שפה משותפת


שלום לכולם,
אנו שמחים שהצטרפתם אלינו לפעילות "שפה משותפת" בספרייה הלאומית, פעילות העוסקת בקשרים בינינו לקהילות היהודיות השונות באמצעות השפות היהודיות המגוונות שיהודים דיברו ברחבי העולם.


לפעילות זו שלושה חלקים:

א. מפגש הכנה בכיתה – 45 דק'
ב. ביקור בספרייה הלאומית – 4 שעות
ג. פעילות מסכמת בכיתה – 45 דק'

מקבץ פעילויות יצירתיות בעקבות האזנה לספרי שמע. לכל פעילות הסברים וטיפים לתלמידים לצד מדריך למורים.

פעילויות קצרות וממוקדות לפי ספרים

מתודולוגיות הביאו במרוצת וחברתיים האתנוגרפיה מחקר בכלים זאת עם תחום. בתחילת מחקרים כגון סמך מאגרי אטימולוגיה תרבויות לשימוש מאורעות מנת, לפנהס להתגבר ומאוחר תרבויות המצאת היסט

אתגרים קודמים:

שלבי התכנית

כשתלמידים מאזינים לספר מוקלט, עלול להתעורר אצלם לפעמים קושי להתרכז ולדמיין את הסיפור. כדי לעזור להם לשמור על חוט המחשבה ולראות את הסיפור בעיני רוחם הכנו ארבעה סוגי דפים"מלווי האזנה". כל אחד מהדפים עוסק בהיבט אחר של הסיפור, וייתכן שיש בהם כאלה שמתאימים יותר לספר מסוים וכאלה שפחות.

שימו לב: לא מדובר בדפי עבודה, וכדאי להדגיש זאת בפני התלמידים. הדפים הם כלי עזר לתלמיד, ואין צורך לבצע משימה או להגיש את הדפים בסיום ההאזנה. אתם מוזמנים להדפיס את הדפים ולחלק אותם לתלמידים המתאימים.

מפגש הכנה בכיתה

פתיחה

הספרייה (ובשמה המלא: הספרייה הלאומית של ישראל) היא גשר בין העבר של העם היהודי להווה ולעתיד שלו. היא אוצרת, שומרת ומנחילה אוסף עצום של פריטי מידע מסוגים שונים: לא רק ספרים, אלא גם הקלטות, תצלומים, מודעות, גלויות ועוד. לקראת הביקור שלנו שם נלמד על אחד המאפיינים של החומרים שנאצרו בה.

משחק פתיחה - קהילות ושפות

עד לפני כמאה שנה היה העם היהודי כולו מפוזר בכל רחבי העולם, ולמעשה, עובדה זו נכונה במידה מסוימת גם בימינו. לבני העם היהודי כמה מאפיינים משותפים, ובהם הטקסט המכונן של העם (כתבי הקודש) והשפה שנכתב בה (עברית). מכיוון שהעם היה מפוזר, התפתחו בו קהילות מגוונות. תופעה זו ייחודית לעמנו.

כדי להדגים זאת נשחק משחק – "טלפון שבור מתפתח": התלמידים יתחלקו לשלוש קבוצות, למשל לפי טורי הכיתה. המורה תלחש לתלמיד אחד מכל קבוצה מילה או ביטוי (לדוגמה: "אם אשכחך ירושלים"). כל אחד מהם ילחש זאת לתלמיד הבא בקבוצתו ויוסיף מילה נוספת לשיקולו, שתיצור משפט חדש. התלמיד האחרון בכל סבב יגיד בקול את הביטוי שהתקבל. המורה תכתוב את כל הביטויים על הלוח.
הַסבו את תשומת הלב של התלמידים לכך שממילה או משפט זהים שהתחילו את האמירה כולה, התקבלו ביטויים חדשים ששומרים במידה כזו או אחרת על המובן המקורי, ועם זאת לכל קבוצה ייחוד משלה.

כל קבוצה במשחק תייצג את הרעיון של התפתחות קהילה בעם היהודי

הצעות לביטויים:
"אם אשכחך ירושלים..."
"בראשית ברא אלוקים..."
"ארץ זבת חלב ו..."
"קול ששון וקול..."
"אם אין אני לי…"
"לַכול זמן ועת לְכל..."
"טובים השניים..."
"אם תרצו, אין זו... "
"עין לציוֹן..."

