השנה אנו מציינים 50 שנים ללכתו של נתן אלתרמן, חתן פרס ישראל, משורר, מחזאי ועיתונאי. אחד ממפעלי הכתיבה הגדולים שלו הם שירי 'הטור השביעי' - טורי שיר אקטואלי שכתב במשך עשרות שנים - בעיתון דבר ובעיתונים נוספים.
במסגרת פעילות הגזוזטרה קראנו כמה משירי הטור השביעי המפורסמים: מגש הכסף, מכל העמים, נאום תשובה לרב חובל איטלקי וניו פומבדיתא. בסיום הפעילות יצרו המשתתפים שירים ברוח טורי השיר של אלתרמן: שירים מחורזים בענייני התקופה.
רבים השירים שנשלחו, וההחלטה על השירים הנבחרים הייתה קשה מאוד. אנו מודים לכל השולחים ומפצירים בכם להמשיך לכתוב.
ואלה חמשת השירים המצטיינים (אין משמעות לסדר הופעת השירים):
הָאִישׁ הַהוּא יוֹדֵעַ
הוּא פִּתְאוֹם, כּוֹכַב הַצָּפוֹן
קוֹפֵץ הֵנָּה וָהֵנָּה כִּצְפַרְדֵּעַ
שָׁאַלְתִּי, הִזָּהוּ הַכִּוּוּן הַנָּכוֹן?
כִּי, כָּל יוֹם הוּא אָסוֹן
וְכָל עֶרֶב יֵשׁ טֶקֶס
עוֹד זוֹכְרִים מָתַי סָפַרְנוּ רִאשׁוֹן?
עוֹד זוֹכְרִים מָתַי הָיָה אֶפֶס?
זֶהוּ סִפּוּר עִם סוֹף עָצוּב,
שׂוֹחִים בְּחֵטְא קַדְמוֹן, שׂוֹחִים וּמִתְעַיְּפִים...
וּזְמַנֵּנוּ בָּעוֹלָם? זְמַנֵּנוּ קָצוּב.
עָדִיף לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת מֵאֲשֶׁר לְהַמְשִׁיךְ לְהַכְתִּים.
כָּל בַּרְנָשׁ קוֹרְאוֹ קוֹרוֹנָה
יָצָא מִסִּין הִגִּיעַ הֵנָּה
הוּא פָּגַע בִּמְעַטִּים
עַכְשָׁו כֻּלָּנוּ בַּבָּתִּים.
יוֹשְׁבִים אָנוּ בִּמְבוּכָה
אָנָּא תַּעַזְבֵנוּ בִּמְנוּחָה
עַתָּה כֻּלָּנוּ בּוֹדְדִים
חוּץ מִכַּמָּה חֲרֵדִים.
מִין וִירוּס מִין נְגִיף
אֶת דַּלָּתֵנוּ הוּא הֵגִיף
דָּם צְפַרְדֵּעַ כִּנִּים עֲרֹב
וְגַם קוֹרוֹנָה פֹּה קָרוֹב.
חַיָּבִים אָנוּ לַחֲשֹׂף
מְחַשְּׁבֵי עִתּוֹת וְקִצִּים
אֵיךְ יִרְאֶה הַסּוֹף
בְּמַחְסוֹר הַבֵּיצִים.
כָּלְךָ וִירוּס אָנָּא צֵא
לָשׁוּחַ בַּשָּׂדֶה אֲנִי רוֹצֶה
אַךְ טוֹב הַנְּגִיף וְכָל הַיֶּתֶר
בִּכְדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי שְׁנֵי מֶטֶר.
וּכְשֶׁאֵין מֶמְשָׁלָה
מָה רַבָּה הַתַּבְהֵלָה
אֶת הַמַּגֵּפָה שֶׁפֹּה אוֹרֶבֶת
הַיָּמִין כֹּה מְקָרֶבֶת
הַאִם הַשְּׂמֹאל הוּא הַבְטָחָה
לֹא הַשְּׂמֹאל דּוֹחָה דּוֹחָה.
הָגִיג נִצְנֵץ בְּמֹחִי הַזָּעִיר
וְאִם לֹא הַהֶסְגֵּר אֲפַרְסְמוֹ בְּחוּצוֹת הָעִיר
בְּתוֹךְ חַדְרֵי אֲנִי יוֹשֵׁב עִם בְּשׂוֹרָה לְעוֹלָם
עָשִׂיתִי RESET לַמַּחְשֵׁב וְהַוִּירוּס נֶעֱלַם.
אֶת הַשִּׁיר אֲנִי שׁוֹלֵף
מִמּוֹחִי הָרָדוּד
אַךְ הִנֵּה עֲטַלֵּף
אוֹי אֲנִי אָבוּד.
צַר לִי עֲלֵיהֶם,
עַל הַשָּׁמַיִם.
שֶׁזֹּהַר כּוֹכְבֵיהֶם,
אֵינוֹ מֻחְזָר מֵעֵינַיִם.
מִי מוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים?
בְּמִי אוּכַל לִבְטֹחַ?
עַל הַסֶּלַע חֲרוּטִים
דִּבְרִי פְּרֵדָה שֶׁל מָנוֹחַ.
אַךְ כְּפִי שֶׁלֹּא נִתָּן
לִכְלֹא דְּרוֹר בְּתוֹךְ כְּלוּב.
הַבְּדִידוּת וְהַנִּתּוּק -
לֹא יִמְנְעוּ אֶת הַלִּבְלוּב.
תְּפִלָּה חֲרִישִׁית נִשְׁמַעַת,
וְהָרְחוֹב כְּבָר אֵינוֹ שָׁקֵט.
שִׁירַת אֲנָשִׁים בַּפַּחַד נוֹגַעַת,
וּמֵהַמָּוֶת נוֹלְדָה אַהֲבַת אֱמֶת.
פִּתְאוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב
עַל הַפְּרָחִים בַּגִּנּוֹת וּבַכְּבִישִׁים
הַפְּרָחִים שֶׁמִּתְיַבְּשִׁים וְאַיֵּן מִי שֶׁיַּשְׁקֶה אוֹתָם.
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַתַּכְשִׁיטִים,
הַיְּשֵׁנִים שַׁעַבְרוּ בַּדּוֹרוֹת
שֶׁאִיֵּן מִי שֶׁיַּעֲנֹד אוֹתָם
כִּי אַיֵּן מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל.
אֲנִי עוֹצֵר וְחוֹשֵׁב עַל הַכִּתּוֹת
הַחֲשׂוּכוֹת וַהֲרִיקוֹת, עִם הַכִּסְּאוֹת הַמּוּרָמִים
שֶׁאִיֵּן מִי שֶׁיּוֹרִיד אוֹתָם, וְלֹא הָיָה כְּבָר זְמַן מָה.
עַל הַצְּדָפִים, אֲנִי חוֹשֵׁב,
שֶׁאִיֵּן מִי שֶׁיֶּאֱסֹף אוֹתָם וּמַחֲלִיט-
אוּלַי זֶה לְטוֹבָה.
וּלְבַסּוֹף אֲנִי חוֹשֵׁב
וְצוֹרֶמֶת לִי רַק הַמַּחְשָׁבָה
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל חֲתוּלֵי הָרְחוֹב,
שֶׁאִיֵּן מִי שֶׁיַּאֲכִיל אוֹתָם, יִתֵּן לָהֶם מַיִם,
יַכְנִיס אוֹתָם לִבֵּית כְּשֶׁמַּתְחִילָה סָעֲרָה.
וַאֲנִי חוֹשֵׁב,
אֲנִי לֹא מַפְסִיק לַחֲשֹׁב
עַל הַקְּבָרִים
שֶׁאִיֵּן מִי שֶׁיִּפְקֹד אוֹתָם.
אַיֵּן מִי שֶׁיִּבְכֶּה, יְסַפֵּר עַל מִצֵּב הַבִּישׁ בְּאַלְפַּיִם-עֶשְׂרִים
וְיַנִּיחַ פְּרָחִים.
100 מטר
כמה דברים
אפשר לעשות
במרחק של מאה
מטרים מהבית:
אפשר לצעוד
הלוך וחזור
בסיבובים קצרים
לשעות ארוכות.
אפשר לבעוט
עם כדור על קיר
לשחק, להנות
לתפוס מעט שמש.
אפשר אולי
להתאמן על
גלגלונים (קשה!)
מעל המדרכה.
אפשר לספור
מכוניות אם
הן עוברות, לראות נוף,
לנופף לעוברים.
מרחוק.
אהבה זה
ריחוק, כך אומרים,
אבל מאה מטרים
זה בכלל לא כל כך
רחוק.
.svg)
