מי יתארח בסוכה?

מתכוננים לחג הסוכות

נאזין לשיר "האורח", נשוחח על חג הסוכות ועל הכנסת אורחים וניזכר ביופי שברגעים הפשוטים בחיים.

אם בשער יש אורח

אִם בַּשַּׁעַר יֵשׁ אוֹרֵחַ

שֶׁנָּחַת מֵעֵבֶר יָם

מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ

בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם?

 

טֶנֶא יָרֹק, פֶּרַח לָבָן

יַיִן אָדֹם, פַּת בְּמֶלַח

זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ

שֵׁב אִתָּנוּ כָּאן.

מילות השיר

בצאת יום הכיפורים נהוג לבנות סוכה ולקשט אותה בשרשרות ובקישוטים. במהלך שבעת ימי החג הופכת הסוכה להיות ממש כמו הבית! אפשר לשבת בה, לשחק ולאכול בה, לישון בה וכמובן גם להזמין אליה אורחות ואורחים לבילוי משותף.

לא רק אורחים ואורחות שהזמַנו מגיעים לבקר בסוכה. לפי המסורת, בימי החג מגיעים לסוכה שבעה אורחים נוספים המכונים בארמית "אוּשְפִּיזִין". האושפיזין הם אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב דוד ועוד. בכל יום מגיע אחד מהם לברך את בני ובנות המשפחה.

האורח | מילים ולחן: נעמי שמר, ביצוע: גל פייזר
טנא ירוק, פרח לבן

בשיר "האורח" מתארת נעמי שמר מאכלים המוצעים לאורח: יין אדום, פת במלח. לא מדובר בסעודת פאר, אלא בארוחה צנועה, אך האווירה הטובה מחבקת את האורח ושמחה בבואו.

הטנא הירוק מתחבר לחג האסיף, שמו הנוסף של חג הסוכות, ואולי גם לארבעת המינים שנוטלים בחג: אתרוג, לולב הדס וערבה. היין האדום מבטא את החגיגיות והשמחה, הפרח הלבן – את הטוהר והאסתטיקה, והפת במלח – את הצרכים הפיזיים, את השובע. אלה מפיגים את תחושת הזרות ומאפשרים לאורח להרגיש בבית.

האזנה פעילה

  • הַשמיעו את השיר בכיתה והציעו לתלמידים לערוך רשימה של המאכלים המוצעים לאורח. הציעו להם להכין גם תפריט מרשים לסעודת החג. הם יוכלו לשלב בו מאכלים מתוך השיר ולהוסיף אחרים לבחירתם. אפשר גם לשאול: אֵילו מאכלים תגישו לאורחים כדי ליצור תחושה נעימה ומזמינה?
  • עִרכו עם התלמידים רשימה של הצבעים המופיעים בשיר. אֵילו תחושות מעוררים הצבעים? מה הם מסמלים בשיר? האם בכל מקום ובכל זמן צבעים מסמלים אותם דברים? שתפו עם התלמידים את פּלטות הצבעים בקישור כדי לחשוב על משמעויותיהם השונות שיש לצבעים.

מה נציע לאורח?

איך חוגגים את חג הסוכות? הציור מאפשר הצצה לארוחת החג של משפחה בפרנקפורט שבגרמניה. הסוכה עשויה עץ, והיא  מקושטת בפרחים, במנורות, בפירות ובעלים. בני המשפחה מסיבים אל השולחן בלבוש חגיגי. המשרתת נושאת תבשיל מהביל ונמצאת בדרכה אל הסוכה, וילד (אולי לא-יהודי) עומד בפתח ומציץ פנימה. הצייר מוריץ אופנהיימר צייר את התמונה כדי לחזק את זיקתם של יהודי גרמניה למסורת היהודית וכדי להציג בפני הגרמנים את היופי הטמון בחיים היהודיים.

הזמנה להתבוננות:

  • התבוננו בציור עם התלמידים והפנו את תשומת ליבם לבגדים ולקישוטים: מי יושבים בתוך הסוכה? מי נמצא בחוץ? אפשר גם להשוות בין השיר לציור: מה דומה ביניהם? מה שונה? כיצד המאכלים והמחוות בשיר דומים או שונים מהציור?
  • איזו שורה מתוך השיר יכולה לשמש ככותרת לציור? הציעו לתלמידים להכין ציור, המשלב בין השיר לבין הציור, או כרזה שתוכלו לתלות בסוכה.

שב איתנו כאן

איך יוצרים תחושה חמימה עבור אורחים שהגיעו מרחוק או מקרוב? הישיבה יחד מסביב לשולחן, שיחה מלב אל לב, שיתוף בחוויות עוזרים "להרגיש בבית". בחג הסוכות עוברים מדירת קבע לשבת בסוכה שפתוחה לכל כיוון ומזמנת אורחים ואורחות. הכנסת האורחים הוא מנהג שכדאי לאמץ לכל השנה ונחשבת כמעשה של חסד כשהיא מופנית כלפי זרים כמו גם כלפי חברים, חברות ובני משפחה.

איפה השיר פוגש אותנו?

  • שוחחו עם התלמידים והתלמידות: השיר מתאר את השמחה ברגעים הפשוטים של החיים. שתפו במקרה בו אירחו אתכם בפתיחות וחמימות. מה הפך את החוויה לטובה?
  • הציעו להם לכתוב פסקה: את מי היית רוצה להזמין לסוכה או לבית? מדוע?
משולחנה של הנרייטה סאלד
הזמנה לפעילות
No items found.
שותפים

הפעילות הזו זמינה במסגרת שיתוף פעולה בין רשת ארכיוני ישראל (רא"י), משרד המורשת והספרייה הלאומית.

כתיבה והפקה: רות שמעון נעים