שנה טובה: בין נוסטלגיה להתחדשות

היכנסו לפוסט שנה טובה בעקבות "חבלים".

התבוננו בגלויה שהייתה שמורה בארכיון הספרייה ונמצאה בין מכתבים שונים של הסופר דן-בֶּנְיָה סֵרי. קראו את הפסקה הפותחת, הכוללת ציטוט מהגלויה של סרי אל הסופר חיים בְּאֵר.

משימת חקר: מי הן הדמויות?

השלימו את החלקים החסרים ב"פאזל":

הפוסט מציג התכתבות בין שתי דמויות מוכרות מעולם הספרות.

מי הן ומה הקשר ביניהן? חפשו מידע עליהן ברשת וצרו "כרטיס ביקור" לכל אחד מהסופרים.

בכל כרטיס יש לציין את שמו, את עיסוקו, את שנת הלידה שלו, את מוצאו המשפחתי, את מקום מגוריו בעבר ובהווה וכן שתיים-שלוש יצירות מרכזיות שכתב.

מומלץ לעצב את הכרטיסים באתר canva. בחרו שם בתבנית של כרטיס ביקור.

בעקבות המידע שאספתם קִראו שוב את קטע המכתב של דן-בניה סרי וענו:

  1. אילו פרטים ביוגרפיים משותפים יש לשתי הדמויות?
  2. כיצד פרטים אלו מתקשרים לגלויה ששלח סרי לחיים באר?
  3. במה, לפי המכתב, עוסק הספר "חבלים", ומדוע קריאתו עודדה את סרי לקנות דווקא את הגלויה המוצגת בראש הדף?

שלחו למורה בוואטסאפ את התשובות ואת כרטיסי הביקור שהכנתם.

קפסולות זיכרון

הסופר הצרפתי הנודע מַרְסֵל פְּרוּסְט מתאר בספרו האוטוביוגרפי למחצה "בעקבות הזמן האבוד" את היכולת של מעשים, תחושות, חפצים או רגעים ייחודיים להיות מעין קפסולות זיכרון בעבורנו. בעבור פרוסט היה זה המגע של עוגייה טבולה בתה בלשונו:

"וברגע שעמדתי על טעמה של פיסת [עוגיית] המדלין הטבולה בחליטת התירזה, שהיתה דודתי מגישה לי... כהרף עין קם הבית הישן והאפור, הצופה לרחוב, ובו החדר... ואנשיה הטובים של העיירה ובתיהם הקטנים והכנסיה וכל קומברה וסביבותיה, כל זה הלובש צורה וממשות, קם וניעור, עיר וגנים, מספל התה שלי".

(מרסל פרוסט, בעקבות הזמן האבוד [1], תרגום: הלית ישורון, הקיבוץ המאוחד 1991, עמ' 51-50)

קראו את הפסקה המצטטת קטע נוסף ממכתבו של סרי, מהמילים "במכתב הנלווה אל הגלויה" ועד הציטוט מהספר "חבלים". מה מהווה קפסולת זיכרון בזיכרונותיו של באר? מה החוויה הממשית שחווה, ומה הקישורים שהיזכרות ובחוויה הזו מעוררת?

קפסולת הזיכרון לא הייתה של סרי. אם כן, מדוע הוא התפעל מהדימוי והזכיר אותו במכתבו? אומנם סרי לא מסביר זאת במכתב, אך תוכלו לנסות לנחש את הסיבה לכך גם על פי התיאורים שלו-עצמו במכתב ("כולנו מתבוססים בשלולית הפצעים של חיינו") וגם בעקבות הקריאה שלכם את הציטוט מתוך "חבלים".

חשבו על משהו שמהווה קפסולת זיכרון בעבורכם: חפץ מהילדות, מילים, תחושה, פעולה של ההורים, ריח, מקום... כתבו תיאור קצר של כמה שורות על הזיכרון, ואם תוכלו צרפו תצלום מילדותכם או מהרשת שממחיש אותו. אם זהו חפץ שנמצא בביתכם, צלמו אותו.

כתבו את הטקסט כמו בציטוט מ"חבלים" או מ"בעקבות הזמן האבוד" וספרו כיצד ההיזכרות בו או חוויה ממשית בהווה זורקות אתכם באחת לעבר, לילדותכם המוקדמת.

שלחו למורה בוואטסאפ את התשובות ואת הצילום והטקסט שכתבתם.

  • הצעה נוספת: רבים נוהגים להכין קפסולת זיכרון ממשית: קופסה אטומה המורכבת מחפצים שונים המתארים את חיינו בהווה ומיועדת לפתיחה בעתיד הרחוק או הקרוב. הכינו קופסה כזו והכניסו לתוכה פריטים שמתארים רגעים חשובים וזיכרונות מההווה. תוכלו להוסיף מידע או מחשבות בכתב. אטמו אותה היטב וכתבו תאריך פתיחה (למשל, לעוד שנה או תאריך יעד מאוחר יותר). לפני האטימה תוכלו לתעד את החפצים שהכנסתם ולשלוח למורה.
שתפו:
שתפו:
שתפו:
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית