במערך זה נקרא את השיר "קו העוני" של המשורר רוני סומק ונדון ביחסיותו של העוני ובנוכחותו בשיר ובמציאות הישראלית. המערך מורכב משלושה חלקים: מטלת הכנה לקראת מפגש כיתתי מקוון, מערך שיעור בזום עם שאלות לדיון ופעילויות נוספות ומטלה מסכמת בעקבות המפגש.
איפה נמצא קו העוני? שלחו לתלמידים קישור לפעילות. בקשו מהם לסדר את הפריטים מעל "קו העוני" ומתחתיו. לחילופין ניתן לסדר את הפריטים בסדר היררכי: קרוב לקו ורחוק ממנו, על פי תפיסתם האישית.
עם סיום הפעילות עליהם לצלם את המסך ולשלוח אותו לכם במצגת שיתופית שתפתחו לשם כך.
צופים ומאזינים:
שִׁלחו לתלמידים את שני הקישורים הבאים ובקשו מהם לכתוב לכם בוואטסאפ איזו שורה בשיר התקשרה אצלם לאחת התמונות או לאחד הסרטונים שראו ולהסביר מדוע.
היחסיות של העוני
בפתיחת המפגש התייחסו למטלה המוקדמת. לאחר מכן בחרו שני צילומי מסך מהמצגת השיתופית והציגו אותן בזו אחר זו. אִמרו שברצונכם להבין מניין נובעים ההבדלים במיקום הפריטים; מדוע יש דברים שבעבור האחד נחשבים עוני ובעבור האחר - לא. בחרו שני פריטים שהוצבו במקומות שונים ביחס לקו העוני ובקשו מהתלמידים לנמק את המיקומים.
היחסיות של העוני – בתצלומים: הצלם ג'יימס מוליסון צילם חדרי ילדים ברחבי העולם. בחרו שלושה תצלומים מן התערוכה והציגו אותם. דונו בהבדלים ביניהם.
תוכלו לבחור בתצלום של ביקרם מנפאל, תצלום של צביקה מביתר עילית ותצלום של קאיה מיפן. לעומת חדרו של ביקְרם, חדרו של צביקה, שהוא ישן בו עם שניים מאחיו, נראה ראוי בהחלט. ביקרם אולי היה מקנא בצביקה על הרהיטים הטובים והנקיים שבחדר שלו, אך לעומת חדרה של קאיה, חדרו של צביקה נראה פתאום עלוב.
השיר "קו העוני"
שתפו את השיר "קו העוני" מאת המשורר רוני סומק ובקשו מאחד התלמידים להקריא אותו.
פִּתחו בלימוד השיר עצמו: מיהו הדובר בשיר? מהו המקום שהוא מתאר? מה הם מאפייניו הפיזיים של המקום כפי שהם משתקפים בשיר? כיצד המאפיינים הפיזיים ממחישים את נושא השיר?
השיבו על כך באמצעות מילוי טבלה שיתופית. צרו עותק של הטבלה ושתפו את הקישור בצ'ט. התלמידים ישלימו בעצמם את משמעויות התיאורים והמטפורות השונים בשיר.
אם התלמידים לא יאתרו את המידע בעצמם, תוכלו לסייע להם. להלן כמה כיוונים:
לחם – "צבעי איפור זולים". המטפורה הזו מביעה את חוסר האמון של הדובר בכך שלחם יכול להיות כל כך עלוב ומעורר סלידה מטבעו.
זיתים – בעבר נחשבו אוכל של עניים בגלל מחירם הנמוך והיכולת לקטוף אותם מעצים בסביבה.
מוכר נפט – נפט אינו מאפיין רק עניים. הוא שימש לחימום בתים גם בשכונות מבוססות יותר. רק למעטים הייתה מערכת חימום חשמלית וכמובן יקרה יותר.
אדמה בוצית – שכונת המגורים המוזכרת בהמשך בשמה "המעברה" הייתה מאולתרת ונבנתה במהירות, ולכן לא נסללו בה כבישים,מה שיצר חוסר נוחות, לכלוך והצפות בעונת החורף.
צריף, מעברה – המעברות היו שכונות שנבנו בחופזה כדי לשכן את גלי העלייה של שנות ה-50, השנים שלאחר קום המדינה. המבנים היו מגוונים: אוהלי בד, צריפי עץ או פח ("פחונים"), ללא בידוד ופעמים רבות ללא חשמל ומים זורמים. את המים היו צריכים לשאת ממכליות מים.
חִזרו לפעילות המקדימה ולמונח "קו העוני" ושאלו:
סיכום
קו העוני הוא מושג חברתי. הוא נדרש לצורך מדדים חברתיים, אך אינו רלוונטי לאדם הפרטי. הדובר בשיר נזכר בילדותו, עולם של קושי ומחסור, בלי לראות קו כלשהו שנמתח מעליה. מדד העוני ותחושת העוני הם יחסיים. את העוני במדינת ישראל לא מודדים לפי העוני בנפאל, בקניה, בהודו או בסין וגם לא לפי ארצות הברית או קטאר.
מה כל אחד מאיתנו למד מכך?
בשיר מוזכר קו שמחלק את החברה לשניים. בעבור כל פרט בחברה, מה שמעבר לקו בלתי נראה, כאילו אינו קיים כלל. כפי שהדובר לא ראה את מה שמעל קו העוני, גם אלו שמעליו אינם רואים בהכרח את מי שמתחת לקו.
.svg)
