אנו יכולים למצוא בסיפורו שלמרטין לותר קינג משמעות לחיינו-אנו בישראל. אומנם אין בישראל הפרדה ואפליה רשמיות מטעם החוק כשם שהיה בארצות הברית בילדותו של מרטין לותר קינג, אך אין זה מעיד על כך שהגזענות והאפליה אינן קיימות. אדרבה, הן עדיין קיימות בכל ארצות העולם. גם בארץ היו כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התקוממויות נגד יחס מפלה כלפי עדות שונות, ואלה מתקיימות עד היום. יש עדויות לכך שגם בישראל, ככל שצבע העור כהה יותר, האפליה והגזענות רבות יותר.

תוכלו לפתח דיון בכיתה או להציע את הנושא כעבודת חקר בבית.

הפנו את התלמידים לדוגמאות מארכיון הספרייה:

תנועת "הפנתרים השחורים"

התנועה קמה בשנות ה-70 בעקבות תחושת קיפוח עמוקה של הדור השני לעולי עדות המזרח. שמה של התנועה לקוח משם שלתנועת מרי בארצות הברית. חברי התנועה טענו בעיקר נגד קיפוח כלכלי, אך לא רק. הם העלו לתודעה את האפליה הגזעית הקיימת בצורה מוסווית או גלויה בציבור הישראלי.

• מודעה: בישראל דופקים את השחורים, של תנועת כחול לבן (זרם שהתפלג מהפנתרים השחורים)

‍

פרשת ילדי תימן

במהלך השנים הראשונות לקום המדינה החלו להישמע טענות בדבר ילדי עולים חדשים מתימן אשר נעלמו מבתי החולים ונטען שנפטרו. הסערה פרצה מחדש בשנות ה-60, והוקמה ועדה לבדיקת העניין. מסקנתה הייתה שרוב הילדים נפטרו בבית החולים, אחדים נמסרו לאימוץ, וגורלם של כמה עשרות לא נודע. אף שתעלומת גורלם של הילדים האבודים לא נפתרה סופית, ברור כי התנשאות הממסד הרפואי והממשלתי כלפי ה"שחורים" הביאה להעלמת מידע מההורים על מצב ילדיהם.

• מה עלה בגורלם של ילדי תימן האבודים? – כתבה בנושא

‍

 אפליה עדתית בבתי ספר

‍בבתי ספר שבהם יש למנהלים אוטונומיה להחליט אילו תלמידים יתקבלו ואילו לא, עולה פעמים רבות טענה לאפליה על רקע גזעי. בכמה מקרים הוצגו טפסים לקבלת תלמידים במוסדות בחברה החרדית שבהם נדרש לציין את שם המשפחה כמהדורות אחורה. טפסים אלה משקפים את הרצון לברר את שייכותו החברתית-עדתית של כל תלמיד. תנועת ש"ס הוקמה על רקע אפליה כזו. לימים הופנו כלפי תנועת ש"ס טענות שהקמת התנועה והרשת החינוכית שלה חיזקו את ההפרדה במקום לסייע לביטולה.

• מכתב על הפרדה בין אשכנזים לספרדים בבית הספר

אפשר להביא גם דוגמאות מהעיתונות בתקופתנו ליחס מפלה בין אזרחים בגלל צבע עורם. למשל הפרדה בין יוצאי אתיופיה לאחרים בגנים ובבתי ספר, חשש לאכיפת יתר ולשימוש מופרז בכוח של המשטרה על פי צבע עור או המוצא.

‍

‍