מתכוננים למפגש
נחלק את הכיתה לשניים, ונבקש מהתלמידים למלא את דף חקר פריט המקור על פי הכרזה שקיבלו.
קבוצה א': "ואנחנו נקום ונטענו" – כרזה המודיעה על נטיעת יער לזכר הרצל
קבוצה ב': יער זיכרון לחיים ויצמן – כרזה המפרסמת יער לזכרו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן
בכרזות שלפנינו, משליכים את התכונות של נר זיכרון על עץ הברוש, וכך נוצר חיבור מעניין שבו הברוש הופך להיות מעין "נר זיכרון" של החוץ, נר שהטבע "מדליק" בבתי הקברות לזכר המתים.
נשאל: מדוע נבחר הברוש לשמש סמל לאבלות ולמוות? מדוע הוא מתאים יותר מעצים אחרים?
נעמוד על כך שבשירו של גורי ישנה הנגדה בין הברוש לבין האדם, כמעין הנגדה בין המוות לבין החיים. נחשוב על תכונותיו הטבעיות של הברוש וכיצד הן מנוגדות לאדם:
לתלמידים שלמדו גם את יחידת הלימוד בעקבות הברושים: האם בעקבות קריאת השיר "ברושים" על שתי גרסאותיו, אתם מבינים אחרת את תפקיד הברוש בכרזות? האם אתם רואים "נרות אילן" באחת הכרזות? היכן?
מבט נוסף על המטפורה של העץ בשיר "האדם עץ השדה":
אם הברוש היה רק שונה מן האדם, לא היה ניתן לדמות אותו לצל אנושי. ניתן להעמיק בדמיון בין הברוש ובין האדם נשמיע לתלמידים את השיר של נתן זך "כי האדם עץ השדה" בביצועה של נורית גלרון.
נשאל – לפי השיר, מה הדומה בין האדם לעץ?
נסכם בכך שהשימוש במטפורת הברוש מעניין במיוחד דווקא מכיוון שהברוש יכול להידמות מצד אחד, לצילו של האדם, ומצד אחר, לנר זיכרון. חיבורים לא-שגרתיים אלו מאפשרים לנו להסתכל מחדש גם על תהליך האבל האנושי וכיצד אנו החיים מבקשים "למרוד" בשרירותיות המציאות שמבדילה בין החי ובין המת, וליצור מעין "צינור" ביניים שמחבר בין שמיים לארץ ומופקד על שלומם של המתים.
תרגיל כתיבה יוצרת
נזמין את התלמידים ליצור מטפורות חדשות משלהם כאשר הנושא של המשפט משתנה מדוגמה לדוגמה. לגבי כל אחת מהדוגמאות הבאות עליהם ליצור מטפורה כך שבחלק הראשון הם בוחרים חפץ/ חי / צומח, ובחלק השני משליכים תכונה של דבר זה על המושג שאותו הם מנסים לתאר. לאחר כתיבת המטפורה הם צריכים לצרף הסבר.
ניתן להשאיר זמן לשיתוף בין התלמידים במהלך המפגש המקוון בצ'אט או בעל פה וניתן לתת לתלמידים את תרגיל הכתיבה היוצרת כמטלת סיכום להגשה למורה ו/או לשיתוף בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית.
.svg)
