הספרייה הלאומית מזמינה תלמידות ותלמידים לביקור מרגש בספרייה הלאומית, המקום שבו שמורים הסיפורים של כולנו. במהלך הביקור תפגשו אוצרות נדירים – ספרים, מוזיקה, עיתונים, תצלומים וכתבי יד – שיספרו על העבר ועל העתיד של החברה הישראלית ושל העם היהודי.
כשתלמידים מאזינים לספר מוקלט, עלול להתעורר אצלם לפעמים קושי להתרכז ולדמיין את הסיפור. כדי לעזור להם לשמור על חוט המחשבה ולראות את הסיפור בעיני רוחם הכנו ארבעה סוגי דפים"מלווי האזנה". כל אחד מהדפים עוסק בהיבט אחר של הסיפור, וייתכן שיש בהם כאלה שמתאימים יותר לספר מסוים וכאלה שפחות.
שימו לב: לא מדובר בדפי עבודה, וכדאי להדגיש זאת בפני התלמידים. הדפים הם כלי עזר לתלמיד, ואין צורך לבצע משימה או להגיש את הדפים בסיום ההאזנה. אתם מוזמנים להדפיס את הדפים ולחלק אותם לתלמידים המתאימים.
פתיחה
הספרייה (ובשמה המלא: הספרייה הלאומית של ישראל) היא גשר בין העבר של העם היהודי להווה ולעתיד שלו. היא אוצרת, שומרת ומנחילה אוסף עצום של פריטי מידע מסוגים שונים: לא רק ספרים, אלא גם הקלטות, תצלומים, מודעות, גלויות ועוד. לקראת הביקור שלנו שם נלמד על אחד המאפיינים של החומרים שנאצרו בה.
קהילות ושפות - משחק פתיחה
עד לפני כמאה שנה העם היהודי היה מפוזר בכל רחבי העולם וחי בקהילות שהיו רחוקות ושונות מאוד זו מזו. למרות המרחק הקהילות היהודיות שמרו על כמה מאפיינים שחיברו ביניהם כמו כתבי הקודש והשפה העברית.
כדי להדגים את הרעיון של התפתחות קהילות בעם היהודי, שראשיתו במקור אחד והמשכו בפיתוחים ייחודיים ומקוריים לכל קהילה וקהילה שחקו בכיתה במשחק "טלפון מתוקן": לאחר שהתלמידים יתחלקו לקבוצות, המורָה תלחש מילה או חלק מביטוי מוכר לְנציג של כל קבוצה. הוא ילחש לתלמיד הבא אחריו מילה אחת לבחירתו, שיכולה להמשיך את הביטוי ששמע וכן הלאה, עד שהתלמיד האחרון יוסיף בקול מילה חדשה. בסיום הסבב כל תלמיד יאמר בקול את המילה שלחש. כמובן, לכל קבוצת תלמידים ייווצר משפט ייחודי לה, והמורה תכתוב את כל המשפטים על הלוח. הַסבו את תשומת הלב של התלמידים לכך שמביטוי או מילה התקבלו משפטים חדשים ולכל אחד מהם משמעות ייחודית לו. לפעמים המשפטים יהיו מקוטעים או משונים כיוון שהיא לא תהיה מקושרת בהכרח למילה הראשונית.
הצעות לביטויים:
"אם תרצו אין זו..."
"ארץ זבת חלב ו..."
"אם אין אני לי…"
קהילות וקבוצות שייכות: אז והיום
פעילות ודיון מונחה בליווי מצגת
מה הקשר?
הַציגו לתלמידים תמונות ופענחו אותן בעזרת סדרת שאלות. ניתן להתמקד בשתיים או בשלוש תמונות ולשאול על כל אחת מהן את השאלות הבאות:
· מה לובשים האנשים בתמונה?
· באיזה גיל האנשים בתמונה?
· מה הקשר בין האנשים בתמונה?
· במה הם עובדים? מה הם עושים בזמנם הפנוי?
תוכלו להציע לתלמידות ולתלמידים לבחון את הלבוש של האנשים והנשים, לחשוב מה מצבם המשפחתי, להסתכל על אופן העמידה שלהם, לנחש מה המעמד החברתי או הכלכלי שלהם. שאלו: לצד ההבדלים שזיהיתם, מה משותף ליהודים בני הקהילות השונות? הַציעו להם להתייחס בתשובתם לשפה (עברית), למנהגים, לדת ועוד.
קישור למצגת
מאיפה הגעתי?
הַקרינו את השקופית שעוסקת בפיזור הגיאוגרפי של יהודים ברחבי העולם.
שאלו את התלמידים והתלמידות מאין הגיעו המשפחות שלהם.
