לכתוב את הזמן
הזמן הוא כמו סיפור
תמיד יש תפנית בעלילה
שתשאיר אותך לא מוכנה
בלי חרב בלי מגן
בקרקע לא יציבה
בה את צריכה להילחם כמו אמיצה.
לא תביני את הסוף בלי ההתחלה
אין פתרון בלי בעיה
לא כל הדמויות יישארו עד הסוף
כי לא כולם מתאימים לפרק הבא
לא כולם קרוצים מהחומר שלך
את רובם לא תראה בהרבה עמודים
כי הם רק באו להעביר שיעור לחיים
הזמן היא יצירה
שכותבת את עצמה
כמו כל אומן גדול
היא לא מספרת את הכל
מסתירה סודות בכל פינה
בין אנשים היא מקשרת
עבודות מופת היא יוצרת
גם אם לא תבין את הסיבה
יש משמעות מאחורי כל קו ונקודה
כל יום ויום היא כותבת תוכנייה
לגביי מה יהיה ביום הבא,
לכל אחד זה אישי
היא לא מעתיקה אחד מהשני
לא כמו פיקאסו או מונה
היצירות שלה זה משהו שונה
האתמול, הואמחברות גמורות
כל שנה הן מצטברות
כמו חוויות מעלות אבק
חלקן כתובות בטוש שלא נמחק
בפינה של השולחן הן נערמות
מזכירות לך את כל האכזבות
הימים המבוזבזים
וחלומות שלא יצא לך להגשים
אבל המחברות האלה הן כמו לבנים
איתן אתה בונה את כל המגדלים
בזכותן אתה יכול לשאוף גבוה
ולדעת שאתה תהיה בסדר אם תיפול
לא צריך לפחד מהזאב הגדול
כי תמיד יש לך מצנח
בנוי מדפי לקחים
שמקבלים רק אחרי שנים של למידה
רק אחרי שיש לך מספיק כלים בתיבה
כלים שאיתם אתה יכול לתקן
כל מה שהצלחת לעקם
המחר הוא דף ריק
עם הרבה מקום לשחק
הוא נקי ממגבלות
עוד לא כתבו עליו תוכניות
הוא לא צבוע בחרטות.
אז תבחר באיזה צבע שתרצה
אתה לא יודע מה יקרה,
מחר יכול להיות
הקשת אחרי הסערה
הכל תלוי בתאורה.
לכן, תבחר צבעים עזים
כי רק ככה תגיע רחוק
תתכנן טוב טוב את הפרטים
ותקווה שהחיים לא יסטרו לך בפנים
אתמול, הוא דף טיוטה
מחר תוכל להתחיל מהתחלה...
