חולשה וכוח

לרגל 100 שנה לפטירתו של פרנץ קפקא, הספרייה הלאומית מציגה תערוכה המשלבת מחברות, כתבי יד ושרבוטים מקוריים מעיזבונו של הסופר, לצד יצירות עכשוויות המפרשות את כתביו. בסדנה נתבונן בתערוכה ונחקור את הסיפורים המוצגים בה, נקיים דיון על המשמעויות של המוצגים שראינו ונתרגל כתיבה שתיתן לנו רובד נוסף של הבנה. בין אם אתם בתחילת דרככם הספרותית או כותבים ותיקים, הסדנה תפתח לכם צוהר אל עולמו המרתק של אחד מענקי הספרות העולמית.

יצירה מוסיקלית בביצוע חי המלווה באנימציה בהשראת הספר הקלאסי ״הזקן והים״ מאת האמינגווי. בחלק הראשון תוצג היצירה, המשקפת מסע תרבותי עשיר שעובר דרך מוסיקה תורכית, מוזיקה קלאסית ומוזיקה מאזרבייג׳אן דרך אלתור וסאונדים מהטבע. היצירה המוזיקלית משולבת עם ציוריה של האומנית, שנוצרו בטכניקת אומנות הקליגרפיה היפנית - מורשת משפחתית מבית סבה. בחלק השני היוצרת תספר על תהליכי היצירה והחשיבה שמאחורי הפרויקט, ותסביר כיצד מביאים לידי ביטוי רעיונות מופשטים באומנות.  

טאי צ'י צ'ואן היא אומנות לחימה סינית שפותחה למטרות לחימה מעשית והגנה עצמית. בסדנה נתרגל את תנועות הטאי צ'י ונגלה איך להשתמש בכוח בדרך שונה ומפתיעה. נחקור יחד כיצד תרבויות המזרח הרחוק מבינות את המושגים "חוזק" ו"חולשה". נגלה איך דווקא רכות יכולה להיות מקור לעוצמה, ואיך תנועה איטית ומדויקת יכולה להיות חזקה יותר מכוח גס. הסדנה משלבת תרגול מעשי ושיחה. היא מתאימה לכל הרמות - גם למי שמעולם לא התנסה בטאי צ'י.
הביאו נעליים נוחות ובואו לגלות דרך חדשה להתחבר לגוף ולנפש.

מנדל של הספרים, הדמות הראשית בסיפור, חי בשביל הספרים, והם מנתקים אותו מהמציאות החברתית והפוליטית שבה הוא חי. כשפורצת מלחמת העולם הראשונה, הוא לא יודע על קיומה וממשיך להתנהל כרגיל. כשהוא שולח תכתובות לכתבי העת, שהפסיקו להופיע, המשטרה החשאית מזמנת אותו לחקירה. אין ספק, המשטרה מעולם לא פגשה במרגל משונה כל כך. האירוניה הזועקת של סצנת החקירה מזמינה אותנו להרהר בדמויות המתוארות בה ולשאול את עצמנו אם אפשר להתנגד לכוח על ידי התעלמות מוחלטת מקיומו, ואם חוסר המוכנות לקבל את הסֵדר הקיים הוא תבוסתנות או עוצמה עילאית?

מהומרוס דרך שיר השירים ועד "אנקת גבהים" או המילטון, מערכות יחסים תמיד תוארו ככאלה שהצד האחד הוא בעל השליטה, ואילו הצד השני נעתר ומתמסר. בקבוצת הלימוד נקרא יחד שני טקסטים שמעלים שאלות על יחסי הכוח במערכת הזוגית. נשאל את עצמנו: האם תמיד האישה היא המשתוקקת? כיצד כוחניות באה לידי ביטוי במערכות שונות? מי מחזיק בכוח? כיצד מתבטאת כוחניות בתוך יחסי אהבה? האם כוחניות בתוך יחסי אהבה היא מחויבת המציאות?

