יחידת החקר המתאימה לכיתות הלומדות את נושא המהפכה התעשייתית כחלק מלימודי ההיסטוריה, ומטרתה להעמיק את למידת היתרונות והחסרונות של שינויים טכנולוגיים. המצאת מנוע הקיטור הייתה הכוח המניע של המהפכה התעשייתית. באמצעותו הופעלו הרכבת, סמל המהפכה, והמכונות במפעלים. בחלק זה יכירו התלמידים את אחד החידושים המרכזיים במהפכה התעשייתית ואת התגובות של אנשים בני הזמן על החידוש הזה. הם יבחנו את דעותיהם של התומכים ושל המתנגדים ויבינו מה סימל החידוש ואֵילו ערכים נלוו אליו.
ירושלים.
[...]שמחנו בימי חול המועד סוכות לקבל בכל יום רבים מאחינו האיכרים מכל המושבות הקרוביםוהרחוקים שעלו לחוג את חג הסוכות בירושלים.
בסוסיאש ורכבי ברזל עלו אחינו אלה, נער וזקן, טף ונשים, ציונה חמדת לבבם ולב כל אישישראל. ובני ציון היקרים קיבלו פני החוגגים בשמחה וחיבה וקולות "ברוך הבא,ברוכים הבאים" נשמעו מכל עבר.
מיוםשנגמרה מסילת הברזל החלה בעירנו תקופה של חיים חדשים. חיים של פרנסה וכלכלה. בבוקרתצא את העיר מכונת הקיטור עם נוסעים לא פחות ממאה וחמישים ולפעמים גם יותרממאתיים. ובשעה העשירית לפני הצהרים תבוא ליפו ומשם תצא בשעה השלישית אחר הצהריםותבוא הנה בשעה השישית, אחר שקיעת החמה.
כלאיש ישיש על התקופה החדשה הזאת. אך בעלי העגלות עצבים כי נשבר מטה לחמם וגם לבעליהגמלים אשר הובילו כל משא על דבשת גמליהם אין כל עבודה כי עגלת הקיטור אחת תובילמשא שישים גמלים, ומלבד שמחיר הובלת הסחורה בעגלות הקיטור בזול, הסוחר מקבל סחורתוביום הגיעה ליפו באניה.
העגלוניםקיוו כי ימצאו די סיפוקם מהובלת אנשים לטיול במרכבותיהם, אכן גם תקוותם זאת נכזבה,כי בעלי מסילת הברזל ייחדו מכונת קיטור עם חמש עגלות למסע של תענוג. במחיר 7 גרושלנפש תוביל "המכונה לטיול" את הנוסע... לכפר הרחוק מעירנו מהלך שלוששעות, ובעגלת הקיטור עשרים רגעים. פעמיים ביום ילך המסע הזה הלוך ושוב.
"המליץ",6.11.1892
בני עגלונים נקמטו פנים. גמל וחמר יבכו מר. רעם רעש וגעש. גלגלים ואופנים על מטיליםואדנים, מתגלגלים ורצים, ממהרים אצים. עגלות עגלות, מרקדות ועולות, תעבורנהבגאיות, תדלגנה על גבעות, כמו תכעסנה כעס מעבודה ומעש.
והנההגיעו מנגב לירושלים. וקול הצפירה נרדמים מעירה. וזקנים, נערים, נשים ונכרים,גדודים גדודים, עברים ואשדודים, טסים דאים, הולכים ובאים. רבנים וסופרים, חסידיםוכופרים, סוחרים ודוקטורים, צבועים וקנאים, תלמידים ומלמדים, ממונים וחכמים, שוטיםונבונים, מינים שונים, המונים המונים. תקיעה גדולה! הקיטור הגיע עד שערי ירושלים!
תנוכבוד לערב המאה העשרים!
בגאווהוגאון עבר הקיטור אפיקים ונהרות הרים וגבעות עמקים וגיאיות ובשאון והמולה וקולשופר חזק בא עד שערי עיר הקודש, עיר אשר יושביה נרתעים אחורנית מפני דופק החיים,עיר אוהבי תרדמות, מוקירי החושך. הנה הוא בא ותרועת ניצחון על שפתיו! ניצחון איןקץ, ניצחון גדול מאוד, ניצח הקיטור הפעם.
שמעו המונים, נהמת הקיטור היא נהמת ניצחון ההשכלה על הבערות, העבודה על העצלות, החכמהעל ההבל, הקידמה על האחור, השכל על הסכלות, ניצחון הרוח הצח והמבריא על רוח הקטבוהמרירי, ניצחון משכילים על המהבילים. שמחו מאורי האור, משכילי ירושלים!
"האור",2.9.1892
1. לפענח:
- קִראו את הידיעות העיתונאיות שהתפרסמו בירושלים לפניכ-130 שנה על פתיחת קו הרכבת לירושלים. סַמנו בטקסט מילים שאינכם מבינים וחפשואותן במילון. כִּתבו את פירושן המתאים בשוליים.
- האם הבנתם את המילים "ישיש","עיצבון", "גמל" (בהקשרה הנוכחי) ו"חַמר"? אם לא,בררו את משמעותן.
- לפי הידיעה השנייה, כמה זמן לקח להגיע מירושלים ליפוברכבת? בִּדקו באתר רכבת ישראל כמה זמן לוקח היום להגיע מירושלים לתל-אביב. (כיוםכבר אין רכבת ליפו.)
- סמנו בטקסט מספר משפטים בעד הקמת הרכבת ובצבע אחר מספרמשפטים נגד הקמתה.
2. לפרש
- לפי המתואר בידיעות, מי הם המרוויחים העיקריים מהשינוי?מי הם המפסידים? סמנו בטקסט משפטים רלוונטיים בצבעים שונים (צבע אחד למרוויחים,צבע שני
- כיצד מתוארים המתנגדים לשינוי בידיעה השנייה?
- לפי הידיעה הראשונה, אֵילו ערכים מסמלת ההתפתחותהטכנולוגית?
האםהכותבים שמחים לנוכח החידוש שהם מתארים? האם הם תמימי דעים? מה הםנימוקיהם?
כִּתבו מכתב תלונה דמיוני של ירושלמי המתנגדלרכבת. השתמשו בביטויים או בניסוחים המופיעים בידיעות.
הפעילויות יכולות להתווסף אל הלמידה בכיתה או להחליף חלק ממנה בלמידת חקר פעילה ועצמאית של התלמידים.
כדאי להתחיל בפעילויות החקר רק לאחר שניתן לתלמידים רקע ראשוני על המהפכה התעשייתית.
ביחידה כמה הצעות לפעילויות הנוגעות לאותם מקורות. ניתן לעשות את כולן או לבחור אחדות מהן על פי התאמתן לכיתה. ניתן גם לאפשר לתלמידים לבחור בעצמם את הפעילויות. המורה מוזמן לשנות ולהוסיף כיד דמיונו.
לקראת כל פעילות כדאי להנגיש לתלמידים את הטקסטים ולהסביר את הנחיות העבודה.
ניתן לעשות את פעילויות החקר בקבוצות קטנות (זוגות או שלשות) או ביחידים.
יש להחליט אם תוצרי פעילויות החקר מיועדים להגשה או להצגה בכיתה וליידע בכך את התלמידים. יש לשקול מהו אופן ההערכה המתאים (הכולל הערכה של תהליך העבודה).
מומלץ לתת את פעילות החקר בכיתה, כך שהמורה יוכל לתמוך בתלמידים בעת עשייתה.