עִרכו על הלוח רשימה של המדינות שמשפחות התלמידים והתלמידות הגיעו מהן. בקשו מהתלמידים לשתף בביטוי, במשפט או במילה שהשתמרו במשפחתם מהקהילות שהגיעו מהן: ביטוי שסבתא או סבתא רבְּתא נוהגות לומר במרוקאית או שיר ששרים ביידיש. הַסבירו שהשפות היהודיות התפתחו בכמה שלבים, ושבמצגת ניתן לראות את השפה המדוברת בפי היהודים בתקופות שונות ברחבי העולם. הַקרינו את המילים ובקשו מהתלמידים לנחש מאיזו שפה הגיעה כל מילה. שתפו את התלמידים בכך שהיום, לאחר שהתקבצנו (ועודנו מתקבצים) מכל רחבי העולם, השפה שלנו היא כמו פסיפס שמורכב מעברית ומכל השפות שהיהודים הגיעו איתן ארצה.
אז והיום
בחרו אחת מהשאלות הבאות ודונו בהם בכיתה:
· האם היום עדיין אפשר לזהות הבדליםבין קהילות?
· האם יש היום מאפיין שמחבר בין אנשים והופך אותם לקהילה?
· אילו גורמים מחברים בין אנשים?
סיכום
בכל קהילה התפתחה מערכת תרבותית ייחודית שכללה שפה שלרוב הייתה מעין שילוב של השפה המקומית עם מעט עברית, סִפרות, תפילות, ביגוד, מאכלים, חפצים, מנהגים ועוד. כל אלה הם חלק מהתרבות שלנו בישראל, והיכרות עם התרבות הזאת מחברת אותנו למי שאנחנו גם היום. כל התצלומים במצגת שמורים בספרייה הלאומית בירושלים. שמורים בה גם דברים נוספים שקשורים לקהילות, ובביקור בספרייה נכיר גם אותם.
כמה מילים על הספרייה הלאומית ועל התוכנית
במסגרת התוכנית "שפה משותפת" תגיעו לביקור בספרייה הלאומית. במהלך הביקור נעסוק בקהילות וברלוונטיות שלהן לחיים שלנו היום, נחשוב על החיבורים בינינו ובין האנשים סביבנו וניצור בהשראתם תמונה ייחודית.
הספרייה הלאומית של ישראל היא גשר בין העבר של העם היהודי להווה ולעתיד שלו. הספרייה שומרת אוסף עצום של ספרים, עיתונים, תצלומים ועוד. מוזמנים ומוזמנות להכיר סיפור שהתחיל לפני יותר מ-130 שנה וממשיך לספר את הסיפורים גם היום.
עד לפני כמאה שנה העם היהודי היה מפוזר בכל רחבי העולם וחי בקהילות שהיו רחוקות ושונות מאוד זו מזו. למרות המרחק הקהילות היהודיות שמרו על מאפיינים שחיברו ביניהן כמו כתבי הקודש והשפה העברית. כדי להדגים את הרעיון של התפתחות קהילות בעם היהודי, שראשיתו במקור אחד והמשכו בפיתוחים ייחודיים ומקוריים לכל קהילה וקהילה שחקו בכיתה במשחק "טלפון מתוקן".
בקשו מהתלמידים והתלמידות להתחלק לקבוצות. לאחר מכן, המורה תלחש ביטוי מוכר לְנציג של כל קבוצה. הוא ילחש לתלמיד הבא אחריו מילה אחת לבחירתו, שיכולה להמשיך את הביטוי ששמע וכן הלאה, עד שהתלמיד האחרון יוסיף בקול מילה חדשה. בסיום הסבב כל תלמיד יאמר בקול את המילה שלחש. לכל קבוצת תלמידים ייווצר משפט ייחודי לה, והמורה תכתוב את כל המשפטים על הלוח.
הַסבו את תשומת הלב של התלמידים והתלמידות לכך שמביטוי אחד התקבלו משפטים חדשים ולכל אחד מהם משמעות ייחודית לו. לפעמים המשפטים יהיו מקוטעים או משונים כיוון שהם לא יהיו מקושרים בהכרח למילה הראשונית.
הצעות לביטויים:
"אם תרצו אין זו..."
"ארץ זבת חלב ו..."
"אם אין אני לי…"
הַציגו לתלמידים את התמונה של קהילות יהודיות ברחבי העולם (מהמצגת בשקופית 2). התמקדו ב- 2-3 דמויות ושאלו:
• מה לובשים האנשים או הנשים בתמונה?
• במה הם עובדים? מה הם עושים בזמנם הפנוי?
• מה הקשר ביניהם?
כדי להרחיב את הדיון תוכלו להציע לתלמידות ולתלמידים לחשוב מה מצבם המשפחתי, להסתכל על אופן העמידה שלהם, לנחש מה המעמד החברתי או הכלכלי שלהם. לאחר מכן שאלו את התלמידים והתלמידות מה משותף ליהודים בני הקהילות השונות? הַציעו להם להתייחס לשפה (עברית), למנהגים, לדת ועוד.
מאיפה הגעתי?
• הַקרינו את השקופית 'השפה מתפתחת' שעוסקת בפיזור הגיאוגרפי של יהודים ברחבי העולם.
שאלו את התלמידים והתלמידות מאין הגיעו המשפחות שלהם. עִרכו על הלוח רשימה של המדינות שמשפחות התלמידים והתלמידות הגיעו מהן. בקשו מהתלמידים לשתף בביטוי, במשפט או במילה שהשתמרו במשפחתם מהקהילות שהגיעו מהן כמו: ביטוי שסבתא או סבתא רבְּתא נוהגות לומר במרוקאית או שיר ששרים ביידיש.
