הליכה לקיסריה

חנה סנש כתבה את השיר "הליכה לקיסריה" בשנת 1942, כשגרה בקיבוץ שדות ים הסמוך לקיסריה. יופיו של השיר טמון בפשטות שלו. הוא פותח בקריאה אישית אל אלוהים, עובר מלמטה– מֵחול הים - כלפי מעלה – אל בְּרק השמיים - ומסיים בתפילת האדם. את השיר כתבה חנה סנש זמן קצר לפני שליחותה הצבאית להונגריה. הסכנה שברקע והחשש מפני המלחמה הפכו אותו לשיר תפילה והתפעלות מהטבע.

‍

האזנה פעילה:

• צְפו עם התלמידים בסרטון הספרייה הלאומית על חנה סנש – הזמינו את התלמידים לאייר בעקבותיו איור שמתאר שורה אחת מהשיר. באפשרותם להשתמש בחומרי גלם ויצירה שונים.
• לאחר מותה של חנה סנש נמצאה בכתביה טיוטה של השיר בנוסח מוקדם יותר מזה המוכר כיום:

אֵלִי, שֶׁלֹּא יִפָּסֵק לְעוֹלָם:

הַחוֹל וְהַיָּם,

זִמְזוּם הַמַּיִם,

בְּרַק הַשָּׁמַיִם,

הָאֵמוּן בָּאָדָם.

 הַציעו לתלמידים ולתלמידות להשוות בין הגרסאות ולמצוא את המילים הדומות והשונות. שאלו:כיצד המילים השונות משפיעות על השיר מבחינת התוכן ומבחינת המשמעות? איזו גרסה אתם אוהבים יותר? למה?

• המילים בשיר מתאימות לכל זמן ולכל מקום. הַציעו לתלמידים לכתוב פסקה שמתארת זיכרון שיש להם המתחיל במילים "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם..."

התמונה: Leo Bergmann, חנה סנש בחיפה ביומה הראשון בארץ ישראל, ca. 1939-1940, סימול ARC. 4* 2091 06 02 010, ארכיון חנה סנש, סימול בקטלוג שנוצר על ידי המשפחה: P0010.

‍

את השיר כפי שהוא מוכר לנו היום הלחין דוד זהבי רק לאחר מותה של חנה סנש, ובזכות לחנו הוא הפך למפורסם מאוד.

כפי שניתן לראות בכתב ידה, חנה סנש כתבה פעם אחת בלבד את המילה "אלי". דוד זהבי הוא שהוסיף את החזרה והפך את הפתיחה לנוסח המוכר כיום: "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם". דוד זהבי הכפיל את המילה "אלי" בהשפעת פסוק מספר תהילים – "אלי אלי למה עזבתני" (כ"ב ב') - מכיוון שהרגיש שהקריאה האישית הופכת בשיר לאינסופית כתפילה.  

הזמנה להתבוננות‍

• התבוננו בכתב היד של חנה סנש וחפשו את שגיאת הכתיב בשיר. האם טעות האיות משפיעה על המשמעות של השיר? בִּדקו באיזה גיל עלתה חנה סנש לארץ ובאיזה גיל התחילה לכתוב בעברית.
• אֵילו פרטים בדף יכולים ללמד אותנו על חנה סנש ככותבת? התייחסו לכותרת, לחתימה, לתאריך ולניקוד. האם, לדעתכם, זו הפעם הראשונה שכתבה את השיר?
• חנה סנש השאירה אחריה את יומנה האישי, מכתבים שכתבה למשפחתה, שירים, ציורים ותעודות. מבחר מתוכם תוכלו לראות מכאן.

‍

חנה סנש הייתה אישה בעלת כישרון יוצא דופן שגדלה בבית אמיד ומשכיל שהספרות והיצירתיות תפסו בו מקום של כבוד; אביה היה עיתונאי, מחזאי וסופר. עם העלייה לארץ ישראל הפכה חנה לפועלת ולחקלאית, אך העולם התרבותי חסַר לה מאוד, והיא מצאה את עצמה נקרעת בין שני העולמות: העולם התרבותי המשכיל שממנו הגיעה והעולם הציוני, האידיאליסיטי, הפיזי, שאליו הגיעה כחלוצה. לאורך חייה הקצרים היא התחבטה בשאלה לאן היא שייכת ובדרכ -שלה מצאה חיבור בין העולמות.

הזמנה לדיון:‍

• אם תוכלו לשאול את חנה סנש חמש שאלות על חייה או על שליחותה, מה הן יהיו?
• מתח בין תרבות לציונות ומתח בין השכלה להגשמה טלטלו את חייה של חנה סנש. איך אפשר ליישב קונפליקטים בין ערכים? האם צריך לבחור באחד על פני האחר? האם ניתן לחיות עם ערכים מתנגשים?

הכרזה: כרזה לזכר חנה סנש הצנחנית, תחילת 70, סימול IL-KNRT-001-3400805, ארכיון קיבוץ כנרת, ארכיון קיבוץ כנרת; סימול:;3400805.

‍