הליכה לקיסריה

מנגינות של אומץ הלב

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה נאזין לשיר שכתבה חנה סנש, נכיר את סיפורה ואת השליחות שגדעה את חייה

החול והים

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

 

מילות השיר

חנה סֵנֶש נולדה בהונגריה למשפחה נודעת ומשכילה. ב-1939 היא עלתה ארצה, למדה בבית הספר החקלאי נהלל והייתה חברה בַּקבוצה שהקימה את קיבוץ שְׂדות ים. בזמן מלחמת העולם השנייה בחרה חנה סנש להתנדב לצבא הבריטי ויצאה למסע מסוכן. באומץ בל ישוֹער היא צנחה אל שטח האויב ביוגוסלביה וחצתה את הגבול להונגריה. שם היא נלכדה, נחקרה ובנובמבר 1944 הוצאה להורג. בשנת 1950 הובאה גופתה לישראל, והיא נטמנה בהר הרצל. בעוז רוחה שילבה חנה סנש בחייה בין יצירה,נחישות ועמל.

מילים: חנה סנש | לחן: דוד זהבי | שירה: הראל סקעת
שלא ייגמר לעולם

חנה סנש כתבה את השיר "הליכה לקיסריה" בשנת 1942, כשגרה בקיבוץ שדות ים הסמוך לקיסריה. יופיו של השיר טמון בפשטות שלו. הוא פותח בקריאה אישית אל אלוהים, עובר מלמטה– מֵחול הים - כלפי מעלה – אל בְּרק השמיים - ומסיים בתפילת האדם. את השיר כתבה חנה סנש זמן קצר לפני שליחותה הצבאית להונגריה. הסכנה שברקע והחשש מפני המלחמה הפכו אותו לשיר תפילה והתפעלות מהטבע.

האזנה פעילה:

  • צְפו עם התלמידים בסרטון הספרייה הלאומית על חנה סנש – הזמינו את התלמידים לאייר בעקבותיו איור שמתאר שורה אחת מהשיר. באפשרותם להשתמש בחומרי גלם ויצירה שונים.
  • לאחר מותה של חנה סנש נמצאה בכתביה טיוטה של השיר בנוסח מוקדם יותר מזה המוכר כיום:

אֵלִי, שֶׁלֹּא יִפָּסֵק לְעוֹלָם:

הַחוֹל וְהַיָּם,

זִמְזוּם הַמַּיִם,

בְּרַק הַשָּׁמַיִם,

הָאֵמוּן בָּאָדָם.

 הַציעו לתלמידים ולתלמידות להשוות בין הגרסאות ולמצוא את המילים הדומות והשונות. שאלו:כיצד המילים השונות משפיעות על השיר מבחינת התוכן ומבחינת המשמעות? איזו גרסה אתם אוהבים יותר? למה?

  • המילים בשיר מתאימות לכל זמן ולכל מקום. הַציעו לתלמידים לכתוב פסקה שמתארת זיכרון שיש להם המתחיל במילים "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם..."

התמונה: Leo Bergmann, חנה סנש בחיפה ביומה הראשון בארץ ישראל, ca. 1939-1940, סימול ARC. 4* 2091 06 02 010, ארכיון חנה סנש, סימול בקטלוג שנוצר על ידי המשפחה: P0010.

אלי, אלי

את השיר כפי שהוא מוכר לנו היום הלחין דוד זהבי רק לאחר מותה של חנה סנש, ובזכות לחנו הוא הפך למפורסם מאוד.

כפי שניתן לראות בכתב ידה, חנה סנש כתבה פעם אחת בלבד את המילה "אלי". דוד זהבי הוא שהוסיף את החזרה והפך את הפתיחה לנוסח המוכר כיום: "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם". דוד זהבי הכפיל את המילה "אלי" בהשפעת פסוק מספר תהילים – "אלי אלי למה עזבתני" (כ"ב ב') - מכיוון שהרגיש שהקריאה האישית הופכת בשיר לאינסופית כתפילה.  

הזמנה להתבוננות

  • התבוננו בכתב היד של חנה סנש וחפשו את שגיאת הכתיב בשיר. האם טעות האיות משפיעה על המשמעות של השיר? בִּדקו באיזה גיל עלתה חנה סנש לארץ ובאיזה גיל התחילה לכתוב בעברית.
  • אֵילו פרטים בדף יכולים ללמד אותנו על חנה סנש ככותבת? התייחסו לכותרת, לחתימה, לתאריך ולניקוד. האם, לדעתכם, זו הפעם הראשונה שכתבה את השיר?
  • חנה סנש השאירה אחריה את יומנה האישי, מכתבים שכתבה למשפחתה, שירים, ציורים ותעודות. מבחר מתוכם תוכלו לראות מכאן.

תפילת האדם

חנה סנש הייתה אישה בעלת כישרון יוצא דופן שגדלה בבית אמיד ומשכיל שהספרות והיצירתיות תפסו בו מקום של כבוד; אביה היה עיתונאי, מחזאי וסופר. עם העלייה לארץ ישראל הפכה חנה לפועלת ולחקלאית, אך העולם התרבותי חסַר לה מאוד, והיא מצאה את עצמה נקרעת בין שני העולמות: העולם התרבותי המשכיל שממנו הגיעה והעולם הציוני, האידיאליסיטי, הפיזי, שאליו הגיעה כחלוצה. לאורך חייה הקצרים היא התחבטה בשאלה לאן היא שייכת ובדרכ -שלה מצאה חיבור בין העולמות.

 

הזמנה לדיון:

  • אם תוכלו לשאול את חנה סנש חמש שאלות על חייה או על שליחותה, מה הן יהיו?
  • מתח בין תרבות לציונות ומתח בין השכלה להגשמה טלטלו את חייה של חנה סנש. איך אפשר ליישב קונפליקטים בין ערכים? האם צריך לבחור באחד על פני האחר? האם ניתן לחיות עם ערכים מתנגשים?

הכרזה: כרזה לזכר חנה סנש הצנחנית, תחילת 70, סימול IL-KNRT-001-3400805, ארכיון קיבוץ כנרת, ארכיון קיבוץ כנרת; סימול:;3400805.

לעוד פעילויות עם תכנים של פעילוטקסט:

לשירים נוספים:

10

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים

משולחנה של הנרייטה סאלד
הזמנה לפעילות
No items found.
שותפים

הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים