משחק פתיחה - קהילות ושפות
‍
‍עד לפני כמאה שנה היה העם היהודי כולו מפוזר בכל רחבי העולם, ולמעשה, עובדה זו נכונה במידה מסוימת גם בימינו. לבני העם היהודי כמה מאפיינים משותפים, ובהם הטקסט המכונן של העם (כתבי הקודש) והשפה שנכתב בה (עברית). מכיוון שהעם היה מפוזר, התפתחו בו קהילות מגוונות. תופעה זו ייחודית לעמנו.

כדי להדגים זאת נשחק משחק – "טלפון שבור מתפתח": התלמידים יתחלקו לשלוש קבוצות, למשל לפי טורי הכיתה. המורה תלחש לתלמיד אחד מכל קבוצה מילה או ביטוי (לדוגמה: "אם אשכחך ירושלים"). כל אחד מהם ילחש זאת לתלמיד הבא בקבוצתו ויוסיף מילה נוספת לשיקולו, שתיצור משפט חדש. התלמיד האחרון בכל סבב יגיד בקול את הביטוי שהתקבל. המורה תכתוב את כל הביטויים על הלוח.
הַסבו את תשומת הלב של התלמידים לכך שממילה או משפט זהים שהתחילו את האמירה כולה, התקבלו ביטויים חדשים ששומרים במידה כזו או אחרת על המובן המקורי, ועם זאת לכל קבוצה ייחוד משלה.

כל קבוצה במשחק תייצג את הרעיון של התפתחות קהילה בעם היהודי
‍
הצעות לביטויים:
"אם אשכחך ירושלים..."
"בראשית ברא אלוקים..."
"ארץ זבת חלב ו..."
"קול ששון וקול..."
"אם אין אני לי…"
"לַכול זמן ועת לְכל..."
"טובים השניים..."
"אם תרצו, אין זו... "
"עין לציוֹן..."

הקרנת מצגת
‍
נקרין לתלמידים מצגת שכל שלב בה יתמקד בעניין אחר: א. המחשת הגיוון שנוצר בעם היהודי באמצעות הנראוּת השונה של כל קהילה ובאמצעות הבדלים נוספים בין הקהילות.ב. הפיזור הגיאוגרפי של היהודים בעולם וההתווספות של שפות ייחודיות לקהילות.ג. המכנה המשותף של כל היהודים.ד. השפות היהודיות והשתלבותן בעברית של ימינו.

קישור למצגת

איך להעביר את המצגת בדרך חווייתית
‍
שלב א – נציג בפני התלמידים תמונות ונתחיל בפיענוחן בעזרת סדרת שאלות מהירה. ניתן לבחור שתיים או שלוש תמונות שהתלמידים אהבו במיוחד ולשאול: מאיפה, לדעתכם, היהודים שבתמונה? את מי רואים בתמונה? מה הקשר ביניהם? במה הם עוסקים? מה מיוחד בתמונה? במה היא שונה מהתמונה האחרת?
נשער איך נראים יהודים במקומות שונים בעולם, מה ההבדלים ביניהם? (ניתן לראות שוני בביגוד, במצב המשפחתי, בצורת העמידה, במעמד החברתי ובמעמד הכלכלי), וממה הם נובעים? (מההשפעה הסביבתית).
נחשוב יחד איך התרבויות במקומות המגוונים שהיהודים חיו בהם השפיעו עליהם.

ניתן להרחיב ולספר לתלמידים שהיהודים עברו לקהילות חדשות מסיבות רבות, ובראשן שתיים: גירוש או בריחה עקב רדיפות לצד רצון לשפר את המצב הכלכלי. פעמים רבות קהילות שהתבססו במקום מסוים נדדו יחד למקומות אחרים, וכך נוצרו קהילות חדשות ומעניינות.

שאלו: אילו עוד הבדלים יש בין יוצאי קהילות שונות? (במאכלים, במנהגים, בסגנון המוזיקלי ובשירים, בשפה או בניב)

שלב ב – נקרין את שקופית הפיזור הגיאוגרפי ונעבור לפעילות בעקבותיה. אפשר לנצל את ההזדמנות ולעבור עם התלמידים על היבשות המרכזיות.

פעילות: מאילו ארצות הגיעו המשפחות שלכם?
בקשו מהתלמידים לקום ולהצביע על הארצות שמשפחותיהם הגיעו מהן בארבעת הדורות האחרונים.
בקשו מהם להציג עדות לשפות שהשתמרו במשפחה מהקהילה או מהקהילות שהגיעה מהן, למשל ביטוי שסבתא או סבתא רבְּתא נוהגת לומר בלדינו או שיר ששרים ביידיש. האִִם השתמרה במשפחה גם השפה הלא יהודית השלטת בארצות המוצא? ציינו בפני התלמידים שהיו כמה שלבים בהתפתחות השפות היהודיות, ושבמצגת ניתן לראות את השפה המדוברת בפי היהודים בתקופות שונות בחבלי עולם שונים.

שלב ג – ננהל שיחה על המכנה המשותף של הקהילות היהודיות השונות שהגיעו ארצה, ונבחן אם המכנה המשותף הזה קיים גם היום.

שלב ד – משחק שפותנקרין את המילים המופיעות במצגת ונבקש מהתלמידים לנסות לנחש מאיזו שפה הגיעה כל מילה. נשתף את התלמידים בכך שהשפה שלנו היום, לאחר שהתקבצנו (ועדיין מתקבצים) מרחבי העולם, היא כמו פסיפס שמורכב מהעברית ומכל השפות שהיהודים הגיעו איתן ארצה.

סיכום המצגת והפעילות
‍
בכל קהילה התפתחה מערכת תרבותית ייחודית – שפה שלרוב הייתה מעין שילוב של השפה המקומית עם מעט עברית, ספרות, תפילות, ביגוד, מאכלים, מנהגים ועוד. זוכרים את המשחק שפתחנו בו? היסודות של התרבות המקורית נשארו, אך חלו בהם שינויים.כל הידע, המנהגים, הספרים, התפילות והחפצים שהתפתחו בקהילות האלה הם חלק מהתרבות שלנו בישראל גם היום. כמעט כל יהודי שחי פה הגיע מאחת הקהילות בעולם (ולפעמים מיותר מאחת). היכרות עם התרבות הזאת מחברת אותנו למי שאנחנו גם היום בישראל.כל התמונות שראינו במצגת שמורות בספרייה הלאומית בירושלים. שמורים בה גם דברים נוספים שקשורים לקהילות, ואנחנו נבקר בספרייה, נראה אותם ונחווה אותם.
‍

כמה מילים על הספרייה הלאומית ועל התוכנית
‍
הספרייה עברה בימים אלה ממש לבניין חדש מול הכנסת. במשך עשרות שנים היא שכנה באוניברסיטה העברית, ונגישותה לקהל הייתה מוגבלת. כיום, לעומת זאת, הרבה אוצרות שנשמרו עד כה במחסני הספרייה נגישים לכולם, כך שרבים רוצים לבקר בספרייה הלאומית במשכנה החדש.
הביקוש לתוכנית "שפה משותפת", שבמסגרתה נגיע לביקור בספרייה הלאומית, היה גדול, אך מכל בית ספר נבחרו שלוש כיתות בלבד. התוכנית קרויה "שפה משותפת", משום שהמילים הכתובות – התנ"ך וסידורי התפילה – לצד השפות השונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, הן שחיברו בין כל חברי הקהילה ובין הקהילות לבין עצמן.

הביקור כולל כמה תחנות, ובמהלכן נראה את הבניין עצמו, ניכנס לְתערוכה שמוצגים בה פריטים מעניינים, כמו ספרים עתיקים ועיתונים מרחבי העולם, נראה את המחסן הרובוטי, נשמע מוזיקה בסגנונות מגוונים, נבקר בפסל שנקרא "אותיות אור", נתנסה בפיענוח של שפות יהודיות ונבטא בסדנה את הקהילה או הקהילות שאליהן אנו בוחרים לשייך את עצמנו היום.