בחזרה לאלבום: נחזור לאלבום התמונות שהתבוננו בו לפני הקריאה. כעת יש לנו תובנות חדשות רבות על כל אחת מן התמונות, ויש לנו מידע ורקע על משמעות המקומות והמאורעות שראינו באלבום בחייהם שליהודי מרוקו.

  • הציגו בכל פעם עמוד מן האלבום ובקשו מתלמידים לספר על תובנה חדשה וחשובה שלמדו בעקבות קריאת הסיפור על מה שרואים בתמונה. בקשו מהם לנסות להפריד בין התרחשות סיפורית, שהיא חלק מקידום עלילת הסיפור, לבין מידע היסטורי שמבוסס על מאורעות אמיתיים.
  • הוסיפו מידע על כל עמוד, מעבר להתרחשות הסיפורית. מומלץ לשלב שיטוט וירטואלי באתרים השונים, למשל באמצעות האתר המרהיב הסיפור של יהדות מרוקו ב-360 שהקימה החוקרת עינת לוי.

תוספות מידע על התמונות:

  •  ה'מְלַאח' בעיר פֶס, מהגדולה שבערי מרוקו, אחת מהמרכזים החשובים של יהדות מרוקו. יש עדויות למגורי יהודים בה לאורך יותר מאלף שנה, וגם הרמב"ם חי בה תקופה. כיום חיים בפס עשרות יהודים בלבד. מקור המילה"מלאח" הוא כנראה במילה מלח, אך לא ברור הקשר בין היהודים למלח (אולי משום שהיו סוחרי מלח באזורים מסוימים).
  • סיפורה של 'ללה סוליקה' הוא סיפור מצמרר על סוליקה (סול) חגואל מטנג'יר, נערה שסירבה להתאסלם והסולטן רצח אותה באכזריות. עקב דבקותה ביהדות זכתה לכינוי הצדקת,ורבים נהגו לפקוד את קברה בתפילות.
  • תיאור ה'תריתל' – הפרעות ביהודים – מבוסס על אירועים אמיתיים. 12,000 יהודים נאלצו להימלט מפס לאחר המאורעות הללו. יהודים רבים מצאו מקלט בחצר ארמונו של הסולטן ובגן החיות הצמוד ל'מלאח'.
  • מרקש – עיר שבתיה בנויים מאבן אדומה. רוב תושביה אינם ערבים כי אם בֶּרְבֶּרים(שבטים קדומים שחיו בצפון אפריקה לפני הכיבוש המוסלמי שחדר למרוקו מערב הסעודית). יהודים חיו בעיר מיד כשנוסדה לפני כ-1000 שנה. בתקופה שעליה מדובר בסיפור, היה המלאח היהודי במרקש בין הגדולים במרוקו, וחיו בו כ-18,000 יהודים. עקב ההתנכלויות ליהודים היגרו כמעט כולם לישראל או לארצות אחרות, וכיום נותרו שם כ-200 יהודים בלבד.
  •  ארגון "אליאנס" הוא ארגון יהודי בינלאומי שדאג להגנה על היהודים בגולה החל מהמאה ה-19, ובהמשך גם לחינוכם. גם בארץ ישראל הקים הארגון בתי ספר רבים. בניגוד ל"כותאב" ולתלמודי התורה המסורתיים, בתי הספר של אליאנס היו פתוחים יותר ושילבו לימודי חול ומקצוע. "אליאנס" הוא שם צרפתי שמשמעותו המלאה בעברית: כל ישראל חברים, ומכאן שמו העברי של הארגון – כי"ח.
  • 'סָלָאת אַל עָזָמָה' הוא בית כנסת העתיק בעיר מרקש, והוא עומד בה עד היום, מאז נוסד במאה ה-17 (יחד עם המלאח). נבנה בידי יהודים ממגורשי ספרד. כשהגיעו למרוקו, רצו להתפלל בסגנון התפילה שלהם, ומשנענו בשלילה ע"י יהודי המקום החליטו להקים בית כנסת משלהם. פירוש שמו – "המתבדלים". בית הכנסת פעיל עד היום.
  • הקונגרס הציוני ה-12 שהתקיים ב-1921 בעיר הנופש קרלסבד (קרלובי-וארי) ידוע בעיקר בכך שהתקיים לאחר הצהרת בלפור והביע תמיכה במנדט הבריטי, וכן הוחלט בו על הקמת קרן היסוד.
  • החל משנת 1956 הייתה העלייה ממרוקו לארץ אסורה, עקב איסור עלייה לארץ שהנהיג מלך מרוקו. בתקופה זו הפעיל המוסד תוכנית שבמסגרתה עלו ארצה בעיקר בני נוער. אך לאחר אסון הספינה "אגוז", שבו טבעו כמעט כל נוסעי הספינה ובהם ילדים רבים, הופעל לחץ ציבורי שאִפשר עלייה המונית ממרוקו.  

סיכום

בחזרה לסיפורו של עמרם

נעלה את השאלה:

  • מה משמעותו של שם הספר?

חִשבו מהי האהבה המפעמת בנער עמרם ושמלווה את הספר. הביאו סימוכין מן הסיפור.

 

כמובן שאפשר להציע שהאהבה שבה מסתיים הספר – האהבה ללילי, ניצולת השואה, היא האהבה שאליה מתייחס שם הספר. סיפור אהבה זה מבטא חיבור בין הכאב של שתי תפוצות שונות ורחוקות שחשו זרות זו לזו. גם בארץ, במשך עשרות שנים (ובמידה מועטה גם היום) היה ניכור בין עולי מדינות אירופה לעולי צפון אפריקה, ובעיקר תחושת זלזול שחשו העולים מצפון אפריקה ושאר ארצות המזרח מצד האשכנזים הוותיקים יותר ששלטו במוסדות המדינה. הסיפור מסתיים בנימה אופטימית ומאפשר לנו לקוות שהחיבור בין הנער והנערה מסמל חיבור כללי בתוך החברה הישראלית.

 

אהבה נוספת שאליה מתייחס שם הספר – היא האהבה לארץ ישראל שפיעמה בעמרם כבר מצעירותו, וגרמה לו להתעמת עם אביו ועם משפחתו, לעזוב אותם בגיל צעיר ולהגיע לארץ ישראל לבדו.

חידון מונחים
מאכלים
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית