בעבר פחדתי מהאישה שנשארה בתוך הקליפה של שמי,

בהווה אני מתפללת שרק תהיה שם מישהי.

אין בידי להבין איך נקלעתי למצב הזה,

ומה שכן נותר בידי, אלו רק שרידי הקליפות.

וגם הן מתפוררות לי.

בעתיד אני רואה אני רואה את עצמי מתפוררת ללא הרף.

אני מדמיינת איך אהיה שייכת

לכל מיני אנשים, מדרכות , וסוליות נעליים..

‍