בעקבות הברושים

מתכוננים למפגש

  • נבקש מהתלמידים להביא למפגש פריט או חפץ שמייצג עבורם באופן אישי את המושג "זיכרון" או חפץ שמבטא בעיניהם הנצחה (למשל: תמונה של אנדרטה, נר זיכרון, אתר הנצחה של קרוב משפחה וכד').
  • נשלח לתלמידים את השיר "ברושים" של חיים גורי לקריאה מטרימה לפני השיעור. נבקש מהתלמידים לסמן מילים או ביטויים שלא הבינו ושיכתבו אותם במחברת.

השיר מופיע במאמר מאת אמוץ דפני, "ברושים – צלייניה של תפילה עולה" באתר "בכיוון הרוח".

מפגש זום

בפתיחת המפגש המקוון נקיים שיחה קצרה שבה נתמקד בשאלות הבאות:

  • מדוע התפתח בארץ המנהג לטעת עץ או יער לזכר אנשים שנפטרו?
  • האם ישנה משמעות בבחירת הברוש דווקא? האם הוא מתאים להיות "עץ זיכרון" יותר מעצים אחרים? מדוע?

כעת נבקש מהתלמידים להציג את הפריט שהכינו לקראת המפגש ולשתף מדוע בחרו בו. 

בהתאם למספר התלמידים בקבוצה ניתן לקיים את השיתוף בכמה דרכים:

  • אם מדובר במעט תלמידים (פחות מעשרה) ניתן לשתף בסבב בעל-פה בדומה לשיעור בכיתה. אם הקבוצה גדולה יותר, עדיף שישוחחו בחדרים נפרדים בזום, או באמצעות חלוקה לזוגות והתכתבות אישית בין שני תלמידים באמצעות הצ'אט.
  • יצירת מסמך גוגל משותף שבו כל התלמידים מעלים תמונה של הפריט וכותבים הסבר בטבלה שהוכנה מראש עם שמותיהם.
  • ניתן לשתף בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית בתמונות ובתגובות.

כעת נרחיב את השיחה על מטפורת הברוש דרך לימוד השיר. נקרא את השיר פעמיים. בפעם הראשונה נבקש מהתלמידים לכתוב בצ'אט את המילים או ביטויים של הבינו.

לאחר ביאור המילים, נקרא את השיר פעם נוספת, וכעת ננסה להבין את מסריו ואת עיצובו המטפורי של הברוש באמצעות שאלות לדיון:    

  • במה מתאמצים הברושים לגעת, לדעתכם? 
  • מה פירוש "צלייניה של תפילה עולה"?  
  • לדעתכם, מדוע גורי מציין את האפשרות שהברושים הם צל האהובים שנלקחו? האם יש דמיון בין הברוש לאדם? אם כן, מהו דמיון זה?

מהי מטפורה?

השלכת תכונות של מושג מתחום אחד על מושג מתחום אחר, כאשר לרוב אין קשר טבעי אסוציאטיבי בין התחומים. לדוגמה: "רגלי ההר" – השלכת תכונה של גוף האדם (רגליים) על מושג מתחום הטבע (ההר).

עוד "ברושים"

לקראת סיום המפגש נספר לתלמידים כי ישנה גירסה אחרת של השיר "ברושים", דומה אך גם שונה מאוד, שחיים גורי כתב בעבור לחן של שלמה ורבנר. נשלח את הקישור לשיר בצ'אט. נסביר לתלמידים שעליהם לשמוע באופן עצמאי את "ברושים" בביצוע אסתר עופרים, באתר הספרייה הלאומית ולהיעזר במילים מאתר "מילשיר".

ננחה את התלמידים להקשיב למילים ולכתוב במה שונות תכונות הברושים בשיר זה מתכונות הברושים בגרסה הקודמת של השיר.

 


יוצרים בעקבות המפגש: מטלת הגשה

השוו בין שתי הגרסאות של השיר. סמנו את ההבדלים ביניהן.

ענו על השאלות הבאות:

  • מי הנמענים בשורה הראשונה? (על מי נאמר "עליהם")?  
  • מי הנמענים בשורה השנייה? מי ה"הם" שניצבים מעליהם?   
  • לדעתכם, מי מרכיבים את ה"אנו"?  
  • לפי השיר, מהם ההבדלים הבולטים בין הברושים ובין האנשים?
  • מדוע גורי מכנה את הברושים "נרות אילן"? מה הכוונה בצירוף זה? 

למעבר ליחידת הלימוד השנייה, נרות אילן, לחצו כאן

שתפו:
שתפו:
שתפו:
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית