הליכה לקיסריה

השיר "הליכה לקיסריה" הוא האהוב והמוכר ביותר מבין שיריה של חנה סנש. אולי בגלל הלחן של דוד זהבי הוא הפך למזוהה עם ימי זיכרון, אך השיר עצמו הוא שיר התפעמות מהטבע ומהאנושות. נסקור מקורות וטיוטות לשיר מכתבי היד בארכיון חנה סנשונבחן את תוכן השיר עצמו.

שיר זה מזוהה כשיר תפילה חילוני. אומנם הוא פונה לאלוהים, אך באותה מידה הפנייה יכולה להיות לטבע או פשוט ביטוי טבעי של תקוות. השורה החותמת היא רפלקטיבית בכך שהיא מביעה את התקווה שמעשה השיר עצמו, הבעת תקוות בתפילה, לא ייתם. השרשור בין מבעי הטבע למבע האדם יוצר רצף בין תופעת הטבע הכבירה ביותר בעולמנו – הים וגליו – ובין היכולת הרגשית-רוחנית האנושית. 

לפני שיצאה למשימת הצניחה שבה נתפסה והוצאה להורג בידי ההונגרים, העתיקה חנה סנש את שיריה הנבחרים למחברת מסודרת ויפה שעל כריכתה רשמה את הכינוי שבו השתמשה במשימתה – הגר. בתחילת המחברת רשמה הקדשה אישית לחברתה. 

(לא) לפי כללי הטקס
איפה אותה ארץ?
אם המושבות
אנחנו נשארים בארץ
ארץ הצבר
בֶּרְניקי - האישה שראתה הכול
בואו לשחק
בוריס שץ והסדנה להגשמת חלומות
בידיים חשופות מול שועל המדבר
בית לאומי לְאוצרות הרוח
בית מקדש לחינוך עברי
בלפור - הסוף?
גן ילדים או קינדרגרטן?
מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

מאזינים

השמיעו לתלמידים את השיר בביצועה של רמה סמסונוב. בקשו מהם לומר במה השיר עוסק.

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

קוראים

"חזרתי מביקור קצר בקיסריה. אמנם פעם שניה. כבר שהיתי שם, התרשמתי מחדש ועוד יותר מלפני זה. האופק הזה, בכל המובנים, כלפי ים, ושדות, עבר ועתיד מרחיב את הלב ומגביר את הרצון לעשות דבר, גדול ויפה. האוירה בקבוצה כמובן הרבה יותר אנטימית וביתית, מלוכדת, כל זה תוצאות התנאים השונים. לפני הצוהרים טילתי בין החרבות; אחרי הצהרים ב"שדות שלנו" וביתר דיוק אשר עתידים להיות שלנו.

כשהסתכלתי על גלי הים, אשר פורצים כלפי החוף בקצף וזעם, איך הם משתתקים להשברם על החוף איך הם נעשים שטחיים חשבתי רגע בלבי: אולי הרעש, ההתלהבות, הקצף שלנו לא שונה מזה. כשרק באים הגלים הם מלאים נוער, מעוף; על החוף הם נשברים ומשחקים עם החול הצהוב, כילדים טובים…"

מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

פועלים

  1. להבין: התמקדו בדימוי הים והאדם בפסקה האחרונה. במה  דומים הגלים והאדם לפי סנש?  תארו מקרה  חברתי או אישי שבו מתרחשת התנהגות אנושית המדגימה זאת
  2. להסיק:  מה אנחנו יכולים ללמוד על חנה סנש ככותבת מתוך  השיר והיומן?
  3. להשוות:
    • לפנינו שני קטעים המתארים את אותן התחושות – האחד קטע שירה, והשני קטע פרוזה (אף כי במקורו, כביכול, אין הוא ספרותי, אלא אוטוביוגרפי).
    • לכל אחד מן הקטעים איכויות משלו.
    • השוו את שתי צורות הכתיבה ומהם התכנים שהם מותאמות לבטא.
  4. לפרש: האם השיר הוא שיר דתי לדעתכם? מדוע?
  5. להשוות: השוו את הטיוטה הראשונה של השיר מהיומן למילים ממחברת השירים.
  6. לטעון: נסו לספק הסבר מנומק להבדלים בין השירים.
מאזיניםפועליםקוראיםמשוחחיםפעילות מסכמתיוצריםמביניםמתבוננים

פעילות מסכמת

התנסו בכתיבת שיר בעקבות חוויה חושית ורגשית, בדומה לחנה סנש.

  • צאו למקום שמעורר בכם תחושות ורגשות יוצאי דופן, כאלה שאינכם חווים ביומיום (זה יכול להיות מקום רגיל ומוכר, אך בעיתוי מיוחד, כמו בשקיעה, מקום שיש לכם זיכרון מיוחד ממנו, אתר טבע, מקום עם נוף מעניין וכדומה). התבוננו סביבכם, האזינו לקולות, הריחו את הריחות והתרשמו מהשפעת הסביבה עליכם.
  • כתבו את תחושותיכם בפסקה קצרה של ארבעה עד שישה משפטים.
  • כעת הפכו את הפִּסקה לשיר בהשראת "הליכה לקיסריה". תוכלו להתבסס על מבנה השיר: "אלי, שלא ייגמר לעולם..."
לבדוק את הסימון של הציטוט גם פה
“אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.”