בשנת 1959, השנה שבה הם צולמו, ועד סוף שנות ה-70, מחצית מהתלמידים בישראל למדו בבתי ספר מקצועיים, בהם לצד הלימודים העיוניים גם התמחו בעבודת כפיים. מלבד הכשרה לעבודה ובסיס להתמקצעות עתידית, סיפקו התיכונים המקצועיים אפשרות למימוש הכישרונות של התלמידים ולתחושת מסוגלות עצמית גבוהה בדרך נוספת מלבד שינון חומר, ציונים ומבחנים. לכך נוספו ערכים ציוניים: עבודה, יצרנות ועשייה.

עם השנים גברה ההתנגדות למסגרות החינוך המקצועיות והן הצטמצמו מאוד. המתנגדים טענו שהן מסלילות את התלמידים, כלומר- קובעות את עתידם בגיל צעיר מבלי שיהיה להם יכולת בחירה להצטיין בתחומים אחרים. תפקיד בית הספר הוא להעניק תשתית ידע וערכים ולא מקור פרנסה, ומעל לכל- חינוך מקצועי גורם להנצחת פערים חברתיים ועדתיים, משום שבפועל רבים מהתלמידים בתיכונים המקצועיים השתייכו לשכבות נמוכות ולעדות המזרח.

תיכונים מקצועיים כיום מתמקדים בלימודי טכנולוגיה, תכנות, הנדסה וכדומה, אך סוגיית החינוך המקצועי עדיין מסעירה את השיח הציבורי בישראל.

מתבוננים

‍

- התבוננו בבגדי התלמידים, מה ניתן ללמוד מהם על אופי בית הספר?

- מה אפשר להסיק מהבעת פניהם של התלמידים המצולמים? האם הם אוהבים את עבודתם?

- התבוננו בחדר שבתצלום. מהם ההבדלים בין הכיתה שבה עובדים התלמידים לכיתה שלכם?

‍

יצירה מעשית

‍

צרו סרטון של שלוש דקות בו אתם מספרים על משהו שקרוב לליבכם- המשפחה שלכם, תחביב כלשהו, חברים או כל דבר אחר.

שוחחו על ההבדל בין לימוד מקצועי-מעשי ללימוד עיוני-תיאורטי

בשיעור היסטוריה, בנושא: עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל.

בשיעור אזרחות, בנושא: החברה הישראלית; זרמים בחינוך.

‍

עוד מאותו נושא