כחלק ממאבקם של השחורים בארצות הברית לשוויון זכויות בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ניצבו זה מול זה שני מנהיגים שייצגו גישות שונות בנוגע לשאלה כיצד נכון להיאבק למען שוויון זכויות ולשם מה. מרטין לותר קינג דגל במחאה לא אלימה המשתפת גם בעלי ברית לבנים, ואילו מלקולם אקס דגל במיליטנטיות ובבדלנות שחורה. העמדות השונות נבעו לא רק משיקולים טקטיים, אלא גם מעמדות מנוגדות כלפי המדכאים, בעלי הכוח והשררה, וכלפי האפשרות לקיום משותף ושווה איתם. בלימוד נקרא קטעים מתוך ראיונות עם קינג ואקס, מרטין לותר קינג הבן ומלקולם אקס ונעמת בין העמדות שלהם.

בדיאלוג "גורגיאס" סוקרטס מציג עמדה מסקרנת מאוד בנוגע לשאלה מיהו בעליו של כוח. סוקרטס קושר את האחיזה בכוח לאחיזה בדבר-מה טוב. מרגע שבן שיחו (פולוס) מקבל את הנחת היסוד הזאת, מגיע טיעונו של סוקרטס למחוזות מוזרים: מי שלכאורה בעליו של כוח ועושה מה שנראה לו (מה שבא לו) איננו באמת בעלים של כוח. במילים אחרות, סוקרטס סבור שאדם עלול להבין את רצונותיו שלא כהלכה, ובמצב כזה, כאשר הוא מקדם רצונות שגויים, רצונות שאינם באמת שלו, הוא לא נמצא בעמדת כוח. הדיון יתעסק גם בשאלה על הקשר בין "מה שבא לי" לבין "מה שאני רוצה".

"האדם המורד" מאת קאמי הוא טקסט פילוסופי בעל איכויות ספרותיות מובהקות. הוא עוסק ברעיון של מרד באילוצי הקיום שהמציאות כופה וחוקר את אופיו של המרד הזה ואת משמעותו הרגשית והקיומית. קאמי מאיר את רגע המעבר בין חולשה נרפית למתח המוביל להתעצמות ולכוח. הטקסט מצליח לדייק את חוויית ההתעצמות האנושית ברובד האישי והחברתי. לימוד הטקסט וניתוחו חיוניים להבנתו, אך מותירים בקוראים ממד מסתורי קמאי שאיננו נחשף עד תום.

האם האומנות צריכה לשרת את המדינה? האם המדינה צריכה לתמוך כלכלית באומנים? עד כמה רצוי שהמדינה תתערב בתכנים של יצירות אומנות? שאלות אלו, שנשאלות גם בימינו, מעסיקות אומנים ופוליטיקאים מאז המהפכה הצרפתית. במפגש נבחן את הנושא מבחינה אומנותית ומבחינה פוליטית באמצעות מכתביו של גוסטב קוּרבֶּה, אומן צרפתי בן המאה ה-19, מרדן ופורץ דרך. ממנו נתגלגל לדוגמאות נוספות במאה ה-20, ונבדוק בעזרתן אם הקשר בין האומנות למדינה הוא קשר של מאבקי כוח או של שיתופי פעולה.  

איך מקימים מחדש מקום שחרב? מאין שואבים את הכוחות לכך? אילו מעשים עלינו לעשות ועל אילו ערכים אנחנו מתבססים? ואיך מתמודדים עם פערים בין החלום למציאות?

במפגש נלמד את סיפור בניית בית המקדש השני בתקופת שיבת ציון. זכריה הנביא  מנסה לשכנע את העם לבנות מחדש את המקדש על אף העוני והיחס העוין של עמי הסביבה. זכריה מעלה (בהצלחה) נימוקים לבניית בית מקדש שני ורותם את העם למשימה. בלימוד נראה כיצד התמודדו העולים לפני 2000 שנים עם השאלות שמעסיקות אותנו היום, במערכת מורכבת שדורשת מאיתנו למצוא כוחות גם בזמנים של חולשה.

בין בני האדם לבעלי החיים מתקיימת מערכת מורכבת של יחסי כוחות הנובעת מהאופן שבו בני האדם מגדירים את עצמם לעומת בעלי החיים. הטקסט שנקרא – ונכתב בראשית תקופת הנאורות – מציג טיעונים לטובת עדיפותם של בעלי החיים על בני האדם. בלימוד נעסוק במתח שבין עליונות לנחיתות, בין אנושיות לחייתיות ובין טבע לחינוך ונברר מי חזק יותר במערכת היחסים הזאת, מה נחשב חולשה או כוח, ואם הניסיון לשלוט בבעלי חיים נובע מחולשתם או דווקא מצביע על החוזק שלהם.