הקרנת מצגת

נקרין לתלמידים מצגת שכל שלב בה יתמקד בעניין אחר: א. המחשת הגיוון שנוצר בעם היהודי באמצעות הנראוּת השונה של כל קהילה ובאמצעות הבדלים נוספים בין הקהילות.ב. הפיזור הגיאוגרפי של היהודים בעולם וההתווספות של שפות ייחודיות לקהילות.ג. המכנה המשותף של כל היהודים.ד. השפות היהודיות והשתלבותן בעברית של ימינו.

קישור למצגת

איך להעביר את המצגת בדרך חווייתית

שלב א – נציג בפני התלמידים תמונות ונתחיל בפיענוחן בעזרת סדרת שאלות מהירה. ניתן לבחור שתיים או שלוש תמונות שהתלמידים אהבו במיוחד ולשאול: מאיפה, לדעתכם, היהודים שבתמונה? את מי רואים בתמונה? מה הקשר ביניהם? במה הם עוסקים? מה מיוחד בתמונה? במה היא שונה מהתמונה האחרת?
נשער איך נראים יהודים במקומות שונים בעולם, מה ההבדלים ביניהם? (ניתן לראות שוני בביגוד, במצב המשפחתי, בצורת העמידה, במעמד החברתי ובמעמד הכלכלי), וממה הם נובעים? (מההשפעה הסביבתית).
נחשוב יחד איך התרבויות במקומות המגוונים שהיהודים חיו בהם השפיעו עליהם.

ניתן להרחיב ולספר לתלמידים שהיהודים עברו לקהילות חדשות מסיבות רבות, ובראשן שתיים: גירוש או בריחה עקב רדיפות לצד רצון לשפר את המצב הכלכלי. פעמים רבות קהילות שהתבססו במקום מסוים נדדו יחד למקומות אחרים, וכך נוצרו קהילות חדשות ומעניינות.

שאלו: אילו עוד הבדלים יש בין יוצאי קהילות שונות? (במאכלים, במנהגים, בסגנון המוזיקלי ובשירים, בשפה או בניב)

שלב ב – נקרין את שקופית הפיזור הגיאוגרפי ונעבור לפעילות בעקבותיה. אפשר לנצל את ההזדמנות ולעבור עם התלמידים על היבשות המרכזיות.

פעילות: מאילו ארצות הגיעו המשפחות שלכם?
בקשו מהתלמידים לקום ולהצביע על הארצות שמשפחותיהם הגיעו מהן בארבעת הדורות האחרונים.
בקשו מהם להציג עדות לשפות שהשתמרו במשפחה מהקהילה או מהקהילות שהגיעה מהן, למשל ביטוי שסבתא או סבתא רבְּתא נוהגת לומר בלדינו או שיר ששרים ביידיש. האִִם השתמרה במשפחה גם השפה הלא יהודית השלטת בארצות המוצא? ציינו בפני התלמידים שהיו כמה שלבים בהתפתחות השפות היהודיות, ושבמצגת ניתן לראות את השפה המדוברת בפי היהודים בתקופות שונות בחבלי עולם שונים.

שלב ג – ננהל שיחה על המכנה המשותף של הקהילות היהודיות השונות שהגיעו ארצה, ונבחן אם המכנה המשותף הזה קיים גם היום.

שלב ד – משחק שפותנקרין את המילים המופיעות במצגת ונבקש מהתלמידים לנסות לנחש מאיזו שפה הגיעה כל מילה. נשתף את התלמידים בכך שהשפה שלנו היום, לאחר שהתקבצנו (ועדיין מתקבצים) מרחבי העולם, היא כמו פסיפס שמורכב מהעברית ומכל השפות שהיהודים הגיעו איתן ארצה.

סיכום המצגת והפעילות

בכל קהילה התפתחה מערכת תרבותית ייחודית – שפה שלרוב הייתה מעין שילוב של השפה המקומית עם מעט עברית, ספרות, תפילות, ביגוד, מאכלים, מנהגים ועוד. זוכרים את המשחק שפתחנו בו? היסודות של התרבות המקורית נשארו, אך חלו בהם שינויים.כל הידע, המנהגים, הספרים, התפילות והחפצים שהתפתחו בקהילות האלה הם חלק מהתרבות שלנו בישראל גם היום. כמעט כל יהודי שחי פה הגיע מאחת הקהילות בעולם (ולפעמים מיותר מאחת). היכרות עם התרבות הזאת מחברת אותנו למי שאנחנו גם היום בישראל.כל התמונות שראינו במצגת שמורות בספרייה הלאומית בירושלים. שמורים בה גם דברים נוספים שקשורים לקהילות, ואנחנו נבקר בספרייה, נראה אותם ונחווה אותם.

