קראו את השיר, רפרפו בכתבה והתבוננו בתמונה שצורפה אליה. הסיפור שמאחוריה הביא את המשורר לכתוב את השיר.
הילד שהשיר התבסס עליו הפך פליט בשואה – אדם בלי אפשרות לחזור לביתו. רבים ממאות אלפי פליטי השואה הגיעו לבסוף לישראל. כאן יש שחיכו להם קרובי משפחה מצפים, ויש שהתחילו את חייהם גלמודים עם זיכרון אהוביהם, אך עם תקווה מפעמת. קראו את הכתבה בעיתון של רחל ינאית (לעתיד אשת נשיא המדינה, יצחק בן צבי), המתארת אוניית פליטי שואה המגיעה לישראל. לרבים מהעולים לא ציפו קרובים בנמל, אך אין פירוש הדבר שלא היו להם קרובים חיים. כדי שיוכלו למצוא את יקיריהם הוקם גוף שנקרא "המדור לחיפוש קרובים", שבין השאר הפעיל פינה ברדיו, אחרי שידור החדשות, שבה אנשים חיפשו את קרוביהם ופרסמו מידע שיכול לסייע למוצאם.
הַקליטו קטע מן התוכנית שבו אברם הילד מחפש את קרוביו או קרובים מחפשים אותו. התבססו על המידע בשיר ובתמונה מהעיתון. ציינו את שם המחפש (אברם), את שם האדם שהוא מחפש, את קרבתו לנער ופרטים שונים עליו (כמובן, הַמציאו את הפרטים).
שלחו את ההקלטה למורה.
השיר מסתיים בקריאתו של אלוהים ל"אברם הנער" לקום וללכת ארצה. בהשראת תיאורה של רחל ינאית, הוסיפו בית לשיר המתאר אותו מגיע לישראל באונייה. חשבו – האם מישהו יחכה לו? היכן ימצא את מקומו? (בקיבוץ, בעליית הנוער, אצל מכרים או קרובים וכדומה).
.svg)