מה היה קורה אילו היה לנו הכוח לעשות ככל העולה על רוחנו מבלי להיתפס ומבלי לפגוע במוניטין החברתי שלנו? האם כל מה שעומד מאחורי מערכת המוסר הוא חולשת היחיד לעומת החברה והצורך לשמור על עצמו מפגיעתם של אחרים? אפלטון מציב את האתגר הזה בספרו "המדינה", והוא לא הראשון ולא האחרון לעשות זאת. בעת דיון על מהותו של המוסר מעלים המשתתפים בדיון המוצג בטקסט את הסיפור המיתולוגי של המלך גיגֶס, בעליה של טבעת שהפכה אותו לרואה ואינו נראה. בסדנה נתעמק באתגר ונחשוב על השלכותיו על הפוליטיקה, על היחסים בין קבוצות שונות ועל תפיסת המציאות שלנו.

שתיקה של נשים לאורך ההיסטוריה הייתה (אולי) סימן לחולשה ודחקה אותן מהשיח התרבותי. האם כניסתן של נשים אל המרחב התרבותי מחייבת פעולה של כוח ונטילת סמכות? האם החולשה הנשית יכולה לחשוף את עצמה כפעולה אקטיבית שאינה אלימה? ואולי נשים יכולות להציע שפה שאינה מנוכרת לחוויות הגוף הנשי שהודרו מהשיח התרבותי? בלימוד נראה כיצד קריאתה התיאורטית של הלן סיקסו לנשים לבטא את עצמן ואת היותן נשים בכתיבה מצאה ביטוי בתרבות העברית בשירים של משוררות עבריות כדליה רביקוביץ ויונה וולך.

סורת (פרק) "בני ביזנטיון" (الروم) מהקוראן, הטקסט הקדוש לאסלאם, עוסקת בחולשתם של בני האדם אל מול כוחו האדיר של האל. היא עושה זאת דרך התבוננות במאבקים בין האימפריה הרומית הביזנטית לאימפריה הפרסית. הסורה מציגה את כוחו של האל, הקובע את גורלם של בני האדם והאימפריות שהם בונים, לצד חולשתם של בני האדם המתקשים להבין את המציאות סביבם. הסורה עוסקת בעיקר בניגוד שבין המונותאיזם לפוליתאיזם. במהלך הקריאה נתוודע למעשיו של אללה בעולם הזה ובעולם הבא ולאופן שבו הוא משליט את כוחו ומדגים אותו.

האם ניתן לשלוט על עם אחר? האם יש מגבלות להפעלת כוח כזו? מהן הדינמיקות של כוח במצבים כאלה? שאלות אלה העסיקו שולטים ונשלטים מאז ראשית ההיסטוריה. נקרא שני טקסטים מן המאה ה-20 המספקים תשובות מאוד שונות - אחד הטוען לטובת הפעלת כוח בלתי מרוסן ושני הטוען שתמיד תהיה מגבלה אינהרנטית על יעילותה של הפעלת כוח כזה.

בספרו ה"אתיקה" מציג שפינוזה שיטה שלמה ומהפכנית שאמורה לענות על כמה מהשאלות הגדולות ביותר בפילוסופיה. הספר עוסק במושגים כמו "אלוהים", "חופש", "תואר", "עצם", "אינסוף" ועוד. הוא עוסק גם בנפש האדם ובהגדרת הרגשות הפועלים בה והיחסים ביניהם, וכל זאת כדי להגיע לתיאור מדויק של דרך החיים הנכונה – חיים של חירות. מקום מיוחד בשיטתו הפילוסופית של שפינוזה שמור למושגי החולשה והכוח, שכן החולשה היחידה של האדם היא הכּניעה לרגשות, ועוצמתו הגדולה של האדם החופשי היא עוצמת השכל לעומת הרגשות. בלימוד נבחן את הפרשנויות האלה לחולשה ולעוצמה בשיטתו של שפינוזה וננסה להבין אם הן עוזרות להבין משהו גם על נפש האדם בן-זמננו.