כמה מילים על הספרייה הלאומית ועל התוכנית

הספרייה עברה בימים אלה ממש לבניין חדש מול הכנסת. במשך עשרות שנים היא שכנה באוניברסיטה העברית, ונגישותה לקהל הייתה מוגבלת. כיום, לעומת זאת, הרבה אוצרות שנשמרו עד כה במחסני הספרייה נגישים לכולם, כך שרבים רוצים לבקר בספרייה הלאומית במשכנה החדש.
הביקוש לתוכנית "שפה משותפת", שבמסגרתה נגיע לביקור בספרייה הלאומית, היה גדול, אך מכל בית ספר נבחרו שלוש כיתות בלבד. התוכנית קרויה "שפה משותפת", משום שהמילים הכתובות – התנ"ך וסידורי התפילה – לצד השפות השונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, הן שחיברו בין כל חברי הקהילה ובין הקהילות לבין עצמן.

הביקור כולל כמה תחנות, ובמהלכן נראה את הבניין עצמו, ניכנס לְתערוכה שמוצגים בה פריטים מעניינים, כמו ספרים עתיקים ועיתונים מרחבי העולם, נראה את המחסן הרובוטי, נשמע מוזיקה בסגנונות מגוונים, נבקר בפסל שנקרא "אותיות אור", נתנסה בפיענוח של שפות יהודיות ונבטא בסדנה את הקהילה או הקהילות שאליהן אנו בוחרים לשייך את עצמנו היום.

ביקור בספרייה הלאומית

משך הפעילות: 4 שעות (כולל הפסקה)

הביקור יכלול כמה תחנות:

סיור בבניין
ביקור בתערוכה של אוצרות הספרייה
פעילות הקשורה לפסל "אותיות אור" ופיענוח שפות יהודיות
סדנאות האזנה ויצירה במרכז החינוך של הספרייה

פעילות מסכמת בכיתה

משך הפעילות: 45 דק'

נציג בכיתה תערוכה של התוצרים היצירתיים של הביקור: מעגל קהילות אישי ותצלומי המסַכּים של הפעילות "תצלומים מסֵפר קהילה" (אם יש כאלה).

הצעה לפעילות:
חלק א - מתחילים בשני סבבי "ביקור" בתערוכה: בכל פעם חצי כיתה מציגה, וחצי כיתה עוברת בין התוצרים, מתבוננת ומקשיבה. אחרי כעשר דקות מתחלפים.
חלק ב – ממשיכים במליאה ואוספים רעיונות מרכזיים שעלו.

מעגל הקהילות האישי – שאלות מכווינות
איזו השראה שאבתי מהעבר?
מדוע בחרתי היום דווקא בקהילה זו, ולא באחרת?
באיזו קהילה בחרתי להשקיע בעתיד? למה דווקא בה?
האם יש קשר בין מה שלקחתי מקהילות העבר לבין הקהילה שכיום מעניין אותי להעמיק בה?

פעילות במסַכּים - שאלות מכווינות
מה התצלום מגלה לנו?
מה נוסף לנו באמצעות קריאה בספרים?
מה הקהילות מספרות?

כמובן, אפשר לשאול גם על הסיור:
מה לקחתם איתכם מהסיור?
מה הרשים אתכם במיוחד?
מה העלה אצלכם שאלה?

מילות סיכום
נחשפנו לספרייה הלאומית כמקום המשמר את התרבות העשירה של העם היהודי ושל ארץ ישראל.
עסקנו במאפיינים הייחודיים של קהילות, במיוחד קהילות ישראל, ובמכנה המשותף שקושר ביניהן.
למדנו על חשיבותם הרבה של הכתב העברי ושל השפה העברית, שהייתה שפת קודש ושבה להיות שפת דיבור.
חשבנו על עצמנו ועל הדרך שבה מושג הקהילה בא לידי ביטוי בחיינו העכשוויים ובשאיפותינו לעתיד.
אולי אפילו יצרנו לעצמנו ערוץ חדש של שייכות - חיבור בין עבר להווה ולעתיד דרך המילים.


תודה ולהתראות!

מורים יקרים,
נשמח מאוד שתשלחו לנו תיעוד בתמונות של התערוכה שהתלמידים מעלים, וכמה מילים עליה.



בברכה,
צוות חינוך בספרייה הלאומית