שתיקה של נשים לאורך ההיסטוריה הייתה (אולי) סימן לחולשה ודחקה אותן מהשיח התרבותי. האם כניסתן של נשים אל המרחב התרבותי מחייבת פעולה של כוח ונטילת סמכות? האם החולשה הנשית יכולה לחשוף את עצמה כפעולה אקטיבית שאינה אלימה? ואולי נשים יכולות להציע שפה שאינה מנוכרת לחוויות הגוף הנשי שהודרו מהשיח התרבותי? בלימוד נראה כיצד בקריאתה התיאורטית של הלן סיקסו לנשים לבטא את עצמן ואת היותן נשים בכתיבה מצאה ביטוי בתרבות העברית בשירים של משוררות עבריות כדליה רביקוביץ ויונה וולך.
בין בני האדם לבעלי החיים מתקיימת מערכת מורכבת של יחסי כוחות הנובעתמהאופן שבו בני האדם מגדירים את עצמם לעומת בעלי החיים. הטקסט שנקרא – ונכתב בראשיתתקופת הנאורות – מציג טיעונים לטובת עדיפותם של בעלי החיים על בני האדם. בלימודנעסוק במתח שבין עליונות לנחיתות, בין אנושיות לחייתיות ובין טבע לחינוך ונברר מיחזק יותר במערכת היחסים הזאת, מה נחשב חולשה או כוח, ואם הניסיון לשלוט בבעלי חייםנובע מחולשתם או דווקא מצביע על החוזק שלהם.
"האדם המורד" מאת קאמי הוא טקסט פילוסופי בעל איכויותספרותיות מובהקות. הוא עוסק ברעיון של מרד באילוצי הקיום שהמציאות כופה וחוקר אתאופיו של המרד הזה ואת משמעותו הרגשית והקיומית. קאמי מאיר את רגע המעבר בין חולשהנרפית למתח המוביל להתעצמות ולכוח. הטקסט מצליח לדייק את חוויית ההתעצמות האנושיתברובד האישי והחברתי. לימוד הטקסט וניתוחו חיוניים להבנתו, אך מותירים בקוראים ממדמסתורי קמאי שאיננו נחשף עד תום.
זכריה הנביא פעל בתקופת שיבת ציון, ראשית ימי הבית השני. בנבואותיו הואמנסה לשכנע את העם לבנות מחדש את המקדש על אף העוני והיחס העוין של עמי הסביבה. זכריהמעלה (בהצלחה) נימוקים לבניית בית מקדש שני ורותם את העם למשימה. עברו שנים רבותמאז, אך השאלות שעלו באותם הימים נותרואקטואליות: איך מקימים מחדש מקום שחרב? מאין שואבים כוחות לכך? מה הסיפור שהמשקמיםמספרים לעצמם? על בסיס אילו ערכים ובעזרת אילו מעשים הם עושים זאת? איך מתמודדיםעם פערים בין החלום למציאות?
שאלת היחס בין מערכת המוסר שלנו ובין כוח / חולשה היא שאלה מאתגרת ומערערת.
האם כל מה שעומד מאחורי מערכת המוסר הוא חולשת היחיד ביחס לחברה, והצורך "לבטח" את עצמו מפגיעתם של אחרים?
ומה היה קורה לו היה לנו את הכוח לעשות ככל העולה על רוחנו מבלי להיתפס – טבעת קסמים שכזו – ותוך שמירה על המוניטין החברתי שלנו?
אפלטון מציב את האתגר הזה בספרו 'המדינה', והוא לא הראשון ולא האחרון לעשות זאת.
בסדנה נקרא קטעים מתוך 'המדינה', נתעמק באתגר (לאו דווקא בפתרון), ונחשוב על ההשלכות שלו על הפוליטיקה, היחסים בין קבוצות שונות, ותפיסת המציאות שלנו.
