ב-1.4.1933, באחת הפעולות הראשונות של הנאצים נגד היהודים, הוכרז חרם על עסקים יהודיים בגרמניה. בתגובה קראו ארגונים יהודיים בארץ ישראל ובארצות אחרות להחרים את תוצרת גרמניה. החרם לא השפיע רבות על כלכלת גרמניה, שהייתה מעצמת תעשייה וטכנולוגיה, אך הייתה בו אמירה חזקה של סולידריות יהודית ועמידה מנגד.

אבל היה גם צד שני. כעבור כמה חודשים נחתם "הסכם ההעברה" (הטרנספר) בין היישוב היהודי בארץ-ישראל לבין ממשלת גרמניה. בשלב ההוא עדיין תמכו הגרמנים בגירוש היהודים מגרמניה ולאו דווקא בהשמדתם המוחלטת, והאינטרס הזה השתלב עם השאיפה הציונית להעלות את היהודים לארץ.

לפי ההסכם, יכלו יהודים מגרמניה לקראת עלייתם לארץ לקנות מוצרים בגרמניה ולייצא אותם לארץ. לאחר שהתוצרת נמכרה בארץ והעולים הגיעו, הם קיבלו את שכרם בניכוי מס מסוים שניתן למוסדות היישוב.

אבל אם בארץ מתנהל חרם נגד תוצרת גרמנית, איך יוכלו העולים מגרמניה לממש את ההסכם? איך יוכלו להגיע לארץ כשאינם חסרי-כל?

שש שנים התנהל ויכוח סוער בעניין "הסכם ההעברה" עד שהנאצים ביטלו אותו. ההסכם אִפשר בפועל את הצלתם של עשרות אלפי יהודים מגרמניה, ומצד שני פגע בחומת הסולידריות היהודית ובחרם האנטי־נאצי.

‍

-       למה מתכוונת הכרזה כשהיא אומרת שהיישוב תומך בהיטלר?

-       את מה קוראת המודעה להחרים? מהו ההבדל, בעיניכם, בין חרם על תוצרת לבין חרם על סרטים?

-       מה משדרת המודעה? האם היא משכנעת?

‍

הביטו בכרזות הנוספות בעניין החרם על תוצרת גרמנית והסכם ההעברה (הגדילו אותן על- ידי לחיצה על האייקון בתחתית התמונה).

- אילו מהן תומכות בהסכם, אילו תומכות בחרם?

- מהם הנימוקים שעולים בכל אחת מהן?

- עם איזו עמדה אתם מזדהים ומדוע?

בשיעורי היסטוריה, בנושא: נאציזם, אנטישמיות; מלחמת העולם השנייה והשואה - חלק ראשון 1933-1939; היישוב בארץ ישראל לנוכח השואה.
‍

בשיעורי אזרחות, בנושא: מעורבות והשתתפות אזרחית כמשלימים להשתתפות פוליטית.

‍
בשיעורי תרבות יהודית-ישראלית, בנושא: סולידריות יהודית; קהילות ישראל ועמיות יהודית.

‍

עוד מאותו נושא: