הפיוט "מעוז צור" התקבל כפיוט מוכר ואהוב לחנוכה, למרות שהוא יכול להתאים באותה מידה להיות פיוט לפורים, לתשעה באב או לפסח.
הפיוט של מרדכי, שחתם את שמו בראשי הבתים, לוקח אותנו למסע בין הגלויות, התקופות הקשות וגם התשועות של עם ישראל. לצד זה, הוא זועק זעקה ומציב שאיפה וחזון למציאות מושלמת עתידית, בעיני המחבר כמובן.
באמצעות "מעוז צור" נדגים מיומנות פענוח מילים קשות והבנת טקסט. הפריט שלפנינו הוא אחד ממאות כתבי יד ודפוסים של "מעוז צור" שנמצאים בספרייה הלאומית. היתרון שלו הוא שהוא ברור ונעים לעין. מסגרת מזמינה היא תנאי סף להתמודדות עם תוכן מאתגר.
אז רגע לפני שנדליק את הנרות- בואו נבין את "מעוז צור"!
הפיוט "מעוז צור" הוא דוגמה לטקסט עם מילים קשות ולא יומיומיות.
המפגש עם מילים שכתובות בעברית ומושרות מידי שנה, ובכל זאת לא תמיד מובנות, עלול לערער את הביטחון שלנו מול הטקסט ובו בזמן הוא מעורר סקרנות וקורא לנו לפצח אותו.
אחרי שנבין את הטקסט נוכל להכיר טוב יותר את אמונותיו ועולמו של המחבר, ולהרגיש בטוחים יותר לחוות דעה על הפיוט ולתת לו פרשנות.
בפעילות הזו נציע דרך אחת, מתוך מגוון מתודות קיימות, להבין ולפענח טקסט קשה.
הדרך שבה התלמידים ירכשו את מיומנות פענוח הטקסט תיעשה בצורה של עבודה בזוגות ולימוד הטקסט בחברותא.
בשלב ראשון התלמידים יבנו מילון לפיוט: תחילה יבארו כל מילה בנפרד ולאחר מכן יחברו את המילים למשפט בעל הקשר ומבנה הגיוני בהתאם למקור. נציע מספר אסטרטגיות איך לגשת למילים קשות ואיך לפענח אותן.
בשלב שני התלמידים יכתבו את המילים מחדש בשפה יומיומית.
בשלב המתקדם התלמידים יוכלו לחוות דעה על הכתוב בפיוט, לדון במשמעות שלו, ולהכיר טקסטים נוספים שמתכתבים עם הפיוט ומעניקים לו פרשנות.
שלב ראשון:
בניית מילון למילים קשות.
האסטרטגיות שבהן תוכלו לגשת לפענוח המילים על מנת לבנות מילון משלכם הן:
דוגמה:
מָעוֹז
מילה מוכרת שמסתתרת: עוז
פירוש המילה במילון: חומת מגן; מבצר; מצודה
מי המעוז? על מי הוא מגן? נשאיר את השאלה ונמשיך לקרוא
הבית הפותח, כותרת הפיוט:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ / מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
הבית החמישי, הבית שעוסק בחג החנוכה:
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי / אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי /וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים / נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה / יְמֵי שְׁמוֹנָה / קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:
אפשר להתמקד באחד מהבתים האלו, בשניהם או להמשיך וליצור מילון גם לשאר הבתים של "מעוז צור", להבין על איזו תקופה כל אחד מדבר ואיזה תהליך הוא מתאר.
שלב שני:
כתיבת הפיוט מחדש.
אחרי שכל המילים הקשות מובנות, הזמינו את התלמידים לכתוב את הפיוט במילים שלהם.
מומלץ לתת לתלמידים לפצח בעצמם את אתגר הכתיבה מחדש, וניתן גם להיעזר ולחשוב איתם יחד על השאלות המנחות הבאות:
כשיש בידי התלמידים את התשובות האלו הם יוכלו לכתוב מחדש פיוט בעל מבנה הגיוני, המתאים למקור.
אין חובה שהפיוט המחודש יהיה במבנה החרוזים או המשקל של הפיוט המקורי.
שתפו בכיתה את הפיוטים המחודשים שנכתבו בשפה יומיומית.
בשלב זה מומלץ לערוך דיון על תוכן הפיוט.
הביאו דוגמה לשיר אחר שאתם מכירים שמתאר או נכתב בתקופות קשות שעברו על עם ישראל.
מה מקור הכוח להתמודד עם הקשיים לפי השיר שבחרתם? האם הוא דומה למקור הכוח בפיוט "מעוז צור" או שונה ממנו?