• הַסבירו שהשפות היהודיות התפתחו בכמה שלבים, ושבמצגת ניתן לראות את השפה המדוברת בפי היהודים בתקופות שונות ברחבי העולם. בשלב ראשון התרכזו היהודים בארץ ישראל ודברו בשפה העברית. לאחר חורבן בית המקדש השני החלו היהודים להתפזר בעולם. הם השתלבו במקומות בהם גרו ויצרו שפות שמשלבות בין העברית לשפות המקומיות.
• מכירים מילים שהגיעו לעברית משפות אחרות? הַקרינו את רשימת המילים שבשקופית 6 במצגת ובקשו מהתלמידים לנחש מאיזו שפה הגיעה כל מילה. שתפו את התלמידים בכך שהיום, לאחר שהתקבצנו (ועודנו מתקבצים) מכל רחבי העולם, השפה שלנו היא כמו פסיפס שמורכב מעברית ומכל השפות שהיהודים הגיעו איתן לארץ.
אילו גורמים מחברים בין אנשים? האם יש היום מאפיין שמחבר בין אנשים והופך אותם לקהילה?
בכל קהילה התפתחה מערכת תרבותית ייחודית שכללה שפה שהייתה שילוב בין השפה המקומית עם מעט עברית. וגם סִפרות, תפילות, ביגוד, מאכלים, חפצים, מנהגים ועוד. כל אלה הם חלק מהתרבות שלנו גם כיום בישראל, והיכרות עם התרבות הזאת מחברת אותנו למי שאנחנו היום ותמשיך ללוות אותנו גם בעתיד.
כל התצלומים שבמצגת שמורים בספרייה הלאומית ושמורים בה מסמכים ותצלומים נוספים שמספרים את הסיפור של קהילות יהודיות עתיקות וחדשות. בביקור בספרייה תוכלו לראות אותם מקרוב.
משך הפעילות: 3 שעות (כולל הפסקה)
במסגרת התוכנית "שפה משותפת" תגיעו לביקור בספרייה הלאומית. במהלך הביקור נעסוק בקהילות וברלוונטיות שלהן לחיים שלנו היום, נחשוב על חיבורים בינינו ובין האנשים סביבנו וניצור בהשראתם דיוקן אישי-קהילתי. הביקור יכולל סיור בבניין הספרייה,ביקור בתערוכה של אוצרות הספרייה וסדנאות פעילות.
משך הפעילות: 45 דק'
לאחר הביקור בספרייה הלאומית בה דברנו על קהילות ויצרנו דיוקן אישי-קהילתי. נבנה את תמונה של הכיתה, שתהיה מורכבת מהדיוקנאות שהתלמידים והתלמידות יצרו בספרייה ובעזרתה נגלה חיבורים בין תלמידי הכיתה, ונחשוב על הכיתה שלנו כקהילה.
בניית תמונה כיתית:
חלקו לתלמידים ולתלמידות את הדיוקנאות שיצרו בספרייה. אם הדיוקנאות לא נמצאים בכיתה, חלקו לתלמידים ולתלמידות פתקים ובקשו מהם לכתוב או לצייר על הפתק פרט אחד שהשתמשו בו ביצירת הדיוקן.
בקשו מהתלמידים והתלמידות לתלות את את הדיוקן או הפתק שלהם, לפי ההנחיות הבאות:
• כל מי שבחר לשבץ אלמנטים של כלי נגינה
• כל מי שבחר לשבץ אלמנטים שקשורים לעולם הספורט
• כל מי שבחר לשבץ חפצים שקשורים למטבח או לבישול
• כל מי שבחר לשבץ משהו ש למשפחה שלו
• כל מי שבחר לשבץ דברים מעולם הבנייה
• כל מי שבחר לשבץ בעל חיים
• כל מי שבחר לשבץ אלמנטים מעולם הפנטזיה
תוכלו כמובן להוסיף קטגוריות נוספות, לפי מה שמתאים לכיתה שלכם.
ערכו דיון בכיתה: מה החפץ שמשותף להכי הרבה תלמידים בכיתה? האם זיהיתם תחומי עניין משותפים שלא ידעתם עליהם קודם?
סיכום
במהלך הביקור בספרייה הלאומית עסקנו בשפה המשותפת שמחברת בין אנשים וקהילות. ניסינו לחשוב מה חיבר בין אנשים בעבר ומה עדיין מחבר ביניהם היום. גם הכיתה שלכם, הקבוצה שאתם מבלים איתה שעות רבות במהלך היום היא סוג של קהילה. מה שמחבר את הכיתה לקבוצה אחת הוא שיש לה שפה משותפת, ייחודית שמושפעת ממי ששייכים אליה.
• נשמח מאוד שתשלחו אלינו תיעוד של התמונה הכיתתית שיצרתם עם התלמידים והתלמידות לכתובת: [email protected]
תודה ולהתראות!
