והנה, בקיבוץ משאבי שדה החזון הפלאי כבר הפך למציאות. בשנת תשט"ז, 1955-56, כשהקיבוץ עוד לא היה בן 9 ומדינת ישראל היתה אפילו צעירה יותר, כבר אפשר היה להתגאות בקיבוץ שפורח בלב המדבר, ולהוסיף תמונה של צינורות המים שמביאים חיים לנגב המרוחק.

כל שנותר הוא לאחל שנה נוספת של בניין ויצירה וכמובן- שלום.

‍

מנהג עתיק הוא לשלוח איגרת ברכה לשנה טובה לידידים ומכרים, ובספרייה הלאומית שמורים אינספור כרטיסי ברכה כאלו. חוץ מאיחולי שנה טובה, האיגרות מלוות בדרך כלל בסמלים יהודיים מסורתיים ובערכים ובמסרים אידיאולוגיים.

לא פחות משהיו כרטיסי ברכה, האיגרות היו כלי לפרסום ולקידום הערכים של מי שהנפיק אותן. יישובים רבים היו נוהגים להנפיק כרטיסי ברכה לשנה החדשה כדי שחבריהם ישלחו אותם וכך יפיצו את הישגי היישוב וערכים של התיישבות וציונות.

באיגרת הזו נעשה שיתוף פעולה בין קיבוץ משאבי שדה לקק"ל. לצד התמונה של פריחת הנגב, שהיא מקור הגאווה של הקיבוץ, שולבו סמלים יהודיים של ברכה ושפע- שבעת המינים ופריחה וגם סמלים של זיכרון וזהות- ירושלים וסרט עם מגיני דוד.

שתהיה שנה טובה!

מתבוננים

‍

- מה סוג הפריט? למי הוא מיועד? אילו איורים ומוטיבים מופיעים כאן? מה הם מסמלים?

- חפשו בספר ישעיהו פרק ה' את הפסוק "כי נבקעו במדבר מים".

מה ההקשר שבו הוא נכתב? תוכלו להבין למה בחרו לצטט אותו בראש הכרטיס?

כותבים

‍

חפשו מידע על קיבוץ משאבי שדה, וכתבו לו ברכה לשנה הקרובה. מה תבחרו לאחל? אילו איורים, סמלים או תמונות תרצו להוסיף?

התאימו את כרטיס הברכה שלכם לימינו ולאתגרים עימם מתמודד הקיבוץ היום.

בשיעורי תרבות יהודית ישראלית, בנושא: ראש השנה

בשיעורי תנ"ך, בנושא: שיבת ציון, חגים

בשיעורי היסטוריה, בנושא: בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון, התיישבות ואתגרי המים, הקרן הקיימת לישראל

‍

עוד מאותו נושא