בספר נזכרים דמויות היסטוריות ואירועים היסטוריים. ננסה להרחיב מעט על הפרטים הללו באמצעות שאלות סביב תמונות. להלן הצעות:

1.      מרגלים ישראליים

חיבור לספר: בספר מוזכרות פעילויות ריגול שונות נגד אנשים בחו"ל, ובמרכז הספר עומד המוסד המפעיל את פעילויות הביון הישראלי בחו"ל.

בסיפור מזכירים הנערים את אלי כהן כדוגמה למרגל ישראלי נודע מטעם המוסד. אפשר להרחיב  מעט על אלי כהן.

הציגו מודעת אבל ושאלו את התלמידים מי הדמות הנזכרת בה.

ספרו בקצרה על אלי כהן (תוכלו למצוא רקע נוסף בכתבה על דמותו):

עלה ממצרים לארץ ישראל, ושנים בודדות לאחר מכן גויס למוסד ויצא בשליחות חשאית לדמשק. לאחר שנים אחדות הצליח להתברג לצמרת הממשל הסורי ולספק ידיעות חשובות, אך לבסוף נתפס והוצא להורג. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

 אפשר להציג ידיעה בעיתון על הוצאתו להורג.

כהן הוא המרגל הישראלי הנודע ביותר, בין השאר בגלל סופו הטראגי. ידועים גם משתתפי המבצע להבאת אדולף אייכמן לארץ. על אחת מהם – יהודית נסיהו – נעשה סרט.

2.      פרשת יונתן פולארד

חיבור לספר: בספר מזכירה ראשת המוסד שולמית לחנן את האיסור החמור לפעול על אדמת ארצות הברית, מאז פרשת פולארד.

פרשת פולארד מוצגת כרקע לכל ההתרחשות בסיפורנו –בעקבות פרשה זו נמנע המוסד מלפעול בארצות הברית גם נגד מדינות אויבות. האזכור בספר מרומז ביותר, ואפשר להרחיב מעט את המידע על הפרשה.

הציגו לתלמידים מודעה ושאלו מה הם יודעים על הסיפור.

ספרו בקצרה: יונתן פולארד הוא יהודי אמריקאי שעבד בתפקיד ביטחוני רגיש בארצות הברית ופנה לישראל במטרה לשמש סוכן סמוי. המוסד הפעיל אותו במשך כמה שנים וקיבל ממנו מידע מודיעיני רב על ארצות הברית. ב-1985 הוא נתפס ונשפט, ונגזר עליו מאסר עולם. ארצות הברית היא מדינה ידידותית לישראל, ותפיסתו של פולארד יצרה קרע בין המדינות (בכתבה הזו יש הרחבה על הבעייתיות בכך). ישראל לא הודתה באחריותה להפעלת פולארד עד 1998. במשך שנים רבות התנהל קמפיין לשחרורו. ב-2015, לאחר ריצוי של 30 שנה בכלא, הומתק עונשו והוא שוחרר.

כפי שמוזכר בספר, כדי לא לערער שוב את היחסים עם בעלת ברית כה חשובה לישראל, נמנע המוסד מלבצע פעולות ריגול על אדמת ארצות הברית, גם נגד גורמים זרים.

להרחבה: ידיעה ראשונה על מעצרו (המשך)

3.      האו"ם

חיבור לספר: בספר יוצאים הילדים לפעילות הריגול במסווה של משלחת נוער לאו"ם. משלחות כאלה אכן מתקיימות.

הציגו לתלמידים כרזה. שאלו מה הם יודעים על האו"ם – האומות המאוחדות.

ספרו בקצרה: להקמת האו"ם קדמה הקמתו של ארגון בינלאומי אחר – חבר הלאומים, שפעל בין מלחמות העולם. לאחר פירוקו הוקם האו"ם כשמטרתו קידום השלום וההבנה בין העמים, כלקח מהמלחמות העולמיות הנוראיות שקטלו עשרות מיליונים. כיום חברות באו"ם 193 מדינות, והוועדות והמועצות השונות בו עוסקות בשלל תחומים הנוגעים ליחסים שבין מדינות – ענייני ביטחון, חברה, כלכלה ועוד.

הקשר לישראל: בזכות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 התאפשרה הקמת מדינת ישראל. עם השנים עברו באו"ם החלטות רבות כנגד המדינה (בעקבות מלחמת ששת הימים בעיקר). יש הטוענים שמדיניות האו"ם כיום מוטה כנגד ישראל, והדבר בולט בעיקר בכך שהחלטות שמתקבלות נגדה אינן מתקבלות נגד אזורי סכסוך דומים אחרים. מן הצד השני יש טוענים שמכיוון שישראל אכן שולטת על שטחים שאינם חלק ממנה, ושרוב תושביהם פלסטינאים, טוב שיש ביקורת ובחינה מצד האו"ם על הנעשה שם.

תמונה בעיתון – שמיר (כשר חוץ) נואם מול אולם ריק בעצרת האו"ם

‍