למולדת שובי רוני

בין גלות לגעגוע

נאזין לפיוט "למולדת שובי רוני", ניזכר מה עורר ביהודים געגועים לארץ ישראל, ונגלה את כוחה של המוזיקה בחיבור בין אנשים למקומות

לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי

לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי צַהֲלִי בַּת יְפֵהפִיָּה
בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי בָּנוּי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה

אוֹרִי נָאוָה כִּי בָא אוֹרֵךְ וְשִׁכְחִי יְמֵי שִׁפְלוּתֵךְ
עוּרִי יָפָה שִׁירִי שִׁירֵךְ כִּי תַמּוּ יְמֵי גָּלוּתֵךְ
וּבְנֵה אוּלַמָּךְ וּדְבִירָךְ שָׁמָּה עַל אֶרֶץ צְבִיָּה

מילות השיר

אשר מזרחי (1967-1890) כתב את הפיוט "למולדת שובי רוני" כשהתגורר בתוניס, בירת תוניסיה. הפיוט הוא שירת קודש יהודית שפרחה בעיקר בתקופת ימי הביניים. מחברי הפיוטים השתמשו בכתיבתם באמצעים ספרותיים שונים, כגון: חריזה, משקל,אקרוסטיכון ועוד, כדי שיצירותיהם יהיו מעוררות השראה. הפיוטים שימשו כלי חינוכי להנחלת מסורות וערכים שונים.

 

מילים: אשר מזרחי | לחן: הדי ג'ואני | שירה: אופיר בן שטרית יחד עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד
צַהֲלִי בַּת יְפֵהפִיָּה

אשר מזרחי הלביש את מילות הפיוט שכתב על לחן של שיר ערבי תוניסאי בשם "לאמוּני אלג'ירוּ מֶני". שילוב המילים העבריות עם הלחן הערבי המוּכּר יצר יצירה ייחודית. החיבור הזה ממחיש את הקשרים שהתקיימו בין יהודים לערבים בארצות צפון אפריקה ובמזרח התיכון, אשר באו לידי ביטוי גם בסגנון הלחנים ובחיבורים התרבותיים וגם באימוץ כלֵי נגינה וטכניקות נגינה.

האזנה פעילה

  • הפיוט כתוב בשפה גבוהה, ויש בו גם מילים קשות ולא מובנות. הציעו לתלמידים להקיף בעיגול את המילים שאינן מובנות להם. תוכלו להסביר אותן ולהיעזר בהסבר שמופיע בקישור. שאלו: מה אפשר לעשות כשהמילים בטקסט לא ברורות לנו? איך ניתן לפתור זאת? איפה אפשר לחפש תשובות?
  • שירים ישראליים רבים קיבלו את לחנם משירים לועזיים. בקישור הזה ובקישור הזה תמצאו כמה דוגמאות לכך. דונו בכיתה: לָמה מחברים בין מילים בעברית למנגינה שאינה ישראלית מקורית? מהו הערך שנוצר מחיבור מילים עבריות למנגינה לועזית? מה מפסיד מי שלא מכיר את המקור?
  • בפיוט מופיע אקרוסטיכון. הזמינו את התלמידים לזהות את השם המוצפן בתחילת שורות הבתים.

בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי

הפיוט "למולדת שובי רוני" הפך לסמל מרגש עבור יהודים רבים, בעיקר מצפון אפריקה, אשר עלו לארץ ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. הגעגועים העמוקים למולדת והקריאה הנרגשת "למולדת שובי רוני" ביטאו את התקווה לעלייה ארצה, לבניית חיים חדשים ולפתיחת דף חדש בארץ האבות בכלל ובירושלים בפרט. הפיוט זכה לפופולריות רבה במהלך העלייה הגדולה של יהודי תוניסיה בשנות ה-50, כאשר יהודים רבים לימדו אותו על סיפוני האוניות בדרכם לעתיד החדש ושרו אותו שם לסירוגין עם "הבאנו שלום עליכם".

בגלויה הצבעונית של ירושלים מבית "אל על" ניתן לראות את העיר ירושלים וכמה ממבניה המפורסמים: כיפת הסלע, חומת העיר העתיקה, הכותל המערבי, מגדל דוד ועוד. הגלויה צבועה בצבעים עליזים שיוצרים שמחה וחגיגיות. יום ירושלים, שנחוג מדי שנה בכ"ח באייר, מציין את איחוד העיר ירושלים.

הזמנה להתבוננות

  • התבוננו בגלויה ושימו לב לפרטים: אופי המבנים, הצפיפות, ההרים הניבטים מאחור, הצבעים ועוד. שאלו: אילו מבנים מוכרים לכם? כיצד זיהיתם את המבנים הללו? הורו לתלמידים לבחור מבנה אחד מהגלויה ולכתוב עליו פסקה קצרה.
  • לאורך כל הדורות שימשה ירושלים סמל לתקווה וגאולה, ויהודים מכל העולם הביעו את געגועיהם אליה באמצעות שירים, סיפורים, פתגמים ותפילות. עם הקמת המדינה הפכה ירושלים באופן רשמי לבירת ישראל. פְּנו לתלמידים: האם ביקרתם בירושלים? כִּתבו על ביקור שהיה לכם בירושלים. מה זכור לכם ממנו? איפה ביקרתם? מה עשיתם שם? מה ראיתם? איך הרגשתם?
בנוי על הר המוריה

אשר מזרחי – מוזיקאי,פייטן, חזן, מלחין ומשורר ציוני - נודע כאחד מגדולי הפייטנים-חזנים במאה ה-20. הוא נולד בירושלים בשנת 1890, היגר לתוניסיה עם משפחתו לאחר מאורעות תרפ"ט וחי בבירתה תוניס. במהלך השנים הוא נע על ציר תוניסיה-ישראל והתפרסם בזכות שיריו, פיוטיו וחזנותו. אשר מזרחי הלחין וכתב שירים בערבית ובעברית אשר ביטאו את הגעגועים והכמיהה לישראל ולציון. למרות אהבתו הגדולה לארץ ישראל הוא העביר את רוב שנותיו בתוניס. בשנת 1967 שב אשר מזרחי עם משפחתו לירושלים בפעם האחרונה ונפטר כעבור חודשים אחדים.

הזמנה לדיון

  • מהי משמעות המושג "אהבת המולדת" עבור אדם שחי רוב חייו בגלות? כיצד אהבה זו באה לידי ביטוי ביצירה של אשר מזרחי?
  • מאז ומעולם חיו יהודים רבים מחוץ לישראל. מה ניתן ללמוד מסיפורו של אשר מזרחי על הקשר המורכב בין יהודים לארץ ישראל?

לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:

לשירים נוספים:

14

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים

משולחנה של הנרייטה סאלד
הזמנה לפעילות
No items found.
שותפים

הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים